מדוע בתי המשפט כה חוששים בהכרה ביותר משני הורים? זו היתה אחת השאלות המעניינות שעלו בכנס על דיני המשפחה שנערך במלון קרלטון בהשתתפות בכירי השופטים בתחום, עורכי דין ואנשי אקדמיה (30 יולי).
השופטת איריס אילוטוביץ מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הציגה את הקושי של בתי המשפט להכיר בריבוי הורים, מאחר שעם כל ההבנה לכמיהה ההורית – הרי שיצירתו המשפטית של בית המשפט מוגבלת. במושב זה בו השתתפה גם פרופ' איילת בלכר פריגת נסקרה פסיקה ממנה עלה שאפילו עמדת המדינה בנושא אינה קוהרנטית. מחד, ישנה אמירה חד משמעית שאין הכרה בשלושה הורים; מאידך, יש מצבים (כגון פונדקאות) שבהם כן יש ביטוי חוקי לשלושה הורים.
עו"ד מיכל עדן אמרה בנושא זה, כי למרות בג"ץ הפונדקאות – בפועל הליך הפונדקאות יקר מאוד בחו"ל ובארץ, מה גם שבישראל אין כמעט תינוקות לאימוץ, וכתוצאה מכך אין ברירה לחד מיניים אלא ללכת לכיוון של הורות משולשת. בפועל, קיימת פסיקה בה בתי המשפט הכירו בשלושה הורים, גם אם המחוקק נמנע מלקרוא לאישה "אימא" הוא כן מקנה לה זכויות וסמכויות הוריות.
עורכי הדין יצאו מהמושב עם טיפים להסכמי הורות שיגדילו מאוד את הסיכוי להכרה בהורות בהמשך בקרב חד מיניים.
המתחזים
שאלה נוספת שעלתה בכנס, אותו הנחו עו"ד ד"ר שרון פרילינג ועו"ד שרון ליכט-פטרן: האם ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין הסתרה/אי גילוי של פרט מהותי לפני הנישואין?
המושב שעסק בתביעות נזיקיות במשפחה, נושא נפוץ ומתפתח בתחום, ריתק את הקהל בדיוק כמו המתח שיש בין שני הקטבים:
מצד אחד, התפיסה שיש מימד אינטימי פרטי שאין זה נכון שהמשפט ייכנס אליו.
מצד שני, זכות הפרט לתבוע בגין עוולה.
עו"ד שמואל מורן סיפר על ערעור תלוי ועומד בו הוא מייצג גבר ממשפחה דתית שהתחתן ונתפס בבגידה עם גבר. האישה הגישה נגדו תביעה נזיקית בעילה שהוא לא סיפר לה לפני שנישאו כי הוא הומוסקסואל ובית המשפט בערכאה ראשונה דחה את התביעה.
במקרה זה נשאלת השאלה אודות היקף הגילוי: עד כמה אדם שהיה מכור לסמים/ הורשע בפלילים/ החלים ממחלה קשה/ אושפז בגין מחלת נפש – חייב לשתף?
ואולי, מי שמתחתן, כדאי שיידע כי חתונה "איננה עסקה ללא סיכונים", כדברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרון ברק.
השופטת רבקה מקייס הצביעה על "פיל לבן" אחר: לרוב, תביעות נזיקיות נדחות על הסף מחשש להצפת בתי המשפט.
לגישתה, ראוי לשקול חסימת תביעות נזיקיות בגין הפרת זמני שהות על ידי אחד ההורים, להבדיל מהליך שהילד יבחר להגיש בעצמו. "הורה שרוצה קשר עם ילדו – תביעה נזיקית אינה הכלי המתאים", אמרה השופטת מקייס, "אם אתה הורה שרוצה פיצוי על הנזק – בעיניי ויתרת על הקשר".
פרופ' בנימין שמואלי חלק על דברי השופטת מקייס. לגישתו, עצם הגשת תביעה נזיקית עשויה להרתיע הורה מנכר ולגרום לו לפעול לחידוש הקשר בין ההורה השני לילד. פרופ' שמואלי הצביע על מקרים בהם שופטים פסקו קנסות או איימו בקנסות בגין טרפוד זמני השהות, והוסיף: "למעשה, מדובר פה בפיצוי בגין נזק בלי לנקוב במושג מפורשות".
פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן, ניתחה את הכאוס בזירת הגירושין בישראל מנקודת המבט של הילדים. היא הציגה את היתרונות של מחשבון לחישוב מזונות של המרכז בראשותה על פני מחשבונים אחרים או נוסחאות חישוב אחרות, בכך שהוא מיישם במלואה את מה שזכה לכינוי הלכת 919/15 – הבחנה בין הוצאות תלויי שהות לכאלו שאינן תלויות שהות. בנוסף, המחשבון שהיא דבקה בו מתייחס גם למזונות ילדים מתחת לגיל שש ולסוגיית המדור.
מושב אחר בו השתתף פרופ' שחר ליפשיץ עסק בהערכת שווי חברות וחלוקת רכוש במקרה בו אחד הצדדים קיבל אופציות: כיצד יחלקו אותן, אם בכלל, ומתי?
