עו"ד חיים שטנגר פנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בדרישה לעיין מחדש בהעמדתו של עו"ד אפי נוה לדין משמעתי לרבות השעיה זמנית. זאת נוכח קביעתו של המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר, כי קיימת "תשתית ראייתית לכאורה להוכיח שנוה עבר עבירה של מרמה והפרת אמונים בפעולותיו בניגוד עניינים לקידום מינויה של אתי כרייף לשיפוט", למרות ההחלטה על סגירת התיק הפלילי עקב דרך השגת הראיות הפסולה.
באוגוסט 2019 דחתה ועדת האתיקה במחוז ירושלים תלונות שהוגשו נגד עו"ד נוה בגין התיק הפלילי הראשון, תיק נתב"ג, בו הועמד לדין עם בת זוגו בר כץ בשל עבירות בכניסה וביציאה מישראל וקבלת דבר במרמה. ועדת האתיקה קבעה כי יש להמתין לסיום התיק.
בספטמבר 2019 עתר ד"ר שטנגר לבית המשפט המחוזי, בשם עמותת "ועשית הטוב והישר", בדרישה שפרקליט המדינה שי ניצן יפעיל את סמכותו כקובל במוסדות המשמעת של לשכת עורכי הדין, ויגיש קובלנה ובקשה להשעיה זמנית של נוה. ד"ר שטנגר טען כי ועדות האתיקה היו בניגוד עניינים ונמנעו מלפעול, בשל מעמדו הקודם של נוה כראש לשכה.
פרקליט המדינה ניצן, על סף פרישתו, השיב לעתירה באמירה כי יש להמתין לשלב השימוע בתיק של נוה והשופטת כרייף, ובהינתן שלאחר מכן יוחלט על העמדתם לדין – תקבל דרישתו של עו"ד שטנגר משנה תוקף. המדינה חויבה בהוצאות עקב עיכוב במתן תשובתה, ובכך מוצתה העתירה.
כעת, בעקבות החלטת המשנה לפרקליט המדינה בתיק נוה והשופטת כרייף, עו"ד שטנגר מחדש את פנייתו לוועדת האתיקה. כידוע, הוועדה נוקטת הליכי משמעת גם במנותק מתיקים פליליים.
עו"ד שטנגר ציטט בתלונה כנגד נוה מתוך החלטת עו"ד למברגר, לפיה "קיימת תשתית ראייתית להוכיח שנוה עבר לכאורה עבירה של מרמה והפרת אמונים בפעולותיו בניגוד עניינים לקידום מינויה של כרייף לשיפוט, ללא רכיב של סטייה מן השורה".
למברגר קבע כי "נוה היה מודע לכאורה למניע המעורב… שכרייף נפגשה איתו למפגש אינטימי גם מתוך רצון ומטרה שיסייע לה (במינוי לשיפוט), ולא רק בשל יחסי הידידות והמשיכה". עוד נקבע כי "מחומר הראיות עולה שבעקבות בקשותיה החוזרות ונשנות של כרייף, פעל נוה עבור מינויה לשיפוט, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף, נוכח הקשר האישי-אינטימי. הממצאים באשר למעשיהם לכאורה של נוה ושל כרייף קשים וחמורים מאד, בעיקר בשל המטרה הייחודית שלשמה הם פעלו – מינויה של שופטת בישראל", כתב למברגר.
יחד עם זאת, התיק נגנז נוכח הורדת החשד לעבירת שוחד מעל הפרק, והיעדר סיכוי סביר להרשעה בעבירת מרמה והפרת אמונים עקב פריצת הטלפונים של נוה ביוזמת העיתונאית הדס שטייף, אשר בעצמה קיבלה חסינות מהעמדה לדין.
עו"ד שטנגר טוען כי קביעות המשנה לפרקליט המדינה מחייבות את העמדת נוה לדין משמעתי, ולכך מצטרפים נימוקים קודמים בדבר תיק נתב"ג, והקלטות שביצע לכאורה נוה בשיחותיו עם היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שופטים ועורכי דין. עו"ד שטנגר אומר כי אם תשוב ועדת האתיקה ותסרב לפעול בעניין – יגיש עתירה לבית משפט בגין אכיפה בררנית.
אפי נוה מסר: "האיש לא ראוי לתגובה".
מוועדת האתיקה במחוז ירושלים נמסר כי טרם התקבלה הפנייה.
בהקשר הדברים יצוין, כי בתיק נתב"ג שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון בדצמבר 2018, טרם החל שלב ההוכחות. בספטמבר האחרון ביקש סנגורו של נוה, עו"ד בעז בן צור, מהשופטת עינת רון, את הקפאת ההליכים המצויים בשלב המקדמי, עד להחלטה בפרקליטות בעניין נוה והשופטת כרייף. לדברי עו"ד בן צור, מחומרי החקירה התברר כי השופטת רון, בתפקידה כנשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, קיימה ראיון עם כרייף במאי 2016 ונתנה בעניינה המלצה, לאחר כניסתה של כרייף למאגר המועמדים (חודשיים לפני מינויה של כרייף לשיפוט). עו"ד בן צור טען כי יתכן ותידרש עדותה של השופטת רון כעדת הגנה, ככל ויוגש כתב אישום בפרשה.
