"זאב רוזנשטיין הוא אדם מנומס, הוא לא מתבטא בצורה גסה, לא מתחצף, לכל אורך שנותיו בכלא לא היתה לו שפה משותפת עם עבריינים מהשורה, 16 שנים וארבעה חודשים הוא חי בתוך הכלוב שהוא בנה סביבו בכל בתי הסוהר בהם ישב באמריקה בישראל, כך הוא שרד. הוא אדם השומר הכל לעצמו, בעל שליטה עצמית מופלאה. בשנים האחרונות הממסד סירב לקצר את מאסרו שוב ושוב, אבל בניגוד לאחרים שנוהגים למרר, הוא, למרות שאף אחד לא הקשיב לו, ספג הכל והמשיך הלאה עד לקו הגמר".
את הדברים אומר עו"ד אביגדור פלדמן שמנהל את הייצוג המשפטי של זאב רוזנשטיין מאז שחזר לישראל והוגש נגדו כתב אישום "חדש" על שלושה מעשי רצח, של עבריינים טבריינים בחוף שלדג בכנרת (2001). אחד מהם, רפי ויצמן, היה שותף לנסיון הרצח של רוזנשטיין עצמו כמה שנים לפני כן ברחוב אבן גבירול בתל אביב יחד עם אילן אסלן, אחיו של יחזקאל אסלן.
השנים חלפו ושועל הימורים ותיק מטבריה, שגוייס כסוכן סמוי נגד יבואני קוקאין ממשפחת כראג'ה ועבריינים מצפון הארץ וגוש דן (2006), ייחס "על הדרך" את ביצוע הרצח המשולש ההוא לשני עבריינים טבריינים, שלפי המידע שלו בוצע להזמנת הבוס הגדול מתל אביב, רוזנשטיין, באמצעות איש קשר שלו מרמת גן שהביא 100 אלף דולר במזומן לדירה בטבריה.
במשך שנתיים ניהלו עורכי הדין מוטי כץ, אביגדור פלדמן ומיקי חובה את ההגנה, עד שבסופו של דבר שכנעו את פרקליטות מחוז הצפון שמבחינת רוזנשטיין אין ממש בעדות השמיעה של הסוכן הסמוי – המכור להימורים וקוקאין. רוזנשטיין, שהיה שפוט אז ל-12 שנות מאסר על הברחת אקסטזי לארה"ב על בסיס "סיפוריהם" של עדי המדינה נגדו, האחים ברוך ואלן דדוש, שותפיו למוסך הפחחות בדרום תל אביב, נאלץ להתמודד שוב עם אמירה של אחד האחים דדוש אשר הובא במיוחד מהתוכנית להגנת עדים בארה"ב כדי לספר שרוזנשטיין התוודה בפניו פעם גם על מעורבותו ברצח המשולש הזה.
הפרקליטות במחוז צפון התרצתה, אבל בלי כלום הרי אי אפשר והם דרשו מאסר נוסף במצטבר על המעורבות לכאורה. רוזנשטיין סירב, ועמד על רגליו האחוריות, הן לעצם ההרשעה והן בכל הנוגע להארכת מאסרו. אבל הזאב נדרש להחליט בלחץ זמן, לפני שעד המדינה עולה להעיד, ולפני שהמדינה מזמינה לבית המשפט את ברוך דדוש שנוא נפשו, שכבר חי את חייו בזהות חדשה אי שם.
עורכי הדין פלדמן וכץ, שתי פרסונות משפטיות מקצועיות וסמכותיות, הפעילו את כל נסיונם ארוך השנים והכריזמה האישית שלהם כדי לשכנע את רוזנשטיין לוותר על ההימור מול פרקליטות מחוז צפון הנוקשה, שבעורפה נשפו אגף החקירות והמודיעין במשטרה ופרקליטות המדינה.
בסופו של דבר רוזנשטיין ויתר על ההימור והסכים לחמש שנות מאסר נוספות במצטבר, בתנאי מאסר קשים, בתאים מבודדדים, עם שמועות על אויבים אכזרים ומקושרים היטב, אבל גם עם הרבה מאוד חברים קרובים שנותרו מאחור, לאו דווקא עבריינים מובהקים, שהמשיכו לשמור איתו על קשר עד ליום השחרור – 21 פברואר 2021.
הפיגוע הפלילי
עו"ד פלדמן, שמשרדו ובוגרי משרדו המשיכו ללוות את רוזנשטיין מול שב"ס ובכל הפניות למערכת המשפט על תנאי מאסרו, חופשות שהוא לא זכה לקבל ובקשות לקיצור מאסרו, לא המתין לו ביציאה מבית הסוהר השבוע, וגם לא בא לבקר בביתו. פלדמן הוא לא בדיוק הסנגור שממהר להתייצב מול המצלמות. הוא אפילו סירב לבקשות של כל אמצעי התקשורת המרכזיים להתראיין בנושא השחרור של רוזנשטיין, אבל נעתר בסופו של דבר רק לבקשת אתר "פוסטה". זכינו.
"מרשי היה אמור להשתחרר לפני חמש שנים אבל הוא נדחה פעם אחר פעם בנסיבות שונות, בעיקר על חומר מודיעיני שאנחנו בהגנה לא ראינו ואנחנו לא יודעים עליו דבר", אומר עו"ד פלדמן, שכחלק מעמוד השדרה המקצועי שלו לא נמנע מייצוג מבקשי נפשו של רוזנשטיין מתאגיד ארגוני הפשע של יצחק אברג'ל ואבי רוחן – בנסיונות החיסול ליד מלון הילטון ובגני התערוכה.
עו"ד פלדמן מספר כי לכל אורך המאסר סבל רוזנשטיין מהמידע המודיעיני של המשטרה. "זאב מעולם לא נחקר על פרטי המידע המודיעיני שהגביל אותו כל אותם השנים, אבל הכל הגיע איכשהו לפיגוע הפלילי ביהודה הלוי שממנו הוא עצמו ניצל, אז טענו נגדו שעצם שחרורו מסכן את הציבור מעצם זה שרוצים לפגוע בו – זו הנוסחה במקרה שלו ובמקרים רבים אחרים. חופשה אחת הוא לא קיבל בגלל מידע מודיעיני אשר מבוסס על דיבורים ושמועות השולטות בבתי הסוהר, שזה ממש בושה וחרפה".
קבוצה טיפולית
12 שנים חלפו והחומר המודיעני התמעט לכאורה, ואפילו התייתר, "אבל אז הגיעו עם סיפור חדש – דרישה לשיקום של האסיר", אומר עו"ד פלדמן.
"שב"ס מפעיל מערך שיקום שמתמקד בקבוצות טיפוליות בהן האסיר אמור להבין את מניעי העבירה שביצע, כדי להיות אדם טוב יותר ומועיל יותר. אני בספק גדול עד כמה הקבוצות האלה מועילות לאדם כמו רוזנשטיין שהוא מעל גיל 60, אב לילדים בוגרים וסבא לנכדים, שהוא אדם בשל, אדם המכיר את עצמו, ואז הוא מתבקש לבוא ולספר לחברי הקבוצה על ילדותו ועל הנסיבות שבגללן הוא נקלע לעולם העבריינות.
"זאב הוא עבריין מורשע, אבל הוא לא הגיע לזה בגלל יחס לא טוב בבית, עוני או מצוקה. זו היתה בחירה עצמאית לגמרי של דרך מסויימת מלפני הרבה מאוד שנים, דרך חיים מאוד מסוכנת, כפי שמעידים כמה כאלה שכבר לא איתנו יותר. זאב רוזנשטיין הוא אדם שהוא מנהל באופיו, והנסיבות הובילו אותו לנהל חיי פשע ואנשים בתחום, אז שב"ס מתעקש שהוא 'ידבר רגש' בקבוצות טיפוליות", אומר עו"ד פלדמן בתהייה. מה שמזכיר כי חרף המידע המודיעיני החמור והנוקב שהמשטרה ושב"ס מתהדרים בו בבתי משפט ובעיתונות, באחד המחזורים של הקבוצות הטיפוליות האחרונות השתתפו באותו המעגל שני המנדטורים, זאב רוזנשטיין ומאיר אברג'ל – עכשיו לכו תעשו מזה סרט.
"חבר שלי, אסיר צווארון לבן ידוע, מספר שהשתתפות בקבוצות כאלה היא מגוחכת לאנשים מבוגרים. אנשים צעירים מרקע מסויים, שבאמת חסרו להם בילדותם יחס אישי ומשפחה תומכת בסביבה נורמטיבית, נתרמים מהן כדי לעשות להם סדר בחיים, אבל כאשר מערבבים אותם באותה קבוצה יחד עם מבוגרים בשלים, שמעוצבים לגמרי, זה לא לעניין….
"רוב האסירים לא מצליחים לסיים קבוצות טיפוליות באופן תקין, כי הן מתחילות בכלא אחד ומסתיימות בכלא אחר, כי אסירים עוברים מכלא לכלא, מאגף לאגף. רבים מתחילים קבוצה במקום אחד, ובמקרה הטוב מסיימים אותה במקום אחר כעבור מספר שנים. זה בדיוק אחד המכשולים שהיינו צריכים להסביר לוועדות השחרורים ובתי המשפט, זאביק היה מתחיל קבוצה בנושא מסויים אבל לא סיים לא משום שהוא לא רצה, אלא משום שהיא נסגרה, כי לא היו מספיק אנשים, כי נושא הקבוצה עבר לכלא אחר, כי העובד הסוציאלי המנחה פוטר או התפטר, ואז לך תתחיל הכל מחדש.
"השחרור המוקדם הוא תנאי הכרחי למערכת שיקום עובדת, הרי אם אין שחרור מוקדם בתמורה אף אסיר לא יילך לקבוצות האלה, אבל אז בוועדות השחרורים מטיחים בך שלא השלמת את הקבוצה הזאת או האחרת. כך מתפתחת מרירות כלפי מערכת השיקום המאוד קשה ומסורבלת בשב"ס, וזו לא תעודה חיובית למערכת התקון. בית סוהר צריך להשקיע בשיקום לא רק בענישה, שירות בתי הסוהר בישראל מתפקד בעיקר כגוף מעניש ואטום".
למחרת השחרור מהכלא מספר עו"ד פלדמן על הקרב האחרון בוועדת השחרורים. "זאב רוזנשטיין, שמונה חודשים לפני סיום מאסרו המלא, קיבל תעודות גמר חיוביות מכל הגורמים, מרשות שיקום האסיר, מהעובדת הסוציאלית שלו, מראש חטיבת העובדים הסוציאלים בשב"ס, ממנהל הכלא, אפילו מהמשטרה, אבל רק הפרקליטות התנגדה לקיצור מאסרו. למה מתנגדים שם? האם הם מבינים יותר מכל אנשי המקצוע האלה? לא, הם מתנגדים אוטומטית לשחרורים. מחקר שעשו עכשיו הראה שב-90 אחוז מהבקשות לוועדות השחרורים הפרקליטות התנגדה. למה? זה האופי, המהות, השליחות".
מוסד המידע המודיעיני
משרדו של עו"ד פלדמן ברחוב הוברמן בתל אביב הצמיח עשרות עורכי דין מהבולטים בתחום הפלילי והציבורי, שניים מהם ליוו את רוזנשטיין בשנים האחרונות, האחד הוא עו"ד מיקי חובה שנטל חלק בתיק הרצח המשולש בחוף שלדג, ובשנים האחרונות זוהי עו"ד ימימה אברמוביץ' שמנהלת את תיק רוזנשטיין.
"משנת 2009 ועד לאחרונה ממש אנחנו צעדנו בדרך חתחתים", מסכם עו"ד חובה את המאסר הממושך, "הביקורת שלי לכל אורך הדרך היא על מוסד המידע המודיעיני. רוזנשטיין רק היה מזיז גבה בכלא היו מוציאים על זה מידע מודיעיני. פעם כאשר התנגדו לבקשתו להחליף נעליים בסנדלים והגשנו עתירה, הפרקליטות התנגדה על בסיס מידע מודיעיני שמיהרו לחבר, אפילו השופט אברהם טל המחמיר בדרך כלל קיבל את העתירה במקרה הזה.
"כדי להיאבק בתופעת המידעים המודיעינים התחלנו להגיש כל שלושה חודשים עתירות עם בקשות לחופשה, ועקבנו אחרי המספרים הסידוריים של הידיעות המודיעיניות, רצינו לוודא שהם מחדשים ולא מביאים ידיעות ישנות. התברר שהם היו מגישים לנו פראפראזות שהוגדרו כ'הלכי רוח', 'סכנה לעצמו', 'סכנה לאחרים', כולן על אותו מספר סידורי של ידיעה. יש שופטים שנכנסו לקרביים של המידע המודיעיני הזה, כמו השופטת מיכל ברנט ממחוזי מרכז, שנפגשה עם נציגי הפרקליטות והמשטרה במעמד צד אחד, והבינה מהר מאוד שהם ממחזרים כי אין להם מידע חדש, כך היא קיבלה החלטה אמיצה להוציא אותו לחופשה ראשונה".
את ההחלטה התקדימית של השופטת ברנט ביטל בערעור שופט בית משפט העליון מני מזוז. "את אותו מידע מודיעיני שהשופטת ברנט ראתה וקבעה שהוא מוכר מהעבר ואין בו כדי למנוע חופשה מהאסיר, השופט מזוז כינה כ'ידיעות מצטברות', קיבל את ערר המדינה וביטל את החופשה. לרוזנשטיין עצמו היתה אז בטן מלאה על עצם העובדה שבדין ישב השופט מזוז, שהיה היועץ המשפטי לממשלה אשר קיבל את כל החלטות בתיק ההסגרה שלו משנת 2007 ונחשף מאז למידע המודיעיני נגדו".
עו"ד חובה נזכר איך לאורך השנים הוא ליווה את הלקוח בחתונות של כל ילדיו, חלקם חוזרים בתשובה בהשראת אימם איוון. "בחופשה החריגה הראשונה הוא קיבל מספר שעות כדי להשתתף בחתונה של בנו במלון קרלטון… המשטרה הרימו הליקופטרים לאוויר, הביאו משאיות עם כלבים, דרשו שנציג להם בהליך מוקדם תעודות זהות של האורחים, גם התקשורת חגגה על זה. בחתונה של הבן השני הוא קיבל שלוש שעות לפני החתונה באולם קטן ליד אולם החתונה, וגם ההודעה התקבלה זמן קצר ביותר לפני האירוע. לחתונת בתו החוזרת בתשובה לא נתנו לו לצאת בכלל. לבן האחרון שהתחתן לפני מספר שנים גם כן לא אשרו יציאה, אלא מספר ימים לאחר מכן לטקס שבע ברכות מצומצם עם המשפחה".
עו"ד חובה היה האוזן הקשבת של רוזנשטיין במשך 10 שנים, וגם לאחרונה כאשר סיים את הייצוג שלו הוא המשיך ללוות את משרד פלדמן בהליכים המשפטיים מול ועדות השחרורים ובתי המשפט. "אני מסכים ומבין את הקושי של רוזנשטיין בכך שהתייחסו אליו כמותג, ממש תפוח אדמה לוהט. היה קשה למצוא את הפרקליט או השופט שיסכים לראות את האדם שמאחורי המותג. כמעט כל אסיר אחר בנסיבות שלו היה מרים ידיים ומתייאש מהנסיון לשבור את תקרת הזכוכית מעל ראשו, זאביק המשיך עד הסוף".
קו הסיום
אל קו הסיום הזה הובילה בשלוש השנים האחרונות עו"ד אברמוביץ, שייצגה גם את נכדו של רוזנשטיין, בנה של הבת שרית, שהסב את שמו למנחם מנדל רוזנשטיין, ובמקביל הספיק לרצות כבר שני מאסרים. באחד מהם הוא ישב מספר חודשים עם הסבא זאב באותו תא בכלא איילון, ואת השני הוא מרצה עם בני גילו לאחר שנעצר עם אקדח טעון.
עו"ד אברמוביץ' בקרה את רוזנשטיין בכלא על בסיס קבוע, ליוותה מקרוב את ההתקדמות בטיפולי השיקום שלו, כדי להשיב לטענות הפרקליטות, והיא חתומה על עתירות רבות שהוא הגיש כדי לקבל את מלוא זכויותיו מול שב"ס.
"מדובר באסיר מאוד מכבד, גם כשההליכים המשפטיים לא הצליחו, והיו הרבה כאלה, זאב תמיד שמר על איפוק וכבוד, הוא הפגין הבנה בהליכים המשפטיים אבל במקביל המשיך להילחם על זכויותיו. גם כאשר הרגיש שנעשה לו עוול, הוא הגיב בצורה מכבדת.
"מיד לאחר השחרור שלו קיימנו שיחת וידאו, והנה, גם אז כשהוא היה הכי נרגש בעולם, הוא נותר מאופק".
