ענבר פיצון שורץ שימשה כפקידת תביעות במחלקת הבריאות של מגדל. במסגרת תפקידה, היא אישרה תביעות בגין הליכים רפואיים של המבוטחים, בכפוף לאישור ראש צוות. לאחר מתן אישור, שורץ היתה מזינה במערכת המחשוב את סכום ההחזר למבוטח, והטיפול היה עובר למחלקת הכספים של החברה לביצוע תשלום.
שורץ ניצלה את האמון שניתן בה, יצרה במחשבי החברה תביעות פיקטיביות, ולאחר מכן דאגה להעברת התשלומים לחשבונות הבנק הפרטיים שלה. השיטה שלה עבדה כך: היא שייכה תביעות מזויפות למבוטחים, לקוחות של החברה, בעלי שם משפחה זהה לשלה. לאחר מכן נהגה לשנות את הכתובת והטלפון המשויכים לאותם מבוטחים ברישומי החברה ולשנות את פרטי חשבון הבנק שלהם, תוך הוספת מספרי חשבונות הבנק שלה. את התביעות הפיקטיביות אישרה בעצמה או ביקשה מעמיתיה לאשר, ולאחר מכן ביצעה מחלקת הכספים בחברה את התשלומים. הדבר התאפשר, שכן באותה עת לא נהגו בחברה לאמת את מספר חשבון הבנק של המבוטח אל מול מספר חשבון הבנק אליו הועברו כספי ההחזרים.
באופן זה, שורץ קיבלה לחשבונותיה 663 אלף שקל בשנים 2012-2014. היא נתפסה והוגש נגדה כתב אישום. בהמשך, במסגרת הסדר טיעון, הוגש נגדה כתב אישום מתוקן והיא הורשעה בהתאם להודאתה בעבירות של גניבה בידי עובד ובעבירות מסים, עקב אי דיווח למס הכנסה על ההכנסות שהפיקה מהכספים שגנבה. סנגורה, עו"ד דוד בוחבוט, סיכם עם הפרקליטות שלא תבקש יותר מ-15 חודשי מאסר, ואילו ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה.
הנאשמת, בת 44 ואם לילדים, בעלת תואר ראשון במנהל עסקים, החלה לעבוד בשנים האחרונות כמזכירה במוסד אקדמאי, וחלק משמעותי מתפקידה החדש הוא ניהול כספי. מדבריה לשירות המבחן עלה כי מעסיקיה לא ידעו, לפחות בהתחלה, על העבירות שיוחסו לה במקום עבודתה הקודם.
שורץ הסבירה את מעשיה בלחץ של חובות נושים כתוצאה מהסתבכות כלכלית של בעלה, אשר ניסה לפתוח עסק ונקלע להליכי פשיטת רגל. שירות המבחן המליץ לשלבה בהליך טיפולי ולהטיל עליה צו מבחן לצד ענישה מקלה.
עו"ד בוחבוט הדגיש את חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות ואת הצורך להעדיף את שיקום הנאשמת, שהודתה בהזדמנות הראשונה. עו"ד בוחבוט ציין את התמשכות ההליכים, נוכח חוסר שיתוף פעולה של מגדל אשר הביא לסגירת תיק החקירה בשנת 2016, ולאחר מכן פתיחתו מחדש. הסנגור ציין כי הנאשמת עשתה מאמצים רבים לגייס כספים ולהשיבם לחברה, אך לא הצליחה, לאור הסדרת חובות רבים אחרים.
שורץ ניצלה את דבריה האחרונים לבית המשפט כדי להביע צער ולשוב להסביר כי מעשיה נבעו ממצוקה כלכלית ומחובות לשוק האפור, אולם הדגישה כי כל זה אירע לפני תשע שנים וכעת היא מפרנסת את ילדיה.
השופט דרור קלייטמן מבית משפט השלום בפתח תקווה ציין בגזר הדין כי "אין ספק שענישת נאשמת שהיא אימא לילדים קטינים, לרבות ילד בגיל ארבע, בענישה של מאסר בפועל, היא קשה ביותר". לצד זאת, השופט התרשם באופן שלילי מהיעדר מחויבות הנאשמת להליך טיפולי, ומכך שלא השיבה דבר מהסכום שנגנב לחברת מגדל. "העובדה שעבירות אלו בוצעו בשל מצוקה כלכלית אין בה על מנת להוות שיקול לקולא בנסיבות מעין אלו, בהן מדובר על גניבה של למעלה מחצי מיליון שקלים", כתב השופט, "לאחר גילוי הפרצה על ידי הנאשמת, החלה זו לפעול באופן מתוכנן ומתוחכם לצורך ניצולה לטובת צרכיה הפרטיים… מדיניות הענישה בעבירות מעין אלו היא למאסר ממשי".
"שיקול משמעותי הוא בכך שהנאשמת לא השיבה עד היום לחברה ולו שקל", הוסיף השופט, "זאת למרות דחיית הדיון בעניינה, על מנת לאפשר לה כפי שביקשה, לנסות ולשלם פיצוי לחברה… לנוכח כלל הנסיבות איני סבור שניתן לקבוע כי הנאשמת עמדה בתנאים המצדיקים סטייה ממתחם הענישה, וכלל השיקולים לקולא יובאו בחשבון במיקומה בתחתית המתחם".
לבסוף, השופט גזר על הנאשמת שנת מאסר בפועל (21 בפברואר). מתוך התחשבות במצבה הכלכלי ובעונש המאסר, הוא לא הטיל עליה ענישה כספית.
