גיא ניר נגד ליאת קילנר

מאבק שניהלה המשטרה במשך חמש שנים נגד תת ניצב גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין לשעבר, הגיע לכאורה לסיומו בשבוע שעבר עם ביטול כתב האישום נגד ניר בבית הדין המשמעתי, לצד עזיבתו את המשטרה עם תנאי פרישה מלאים.

הסיכום העקרוני בין המשטרה לבין פרקליטו של ניר, עו"ד איציק כהן, התאפשר לאחר שבנובמבר 2019 ראש הרכב בבית הדין, השופט חנן אפרתי, המליץ לצדדים לגשת לגישור. פיקוד המשטרה, שעבר אינספור טלטלות היה מוכן באותו שלב "לנקות את השולחן", בין היתר על רקע הצהרת הכוונות של ניר כי בהמשך ההליך בכוונתו להזמין לבית הדין את הקצינים הבכירים ביותר מבין יריביו: ניצב בדימוס מני יצחקי וניצב בדימוס רוני ריטמן, מי שלטענתו אחראים לתיק נגדו, אותו הוא מכנה "סיכול ממוקד".

מסוף שנת 2015  ניר היה בחופשה כפויה, אך לא בסטטוס של מושעה. במשך חמש שנים הוא קיבל משכורת מלאה, רכב צמוד וצבר זכויות לפנסיה, מבלי שנדרש לבוא לעבודה. בשנה שחלפה התנהלו בעיקר כיפופי ידיים על תנאי הפרישה. ראש חטיבת התביעות דדו זמיר דרש שבמסגרת ההסדר הקצין יתפטר באופן מיידי, אבל ניר שהתעקש למצות את זכויותיו, ליהנות מחופשת פרישה ולקבל אחוזים נוספים בפנסיה, ניצח גם בקרב הזה.

מי שסבר כי לאחר ההסכם הפרשה תישכח, טועה, שכן תמצית הדברים תידון מחדש בתביעת דיבה שהגיש ניר לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, נגד סגן ניצב עו"ד ליאת קילנר-פדן, כיום מפקדת מפלג "פלס" לחקירת תאונות עבודה בלהב 433.
סנ"צ קילנר, מתברר, היא הקצינה שכתבה אחד משלושה מכתבים אנונימיים אשר נשלחו לאגף משאבי אנוש של המשטרה, והביאו לפתיחת החקירה נגד ניר והעוזרת שלו רב-פקד צ'. קילנר אשר שירתה תחת ניר בחטיבת המודיעין התוודתה בעדותה לפני הקצין הבודק שמונה לפרשה, ניצב דוד ביתן, כי היא כתבה מכתב אנונימי בשיתוף עם שני קצינים אחרים, ושלחה אותו לראש אגף משאבי אנוש דאז, ניצב ירון בארי.

תיק צפון קוריאה
סנ"צ קילנר שירתה בחטיבת המודיעין תחת ניר בתפקיד של ראש חוליית חילוט ארצית, ולאחר מכן כראש החוליה לעזרה משפטית בין מדינות. מאז הדחתו של ניר, שמנע את קידומה, קודמה קילנר ומילאה שורת תפקידים בכירים ויוקרתיים, יועצת משפטית של יחידת הסייבר בלהב 433, לאחר מכן מפקדת מוקד 105 להגנה על קטינים ברשת, ובשנה האחרונה מונתה כאמור למפקדת היחידה החדשה "פלס".

במכתב האנונימי מפברואר 2015 תחת הכותרת "שוטרים מודאגים ומושפלים" תיארה קילנר "אווירת טרור" שגרמה למצוקה נפשית של שוטרים וקצינים, לדבריה, ולכך שכינויה של חטיבת המודיעין תחת ניר היה "צפון קוריאה". קילנר התלוננה על קשר פסול לכאורה בין תנ"צ ניר לבין העוזרת שלו, רפ"ק צ', כמי שנצפים יחדיו בעבודה ומחוצה לה, ועל יחסי עבודה עכורים במסגרתם ניר ו-צ' רודים בקצינים בכירים, תוך שראש החטיבה מקנה לעוזרת שלו סמכויות ומעמד שחורגים מדרגתה.

דו"ח הקצין הבודק דוד ביתן, אשר נחשף בהרחבה ב"פוסטה" בפברואר 2018, נסמך לכאורה על טענות רבות של סנ"צ קילנר וקצינים אחרים שמסרו עדויות דומות. הדו"ח של ניצב ביתן ציטט הודעת טקסט שנשלחה בטעות לקבוצת קציני החטיבה מהטלפון של ניר: 'איך את מסתדרת עם הקור, ספונה לבדך בקן האוהבים שלנו'. בעדותה לפני הקצין הבודק טענה סנ"צ קילנר, כי "למעט אותו מסרון, אין לנו ראיות למהות הקשר בין ניר ובין רפ"ק צ' – אך את השלכותיו של הקשר יהא אשר יהא, מרגישים שוטרי וקציני החטיבה היטב".

במסגרת התביעה שהגיש ניר הוא טוען, כי "דבריה רצופים הכפשות ושקרים, רכילות צהובה… אשר פגעו קשות במסלול חייו האישיים והמקצועיים… ונבעו מכך שהמלצתו וחוות דעתו בנוגע אליה מנעו את המשך קידומה", ומאז היא פתחה ב"מסע נקמה", לדבריו.

תנ"צ ניר טען בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד יוסי צור, כי לסנ"צ קילנר חברו שניים בכירים ממנה, ראש אגף החקירות לשעבר מני יצחקי ומפקד להב 433 לשעבר רוני ריטמן אשר "קשרו קשר לגרום להדחתו".

ניר טוען כי מינויו על ידי המפכ"ל יוחנן דנינו היה לצנינים בעיני ניצב יצחקי, אשר ביקש לקדם מועמד אחר. לטענתו, כאחראי על מערך בטחון המידע של משטרת ישראל (יחב"מ) הוא נתקל ב"אירועים חריגים הנוגעים למקורביו של יצחקי, אשר הגיב מצידו באופן נזעם ופעל בכל דרך לפגוע בו".
לגבי ריטמן, ניר טוען כי הוא "ביקש נקמה בו" מאחר ושלוש שנים לפני כן, כאשר ניר היה מפקד יחידת אתג"ר, "הוא נאלץ לטפל משמעתית בסדרת עבירות משמעת שביצעה מיכל ריטמן", אשתו של מפקד להב לשעבר.
יצחקי וריטמן, לטענת ניר, מצאו בסגן ניצב קילנר "בת ברית נאמנה לפגוע בו, כל אחד ממניעיו…".

בימים ובלילות
התגייסותה של פרקליטות המדינה לייצג את הקצינה קילנר מחזירה את מערכת היחסים בין ניר לבין הקצינה צ' אל ערכאה משפטית נוספת, לאחר התקפלות המשטרה בבית הדין למשמעת.
"הפרסום נעשה לשם הגנה על עניינה האישי של הנתבעת, כי מקום העבודה שלה יהיה נטול מהפרות המנהל התקין", טען בכתב ההגנה עו"ד ניר גנצ'רסקי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי). לטענת המדינה, הפרסום בגינו תובע ניר את הקצינה – אותו מכתב אנונימי – עומד בהגנת "אמת דיברתי". הפרסום "מהווה תלונה של פקודים נגד הממונה עליהם", כתב בא כוח המדינה ביולי האחרון. "הנתבעת נהגה כפי שמצופה מקצינת משטרה לנהוג, ואולי אף נדרש".

"בין התובע לבין צ' התקיימה מערכת יחסים שאינה מאפיינת מערכות יחסים מקצועיות של מפקד ופקוד", כתב עו"ד גנצ'רסקי מטעם הפרקליטות. "התובע איפשר לעוזרת שלו להתערב בדיונים בחטיבה באופן שאינו מידתי ובחריגה מגבולות תפקיד של עוזרת… השניים נהגו להסתגר יחד במשרדו של ניר שעות רבות… ביום ובלילה, מעבר לשעות העבודה המדווחות, בכלל זה בשעות המאוחרות של הלילה, בלילות מלאים, בסופי שבוע, בימי שישי ושבת, במקומות שכלל אינם קשורים למקום עבודתם. הנתבעת, כמו רבים משוטרי וקציני חטיבת המודיעין, ידעו על התנהלות התובע ועוזרתו, הן מאחורי הדלת הסגורה במשרד התובע והן ממפגשים בהם נראו מחוץ לשעות העבודה".

פרקליטות המדינה טוענת בכתב ההגנה, כי מה שהניע את סנ"צ קילנר "סביבת עבודה נקייה מהתעמרות, תוך שמירה על רמת האתיקה הנדרשת מכל קציני המשטרה באשר הם, ובראש וראשונה קציני חטיבת המודיעין המשרתים ב'חוד החנית' של יחידות המשטרה".
כוונתה של הקצינה, כותב עו"ד גנצ'רסקי, היתה "לחשוף התנהגויות שאינן אתיות של ניר ועוזרתו, אשר היו בעלות השפעה ניכרת על תפקודה של חטיבת המודיעין". מכאן שעומדת לנתבעת הגנת, "דבר שחובה היה עליה לעשות… "היא פנתה למפקדיה מתוך מצוקה… תחושה כי ראש החטיבה ועוזרתו מחפשים אנשים, בצעקות, קללות, השפלה ומידור".

עו"ד גנצ'רסקי מציין כי תלונתה של סנ"צ קילנר "נבדקה, נחקרה ונמצאה כנכונה ואמינה על ידי הקצין הבודק ומח"ש… על סמך ממצאיה החמורים הוחלט להגיש נגד ניר ועוזרתו כתב אישום משמעתי בן שישה סעיפים הנתמך ברשימה של 35 עדי תביעה. זאת בחשד לעבירות של התנהגות שאינה הולמת… בעקבות כתב האישום וההליך המשמעתי מסיים התובע את שירותו במשטרת ישראל".

התלונה נגד ריטמן
שני הצדדים מתייחסים גם לפרשת רוני ריטמן ורפ"ק צ'. ניר טען כי קילנר סייעה לריטמן בעדותה במח"ש על המקרה, ואילו הפרקליטות בתגובה לא מחמיצה את ההזדמנות לחשוף את חלקו של ניר בתלנה שהובילה להדחתו של ריטמן מהמשטרה.

"התובע עצמו הגיש את התלונה למח"ש (נגד ריטמן) רק לאחר שנפתחה נגדו ונגד עוזרתו בדיקת הקצין הבודק, ארבע שנים לאחר האירוע הנטען (בין ריטמן ל-צ', ז"ק) עליו ידע. נשאלת השאלה מדוע חיכה עם מידע כל כך חשוב על עבירה פלילית לכאורה, ולא מסר את המידע כמתחייב ממנו, אלא רק לאחר שנפתח נגדו הליך בדיקה בנובמבר 2015?  לתובע פתרונים".

דיון קדם משפט לתביעה של ניר נגד קילנר נקבע לחודש פברואר. לאחרונה החליף ניר את עו"ד יוסי צור במשרד עו"ד גרנות-שפייזר. יצוין כי ניר מנהל בנוסף מספר תביעות דיבה משנים קודמות, אחת מהן נגד נגד העיתונאית הדס שטייף בהן מייצג אותו עו"ד ליאור אפשטיין.

במקביל, המשטרה ממשיכה לנהל את ההליכים המשמעתיים נגד רפ"ק צ', שנפרדה מהסנגורית אשר ליוותה אותה עד כה, עו"ד מיכל רוזן עוזר.

מהמשטרה נמסר: "ההליכים נגד תת-ניצב בדימוס גיא ניר בוטלו בהסכמת הצדדים. רפ"ק צ' עדיין משרתת במשטרה ולכן העילה החוקית לביטול כתב האישום לא חלה לגביה, מה גם שחלק ניכר מסעיפי האישום שבהם היא נאשמת אינם חופפים לסעיפי האישום של ניר".