בית משפט העליון דחה את ערר פרקליטות מיסוי וכלכלה בדבר שחרור באיזוק אלקטרוני של הראל בן דוד (13 דצמבר).
הנאשם מוגדר בכתב האישום כמספר 2 בארגון פשיעה המתנהל בראשות אחיו הבכור, יניב בן דוד.
על פי כתב האישום שהוגש לפני כשלוש שנים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הארגון של האחים בן דוד הפיץ חשבוניות פיקטיביות המסתכמות במאות מיליוני שקלים לקבלני בנייה ועסקים שונים. לטענת התביעה, הארגון קיזז חשבוניות כוזבות לכאורה באמצעות חברות קש, כדי לאפס את חוב המס. זאת תוך ביצוע עבירות הלבנת הון בכ-250 מיליון שקלים, כאשר סכום המע"מ שנגזל לכאורה מקופת המדינה הסתכם ביותר מ-70 מיליון שקל.
בינואר 2018 נעצרו בספרד שלושת האחים למשפחת בן-דוד; יניב, הראל ותום שעמדו לכאורה בראש הארגון, זאת לבקשת מדינת ישראל. בהמשך, הם הוסגרו לידי המדינה.
תום שוחרר כבר באיזוק אלקטרוני, ומעל יתר החשודים כפעילים לכאורה בארגון הוסרו מרבית התנאים המגבילים. רק יניב והראל נותרו כלואים.
הסנגורים של האחים, עורכי הדין זאב אלוני ונדב בן עמי ויוסי ברנט ממשרדו, ביקשו לשחרר גם את הראל באיזוק אלקטרוני. לנאשם מיוחסות עבירות של ניהול ארגון פשיעה והלבנת הון. הפרקליטות ציינה את המאסר הממושך הקודם שריצה הראל לפני עשור יחד עם אחיו יניב, לאחר שהורשעו בעבירות כמעט זהות. הראל ריצה שלוש וחצי שנות מאסר (לפני ניכוי שליש) ויניב נדון לשש שנים וחצי, על הונאת חשבוניות פיקטיביות והלבנת הון בחברות קבלנות שהקימו תשתיות כבלים לחברת הוט. בפרקליטות טוענים כי האחים בן-דוד "החכימו" לאחר ההרשעה הקודמת, וכך הקימו מיזם עברייני חדש, מתוחכם יותר, העונה למאפיינים של ארגון פשיעה.
מנגד, הדגיש עו"ד אלוני את הזמן שחלף מאז ההרשעה בשנת 2010, את העובדה כי הראל עמד בתנאי השחרור לאחר שחרור מוקדם ואת העובדה, כי בתיק הנוכחי לא מיוחסות לו עבירות אלימות מכל סוג. זאת בעוד שנאשם אחר, מוטי אטיאס, לו יוחסה סחיטה באיומים יחד עם יניב, שוחרר באיזוק אלקטרוני לפני זמן רב.
גם שירות המבחן תמך בחלופה באיזוק אלקטרוני ולבסוף, זוהי גם ההחלטה שאימץ (2 בדצמבר) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יוסי טופף, אשר בחן ואישר מספר מפקחים על הראל.
אחד המפקחים, חבר ילדות, הוא דירקטור בחברת אלביט.
"המעשים המיוחסים להראל, בהיותו מנהל בארגון הפשיעה, מלמדים על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו", כתב השופט טופף. "נחה דעתי כי ניתן להפחית את עוצמת עילות המעצר, באמצעות חלופה הכוללת פיקוח אלקטרוני, פיקוח אנושי הדוק והטלת תנאים מגבילים המגובים בערבויות משמעותיות. כתב האישום חובק נאשמים רבים. ביחס למרביתם נתקבלו זה מכבר החלטות בנוגע להמשך מעצרם או שחרורם, והחלטות אלו עמדו לנגד עיני. כידוע, עיקרון השוויון מהווה כשלעצמו שיקול חשוב בהחלטה, מקום בו לא קיים שוני רלוונטי המצדיק אבחנה בין נאשמים".
עוד כתב השופט: "אין בידי להתעלם מהעובדה כי המשיב מוחזק במעצר מזה כשלוש שנים. מכתב האישום עולה כי הגם שהמשיב נמנה על הדרג הניהולי בארגון, הרי שלמעשה אחיו, יניב בן- דוד, הוא זה ששימש כראש ארגון הפשיעה המתואר, הוא היווה המוח שהפעיל וניהל את הארגון, והוא זה שקיבל את ההחלטות החשובות לתפקוד הארגון באופן בלעדי והיה בעל המילה האחרונה. מכתב האישום עולה לכאורה, כי יניב ניהל את הארגון באופן ריכוזי, כך שהראל נמנה על עושי דבריו של יניב".
על הראל בן-דוד נאסר לעשות שימוש בטלפון, למעט עם עורכי דינו. הוא נדרש להפקיד חצי מיליון שקלים, לחתום על ערבות בסך 750 אלף שקלים, וכל אחד מארבעת המפקחים שאושרו חתם על ערבות בסך 350 אלף שקלים.
כאמור, פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה ערר על החלטת המחוזי, אך נאלצה לחזור בה במהלך דיון בבית המשפט העליון. זאת לאחר שהשופטת ענת ברון שמעה את הצדדים וקבעה, כי החלטת בית המשפט המחוזי מנומקת לתלפיות.
כפי שפורסם ב"פוסטה", תיק "ארגון הפשיעה הכלכלי" עשוי להסתיים מוקדם בהרבה מהצפוי, וכבר בימים הקרובים בהסדר לכלל הנאשמים, לאחר סדרת ישיבות גישור עם השופט בני שגיא. בדיונים שנערכו לפני מספר שבועות, דובר על-כך שהעונש לראש הארגון יניב בן-דוד במסגרת הסדר, ינוע סביב חמש וחצי-שש שנות מאסר ולאחיו מעט פחות.
