בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי עבודות שירות על אלון ליפשיץ (56), תושב מודיעין, שזייף עם אחרים 600 אלף דולר בשטרות של 50.
ליפשיץ ובני ניסימוב שילמו לגרפיקאי, ריימונד סינטס, שייצר את השטרות באיכות גבוהה ומימנו לו את הציוד. הכסף המזויף הוטמן בבית אימו הקשישה של ליפשיץ, והחבורה בקושי הספיקה למכור ולהכניס כסף אמיתי בטרם נתפסה. ליפשיץ הודה בזיוף וקשירת קשר, והפרקליטות דרשה להטיל עליו מאסר ארוך.
הסנגור, עו"ד ניר שניידרמן, ביקש כי בית המשפט יחרוג מהעונש ההולם למרות הרקורד העברייני העשיר של ליפשיץ, שנמצא בעולם העברייני מגיל 21, לאור העובדה שהוא בהליך של גמילה מסמים מוצלח וכבר שנתיים וחצי נקי.
ליפשיץ נוטל תחליף סם ומטופל תקופה ארוכה במרפאה של משרד הבריאות וביחידה להתמכרויות, במקביל להליך המשפטי. כל גורמי הטיפול העידו כי הוא נושא פרי.
השופט שמאי בקר כתב כי "הנאשם שעבר עבירות חמורות בשנת 2016 אינו אותו אלון ליפשיץ שדינו נגזר היום. הכלל הוא שאדם שקושר קשר עם אחרים לזייף סך של 600,000 דולר, באיכות משובחת, הרי שפניו מועדות אל בית האסורים", כתב השופט. אולם "השיקום כאן הוא שיקום יוצא מן הכלל".
לראשונה, מצא ליפשיץ גם עיסוק לגיטימי, כמטפל בקשישים בחברת סיעוד. "כמה זייפנים, קושרי-קשר, הפכו עורם במסגרת טיפול ושיקום, זנחו את מלאכת הזיוף ועברו לטפל בקשישים?".
השופט בקר ידוע בפסקי הדין יוצאי הדופן שלו, המתארים ברגישות אנושית את קורות חייהם של נאשמים הנשפטים באולמו, אשר נסיבות חייהם הקשות כמעט הועידו אותם למסלול החיים העברייני.
גם הפעם השופט בקר, בדרכו הייחודית, מזדהה עם קשייו של הנאשם ומוצא את החיוב בפיתולי חייו. "קורות חייו של ליפשיץ כוללים הסתבכויות חוזרות עם החוק, עם הפוגה משמעותית… נזכרתי בשירו הידוע של המשורר האמריקאי רוברט פרוסט, "הדרך שלא נבחרה" (The Road Not Taken), אגב הרהור על הבחירות שנוטל אדם במהלך חייו", כתב השופט.
"ליפשיץ דווקא בחר בדרך הנכונה", בנסיונו לצאת ולהתרחק מעולם הפשע לפני עשור – "והשתקע ברמת הגולן, בקיבוץ, שם עבדה אשתו בשזירת פרחים והוא באיסוף ברזל, והכל התנהל על מי מנוחות. לאחר ארבע שנים בקיבוץ הגישה המשפחה הצעה לרכישת קרקע", תיאר השופט, "אולם עברו הפלילי – שלא הוסתר על ידו – היה בעוכרי המשפחה" (הקיבוץ דחה אותו, ז"ק). לאחר מכן נפל שוב למשבר ולסם.
"לו היתה ניתנת לליפשיץ האפשרות לממש את בחירתו הנכונה, יכול שהיה מסתובב עד עצם היום הזה בקיבוץ שברמה, בחולצת פלאנל, ואשתו מפליאה בשזירת הפרחים, והכל פסטוראלי", כתב השופט בקר. "לא זה המקום לדון בשאלת יחס החברה לעבריינים משתקמים. אבל, אם ניתנת לבית המשפט האפשרות, עתה, לאחר הליך שיקום מוצלח, לאפשר לו לבחור (שוב) ללכת ב'דרך הנכונה', מן הראוי לעשות כן".
בסופו של דבר, מאז העבירות בשנת 2016 לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים, ציין השופט, "גם עובדה זו מהווה אינדיקציה מובהקת לשינוי העמוק שעבר… נגמל מהסמים, מרוויח את לחמו ביושר". נסיבות אישיות ומשפחתיות נוספות הוליכו למסקנתו "לפיה ראוי, באופן חריג ויוצא דופן, להימנע ממאסר בפועל של ממש".
