"ארגוני פשע שוכרים מקצוענים שמנהלים להם את הרכוש"

"עורק החיים של ארגוני הפשיעה הוא כסף. עד לפני 10 שנים העבריינים פעלו בראוותנות, התגאו במה שיש להם, נסעו במכוניות מפוארות – ולא בליסינג. התגוררו בבתים מפוארים – ולא בשכירות. היום הם שינו את דפוסי הפעולה – הם שוכרים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה כדי שיסתירו את הרכוש, ויבריחו את הנכסים שלהם לחו"ל. הם יותר חכמים, הם לומדים גם מאיתנו, מהמשפטים שהם מנהלים, מחומרי החקירה שהם מקבלים – ולפעמים הם גם צעד אחד לפנינו. אם לא מקריסים כלכלית את ארגון הפשיעה – לא עשינו כלום. הם משתכללים ומקשים עלינו את החיים".
כך תיאר ניצב יגאל בן שלום, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, את השינוי בהתנהלות הפשיעה ומלחמת המוחות בין המשטרה לבין ארגוני הפשיעה. בן שלום שוחח עם ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, בכנס שערכה הרשות לאיסור הלבנת הון לציון 20 שנה לאכיפה הכלכלית.

"בתיק 512 התגבשה התובנה", אמר ניצב בן שלום, "ככל שתפגע יותר בכיס, כך תוכל להביא אותם לשיתופי פעולה. זו פרשה שמורכבת מעבריינים שהיו עשרות שנים בעסקי הפשיעה: קנו נכסים ומגרשים, 'הכינו את הקרקע לפנסיה'. כשהכל נחשף והם ראו איך כל הרכוש נתפס ועובר אלינו – שישה מהם חצו את הקווים והסכימו להפליל את ראשי הפשע. העיקר שלא ניגע להם בכיס… עוד שנה, פחות שנה בכלא – אם נשאל את העבריין מה הוא מעדיף, אם ייקחו לו את הבית או חשבון הבנק או עוד שנה – התשובה ברורה. זה שובר שוויון".

"כדי לפגוע בעבריין צריך שילוב מערכות בפן הפיננסי, הפן המיסויי, ציר כלכלי וציר פלילי", אמר ניצב בן שלום. "היום התקיפה הכלכלית היא חלק בלתי נפרד והיא בכל הרמות, מהתחנה ועד יחידות ארציות, כשהשאלה היא מה לוקחים מהעבריין".

בן שלום הודה כי בתחום אחד המשטרה מפגרת מאחור ואינה מצליחה לפצח את זירות העבירה. "בעבירות סייבר זו בעיה כלל-עולמית", הוא אמר, "כל הפעולות הפיננסיות עברו לעולם הקיברנטי, ונדיר שמעבירים כסף בעולם הפיזי. בלחיצת כפתור עוברים סכומים אדירים לקצה השני של העולם, והתחום הזה עדיין לא ברור לנו לחלוטין. איך אפשר לעקוב אחר תנועות הכסף במרחב הווירטואלי – זה ה-אתגר שעומד בפני כל הרשויות. אנחנו צריכים לפתח כלים לעלות על העבירות שמתבצעות בממד החמישי, שהוא חוצה גבולות, ואנחנו עוד לא שם.
העבריינים שוכרים מקצוענים, כמו בהייטק", חזר ואמר ניצב בן שלום, "זה חוזר בתחום הארנקים האלקטרוניים. חוקרי הסייבר עובדים מאוד קשה כדי לפתוח ארנק ולתפוס מה שיש בו. זו פשיעה במרחב שאנחנו עוד צריכים ללמוד. לא רק המשטרה, זה אתגר לאומי".

המודיעין הפיננסי
עו"ד ווגמן-רטנר ציינה מנגד את "קפיצת המדרגה האדירה" שביצעו גופי האכיפה, לפחות בתקיפה הכלכלית המסורתית (הפיזית) באמצעות כוחות המשימה המשותפים עם המשטרה ורשות המסים. "המודיעין הפיננסי של הרשות לאיסור הלבנת הון", אמרה ווגמן-רטנר, "לא רק תומך בחקירות קיימות – הוא מקים תיקי חקירה מההתחלה. המודיעין מציף קשרים בין גורמים חשודים, חברות קש, פלטפורמות פיננסיות, איתור נתיבי הכסף. הפרפרזות המודיעיניות שהרשות הוציאה למשטרה ולגופי הביטחון זינקו בשנים האחרונות – ובקורלציה ישירה גדל היקף התפיסות והחילוטים שמגיעים למיליארדי שקלים בשנה… בנוסף עבירות מס נוספו כעבירות מקור ויש העברת מידע ישירה בין רשות המסים לרשות איסור הלבנת הון. רשויות האכיפה מפתחות שיטות חדשות כל העת להתחקות אחרי הכסף".

"נכון שגם העבריינים ופעילי הטרור למדו במהירות רבה את השטח", אומרת עו"ד ווגמן רטנר, "העבריינות בתקופת הקורונה מתאפיינת בזינוק בהונאה ופשיעת סייבר, וצמיחה מואצת של השוק האפור… הירידה באשראי הבנקאי מול הגידול החד בביקוש יצר ואקום והזין את ארגוני הפשע. אנו חווים גידול אדיר בהיקף עבירות ההתחזות מרחוק, עוקצים בנכסים וירטואליים, פריצה לחשבונות. במקביל, גידול בכלכלה השחורה של אזרחים נורמטיביים שעובדים בשחור".
"עבירות נוספות שבמיקוד המודיעיני, בתיאום עם המשטרה, הן העבירות של סחיטת דמי חסות", הוסיפה עו"ד ווגמן-רטנר, "במקביל הרשות תעקוב אחר השפעות הלגאליזציה בשוק הסמים, אשר מהווה גם הזדמנות לגורמי פשיעה".
אם לנותני השירותים הפיננסיים (צ'יינג'ים) יש טענות כיום נגד השלילה הסיטונית של רשיונות והפיקוח של רשות שוק ההון, לווגמן-רטנר יש "בשורה נוספת" עבורם: רשות איסור הלבנת הון מבקשת להצטרף כגורם פיקוח נוסף עליהם: "נדרש שיפור ברגולציה הפיננסית. הדבר נחוץ שבעתיים על רקע הגידול בפעילות השוק האפור לאור המצב הכלכלי. צריך לוודא שזו לא חוזרת להיות הבטן הרכה או החצר האחורית. אנו נבקש סמכויות פיקוח, שיתרמו לשיפור האמון בשוק הזה".

הכפר הגלובלי
בכנס הוירטואלי השתתפה גם עו"ד ליאת בן ארי, לא כתובעת בתיקי ראש הממשלה, אלא בכובעה הנוסף כמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית. מדוע תיקי פרקליטות מיסוי וכלכלה מתארכים ומתנהלים כל כך הרבה זמן, היא נשאלה, והשיבה: "הקושי קודם כל ראייתי – בקשות רבות לעזרה משפטית ממדינות בחו"ל. מאחר שאנו בכפר גלובלי, חלק גדול מהכספים (או העבירות) אינם בארץ. אנשים עושים שימוש במבנים פיננסיים מורכבים, כמו נאמנויות ולפעמים אתה נתקל בסוג של קיר".
לדבריה, גם השופטים "פחות אוהבים את התיקים האלה, שדורשים הרבה מאוד משאבים של של בתי המשפט. לפעמים 100 ימי דיונים, שתופסים מקום של תיקים אחרים, שנתפסים על ידי בית המשפט כדחופים יותר לטיפול. לכן את התיקים האלה לוקח המון זמן לשמוע". בממוצע, לדברי עו"ד בן ארי, במגה-תיקים כאלה עוברים 450 ימים מהגשת כתב האישום עד לשמיעת עד התביעה הראשון ו"כולם מבינים את המשמעות" (ירידה באפקטיביות, ז"ק).

עו"ד בן ארי התייחסה לבשורה שהביא עמו שר המשפטים אבי ניסנקורן בתחילת הכנס, כשהודיע שיפרסם בימים הקרובים צו להרחבת בית המשפט הכלכלי, שיטפל במרבית תיקי הפשיעה הכלכלית במחוזי בתל אביב, וימנה עשרה שופטים. "אני מניחה שמשכי הזמן יתקצרו משמעותית בטיפול בתיקים", אמרה בן ארי. "הרבה מאוד כספים תפוסים בתיקים האלו – בין 800 מיליון למיליארד שקל (בחילוט זמני) – ואני מניחה שבית המשפט הכלכלי יוכל לפתוח את הפקק".
האם לא הפרזתם בחילוטים ובהוספת עבירות הלבנת הון (הצד הכלכלי) לתיקים פליליים? נשאלה עו"ד בן ארי – שאלה שכמו הוזמנה כמענה לביקורת שנמתחה באתר "פוסטה" אלה על ידי סנגורים פליליים, בימים האחרונים לקראת הכנס.
עו"ד בן ארי סבורה שהתשובה היא "להפך. מעט מדי תיקים כיום כוללים עבירות הלבנת הון. המסר שלי כמשנה לאכיפה כלכלית, הוא שלהרבה יותר תיקים צריכים להוסיף את הפן הכלכלי, כי זה מה שמטריד את העבריינים ומה שמניע אותם".