הימור מסוכן

בדצמבר אשתקד הוגש כתב אישום נגד דרור דוידוב (34) וירין אלמלח (40), שניהם מוכרים למשטרה מנשר, בטענה שחטפו, כלאו, תקפו וסחטו אדם אחר – אף הוא מוכר למשטרה.
כתב האישום המקורי שהוגש על ידי הפרקליטות בתום חקירת ימ"ר חוף, תיאר את התקרית האלימה וגם את הרקע: א', מהמר מקריית אתא, נקלע לחובות של כ-600 אלף שקל לגורמים שונים. ב-4 בנובמבר אשתקד, סמוך לשעה 22:00, זמן קצר לאחר שיצא מביתו ונהג ברכבו, הנאשמים תפסו את המהמר וכפו עליו לבוא איתם. הם לקחו את א' לעסק לשטיפת מכוניות שבבעלות אלמלח בנשר, כאשר הוא וא' יושבים במושב האחורי ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה נוהג, ואילו דוידוב נוהג ברכב נוסף.

לפי כתב האישום המקורי, עם הגעתם לעסק הנאשמים והאחר ניתקו את מכשיר ההקלטה של מצלמות האבטחה והחזיקו את א' בתוך העסק בניגוד לרצונו. עוד נטען כי היכו אותו מכות נמרצות וגרמו לו לחתכים באצבעותיו ולשבר מרוסק באמה. נוכח האלימות הקשה ודרישתם שימצא ערב לחוב, א' הציע שמות של מכריו היכולים להיות ערבים. לפי הפרקליטות, בהמשך טלפן דוידוב לאדם בשם דוד איסקוב, ואמר לו כי החייב מסר את שמו כמי שיכול להיות ערב, אך איסקוב סירב.

בהמשך הערב, כך נטען, הנאשמים אפשרו למהמר החטוף להשתמש ב"טלפון המבצעי" שלהם כדי ליצור קשר עם מכר אחר שלו. א', כך נטען, ביקש מאותו מכר להגיע לעסק ולערוב ל-450 אלף שקל מתוך החוב. מאוחר יותר הסכימו המכר ואחיו של א' לערוב לחוב. הוא עצמו פונה לבית החולים רמב"ם, שם התברר כי נגרמו לו חבלות שונות, כולל שבר. עוד באותו לילה עזב על דעת עצמו את בית החולים ובחלוף כשבוע אושפז שוב ונאלץ לעבור ניתוח בהרדמה.

כתב האישום המקורי ייחס לנאשמים עבירות של חטיפה לשם סחיטה, סחיטה בכוח, חבלה בכוונה מחמירה, כליאת שווא ושיבוש הליכי משפט. הפרקליטות ביססה את כתב האישום על ראיות שאספו חוקרי הימ"ר, ביניהן צילומי אבטחה ממספר מקומות וכן עדויות, מחקרי תקשורת והאזנות סתר בהן נשמע דוידוב משוחח עם מספר אנשים. במהלך השיחות נשמעו אמירות מפלילות המחזקות לכאורה את המיוחס לו.
בעדותו במשטרה, קורבן החטיפה אישר כי הוא חייב כסף על רקע הימורים, אולם טען כי החבלות נגרמו לו כתוצאה מתאונת אופנוע, שלאחריה ביקש מאחיו להגיע ולפנות אותו לבית חולים.

בין השיחות שנקלטו בהאזנות הסתר היתה גם שיחה שבה נשמע דוידוב אומר בשיחה עם איסקוב: "עכשיו הוא נכנס לסחרחורת אחו שרמוטה עם החבר, לקח ממנו איזה 600 אלף, עכשיו הוא פתוח עם עוד כמה אנשים… הפסיד בקוביות מיליונים. עכשיו אני והחבר מחפשים אותו כבר שש שעות עד שתפסנו אותו… באמצע הכביש. הורדנו אותו, שמנו אותו בתוך העסק פה… עכשיו הוא מתחיל לזרוק שמות סתם… אמרנו לו או שתמצא מישהו שיהיה ערב עליך או תמצא פתרון… אז ישר חשב עליך".

במהלך דין ודברים בין ההגנה לבין הפרקליטות הצביעו הסנגורים – עורכי הדין דורון נוי, יהלי שפרלינג ועדן נחום ממשרד עו"ד נוי סננס שפרלינג וחצרוני, ועו"ד ציון שמעון – על קשיים ראייתיים שונים. לצד הקושי של הפרקליטות נוכח אי שיתוף פעולה של הקורבן, הסנגורים ניסו לערער על התזה של המשטרה והפרקליטות, ובין היתר נתנו פרשנות אחרת לחלק מההאזנות והשמיעו טענות ביחס לפעולות חקירה משטרתיות אשר לא בוצעו במלואן.
הסנגורים גם השיגו הקלטה של שיחה בין הקורבן לבין חברו, שבה הקורבן הכחיש כי נחטף, וציינו את האיכות הנמוכה של חלק מהצילומים שצורפו לתיק החקירה.
כמו כן יש לציין כי במסגרת עדותו של חוקר המשטרה הראשי בבית המשפט, נחשפו "סדקים" בתשתית הראייתית.

בשל טיעונים אלה ואחרים, הפרקליטות נאלצה בסופו של דבר להגיע להסדר טיעון מול הסנגורים, במסגרתו הוגש לבית המשפט כתב אישום מתוקן. דוידוב הורשע בסחיטה בכוח וגרימת חבלה חמורה, בעוד שאלמלח הורשע רק בסיוע לעבירות אלו.
במסגרת הטיעונים לעונש, הפרקליטות עתרה לגזור על דוידוב בין שנתיים וחצי לחמש שנות מאסר, בעוד שהסנגורים ביקשו להסתפק בשנה עד 15 חודשי מאסר. לגבי אלמלח, הפרקליטות ביקשה 15-30 חודשי מאסר, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק בעבודות שירות.
השופט ארז פורת גזר על דוידוב 17 חודשי מאסר בפועל בניכוי כשלושה חודשים בהם היה עצור. על אלמלח נגזרו שבעה חודשי עבודות שירות. כמו כן הוטלו על השניים מאסרים מותנים וקנסות כספיים.