לפי כתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד גיורא חזן בתום חקירת ימ"ר נגב, על רקע חוב כספי בין חברו של טייב לבין פחימה, הנאשמים תקפו באכזריות את פחימה ואת אחיו. למרות שהדבר לא מצוין בכתב האישום, במהלך החקירה עלה חשד שמקורו של החוב, בסך אלפי שקלים, בעסקי סמים.
הפרקליטות טוענת כי בערב הרצח נפגשו הנאשמים וחבריהם עם האחים פחימה וחבריהם באזור מגורי הנאשמים. טייב, כך נטען, הגיע מצויד בסכין מטבח גדולה בעוד שהקטין נשא אלה ארוכה ממתכת. לפי סרטוני אבטחה שנאספו על ידי המשטרה, לאחר ויכוח עזבו פחימה וחבריו את המקום, אולם לאחר שחזרו – הנאשם הקטין התקרב לאחים פחימה כשהוא אוחז באלה, אמר להם דבר מה ובתגובה נקטו האחים באלימות כלפיו.

בכתב האישום נטען כי טייב שהבחין במתרחש שלף את הסכין, רץ לעברם ודקר את אחיו של פחימה בעוצמה באמצעות הסכין מספר דקירות בחזהו ובבטנו. נטען כי במקום התפתחה קטטה, שבמהלכה טייב דקר את פחימה בעוצמה בבטנו, ואילו הקטין היכה באמצעות האלה את האחים כשהם שוכבים על הרצפה פצועים ומדממים.
פחימה פונה מהמקום והתקבל בחדר טראומה בבית החולים כשהוא עדיין בהכרה וסובל מפצע דקירה בבטנו. הוא הובהל לחדר ניתוח כשהוא סובל מאובדן דם רב ובמצב של הלם. בשעה 20:10 נקבע מותו בחדר הניתוח. אחיו שסבל מפציעות דקירה בבטן ובחזה עבר מספר ניתוחים לטיפול במצבו. נכון למועד הגשת כתב האישום, הוא עדיין מונשם ומורדם ומצבו מוגדר קשה.
עם קבלת הדיווח במוקד 100 של המשטרה, מפקד מרחב נגב תנ"צ יאיר חצרוני הטיל את החקירה על ימ"ר נגב, שעצרו מספר חשודים, ביניהם הקטין. טייב היה בבריחה עד למעצרו ב-7 באוקטובר. בהמשך החקירה שוחררו בתנאים שאר החשודים למעט הנאשמים.

כתב האישום מתבסס על סרטון האבטחה מבית הסמוך למקום האירוע, הודאת הנאשם הבגיר, עדויות ראייה ועוד. הפרקליטות טוענת כי טייב הודה במיוחס לו אך טען להגנה עצמית. לדבריו, אם לא היה פועל כפי שפעל, הוא והקטין היו נפגעים. מנגד, הקטין מסר מספר גרסאות בחקירתו, עד שבסופו של דבר הודה וטען להגנה עצמית.
בבקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים טוענת הפרקליטות בהקשר זה, כי "תגובתם של הנאשמים לאלימות שהופנתה כלפי הקטין על ידי המנוח ואחיו, חרגה בעליל מכל פרופורציות". בבקשה מצוין גם כי לטייב עבר פלילי הכולל הרשעה בעבירת סמים, שבגינה ריצה עבודות שירות.
סנגוריו של הקטין, עורכי הדין מוחמד רחאל ואור בן שאנן ממשרדו, מסרו בתגובה: "ברור לכל שאלמלא ההחלטות שניתנו על ידי השלום והמחוזי בשלב הצהרת התובע, אשר נקבע כי אין מספיק ראיות לרצח, המדינה היתה מגישה היום כתב אישום על רצח. אנו מברכים על ההחלטה לרדת מעניין הרצח והמשמעות כמובן ברורה".









