בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי לצורך שחרור רכב שנתפס בחילוט זמני בתיק הלבנת הון, החשוד יפקיד הפקדה כספית שגובהה לא ייגזר כמקובל מהשווי המלא של הרכב, אלא מתוך הערך החלקי בלבד ששילם החשוד לחברת המימון.
לדברי סנגוריו של בעל הרכב, עורכי הדין ג'וליאן חדאד ושילה ענבר, מדובר בהחלטה תקדימית העשויה לאותת על שינוי הכללים והתנאים הנהוגים בשחרור רכבים תפוסים.
החשוד זכי אבראהים, תושב סאג'ור, נעצר בחודש מאי האחרון במסגרת חקירה של ימ"ר צפון כנגד ארגון אבו לטיף, בחשד שניהלו עסקי הונאת פורקס בינלאומית. לפי החשד, האחים סלימאן ועלאא אבו לטיף מכפר ראמה עמדו בראש הרשת שעקצה לכאורה מיליוני אירו מאזרחים ממדינות המפרץ ומאירופה, שפותו להשקיע את כספם בהשקעות פיקטיביות. לפי החשד, על שמו של זכי אברהים נרשמו מספר חברות ששימשו ככסות לעסקי פורקס לא חוקי, וחלק מהכספים שהופקו מאלה הוזרמו לחשבונות בנק שלו ושל החברות הרשומות על שמו. אברהים (28) היה עצור כשבוע ונתפס ממנו רכבו – ב.מ.וו בשווי קרוב ל-200 אלף שקל.
בית משפט השלום בנצרת קיבל בקשה של עורכי הדין חדאד וענבר לשחרור הרכב, אך קבע כי אחד התנאים לשחרור הוא הפקדה כספית בגובה 30 אחוז משווי הרכב, במזומן. עורכי הדין הגישו ערר לבית המשפט המחוזי, בטענה שהחשוד קנה את הרכב כמה חודשים לפני התפיסה, בהלוואת מימון מלאה מחברת מימון ישיר, ועד כה הוא הספיק לשלם בסך הכל חמישה תשלומים של 24 אלף שקל להחזר ההלוואה, בעוד שעל יתרת שוויו של הרכב מוטל שיעבוד. משכך, ביקשו לשחרר את הרכב ללא חיוב בהפקדה כספית, או בניכוי הלוואת המימון.
הסנגורים טענו כי שוויו הלא משועבד של הרכב, בלבד – כלומר הסכום ששילם עבורו החשוד עד כה – הינו הערך לחילוט. לדבריהם, החלטת בית משפט השלום אינה מובילה לתוצאה הגיונית, שכן על פי ההחלטה – על החשוד להפקיד סך של 50 אלף שקל, כפול מהסכום ששילם בתשלומים לחברת המימון (24 אלף שקל כאמור).
לתמיכת טענותיהם, עורכי הדין חדאד וענבר הציגו פסיקה שקובעת כי אין לחלט רכוש השייך או משועבד לצד ג'. לדבריהם, את ההפקדה יש לגזור משווי זכויותיו של החשוד ברכב, ולא מהשווי הכולל. לחילופין, הציעו להורות על מכירת הרכב כבר עתה, כאשר התמורה תשמש לפירעון יתרת ההלוואה והיתרה תוחזק בידי המדינה.
המשטרה ביקשה לדחות את הערר, הגם שלא חלקה על כך כי הזכות העומדת למדינה כיום אם יימכר הרכב אינה עולה על 24 אלף שקלים. לטענת המדינה, מטרת ההפקדה הינה הבטחת השווי העתידי של הרכב במועד החילוט הסופי בגמר ההליכים, ולא במועד הנוכחי.
השופטת המחוזית תמר נסים שי קיבלה את טענות ההגנה: "השעבוד מקנה לחברת המימון זכות קניינית שכידוע, גוברת על זכויות המדינה בהליך הפלילי". לדברי השופטת, "לאחר עיון בטענות הצדדים… שעה שהגורם המשעבד לא צורף להליך, והמשיבה לא ציינה לעת הזו כי יש בפיה טענה כלשהי כלפיו או בעניינו ביחס להלוואה או לזכותו להיפרע תחילה מהרכב, והתמקדה בטענה הטכנית בלבד של נוהג הפסיקה ביחס לשחרור כלי רכב לצורך שימור ערכם ואפשרות החילוט; בהתחשב בשלב הראשוני של ההליך הפלילי ובאיזון בין השיקולים השונים, מועדפת עלי עמדת העורר והפסיקה אליה הפנה. ממנה עולה, כי מצבת נכסי העורר אשר שימורה מתבקש אינה מלוא שוויו של הרכב כי אם מה שבידיו כעת, קרי מה ששילם בעדו עד כה, ומחלק זה יש לגזור את שיעור ההפקדה. בנסיבות העניין, אני סבורה כי ניתן להסתפק בהפקדה כספית של 12 אלף שקל".
תנאי זה יתווסף לתנאי השחרור האחרים שנקבעו בבית משפט השלום, לרבות רישום עיקול על הרכב במשרד הרישוי, שעבוד ברשם המשכונות ועריכת ביטוח מקיף לרכב שהמשטרה תיקבע כמוטב יחיד בו.
המשטרה לא הגישה ערר על החלטת השופטת נסים שי.
עו"ד חדאד מסר בתגובה: "קיימים הרבה נושאים בכל הקשור לתפוסים בתיקי הלבנת הון שמובילים למבוי סתום, ואנו נדאג שמרבית אותם נושאים יתבהרו ויוסדרו בפסיקה תקדימית".
