שופטת בית המשפט העליון ענת ברון דחתה את ערר המדינה על שחרורו בפיקוח אלקטרוני של איתן טייב, החשוד המרכזי בעוקץ מאורגן של מכירת ציוד רפואי לצרפת בתקופת משבר הקורונה.
נגד טייב וארבעה ישראלים אחרים, כולם תושבי נתניה, הוצא צו מעצר בצרפת בגין הונאות ב-200 אלף אירו, ניסיונות מרמה נוספים והלבנת הון לכאורה, ובאוגוסט 2020 הוגשה עתירה רשמית להסגירם, בבית המשפט המחוזי בירושלים. כל החשודים האחרים שוחררו בתנאי מעצר בית בפיקוח אלקטרוני זה מכבר. בעניינו של טייב, המיוצג על ידי עו"ד ישראל קליין, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקיר משלים, מאחר שמדובר בראש הרשת לכאורה ובעל עבר פלילי בצרפת.
שירות המבחן המליץ של מעצר בית של טייב תחת פיקוח אלקטרוני בבית קרובת משפחה. בית המשפט המחוזי אימץ את ההמלצה ואת עמדת ההגנה, בכפוף להפקדת 200 אלף שקל וחתימה של ארבעה מפקחים על ערבויות של 100 אלף שקלים כל אחד. פרקליטות המדינה לא השלימה עם השחרור והגישה ערר. לטענתה, עבירות המרמה המיוחסות למשיב אינן מאפשרות לתת בו אמון, וקיים חשש מובנה מהימלטות.
עו"ד קליין טען מנגד כי אין להפלות בין טייב לאחרים הנמצאים בהליך ההסגרה, וכי בית המשפט המחוזי פירט קשיים ראייתיים התומכים בחלופת המעצר. עו"ד קליין הדגיש כי מרכז חייו של טייב הוא בישראל הוא עלה מצרפת לפני 25 שנים והוא בעל משפחה.
השופטת ברון סמכה ידיה על טיעונים אלה וקביעת בית המשפט המחוזי: "אשר לחשש ההימלטות, לא הוצגה בפני בית המשפט כל ראיה המרמזת על נקיטת פעולה כלשהי מצד המשיב במטרה להימלט מהדין… בהינתן שמדובר במי שמרכז חייו נטוע עמוק במדינת ישראל. הכלל הוא כי גם בהליך הסגרה אין להורות על מעצרו של אדם מאחורי סורג ובריח, ככל שניתן להשיג את תכליות המעצר באופן שהפגיעה בחירותו של המבוקש תהא פחותה… תסקיר שירות המבחן הוא כלי עזר מקצועי אשר יש ליתן משקל ראוי להערכותיו, ולא מצאתי טעם לסטות מהמלצתו".
