"העמדנו לדין את ראש הממשלה, אז הוא תוקף", אמר פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, בריאיון לאגודת הידידים והמועדון העסקי-אקדמי של אוניברסיטת תל אביב בראשות אמנון דיק, והוסיף, "אבל אני כפרקליט מדינה לא הייתי מגיש כתב אישום אם לא הייתי חושב שיש סיכוי ברמה גבוהה של 99 אחוז שהתיק ייגמר בהרשעה".
בהמשך לדבריו על העימות עם נתניהו, וירידת אמון הציבור בפרקליטות בעקבות הקמפיין התקשורתי המתוזמן נגד ראש הממשלה בשיאן של חקירות המשטרה והדיונים בפרקליטות טרם הגשת כתב האישום אמר ניצן: "נקודת המוצא שלי היא שמהפרקליטות ומהמשטרה דולפים דברים. אני חושב שזו תופעה חמורה וצריך לעשות את המקסימום כדי להילחם בה. יחד עם זאת, כמעט כל ההדלפות מגיעות מהסנגוריה, לפי מה ששמעתי מכתבי משפט ומשטרה".
עוד אמר ניצן למראייניו בהקשר זה, "גם אני מרגיש שיש שחיקה באמון הציבור. קח את המתכת הכי חזקה, ותכה עליה במשך חמש שנים בקורנסים יום יום. אחרי חמש שנים יתברר שהמתכת קצת רועדת ונוצרו סדקים… בשנים האחרונות כולם חובטים בפרקליטות, הגורמים החזקים ביותר – פוליטיקאים שיש להם כל במה תקשורתית אפשרית, בעלי הון, אנשים עם השפעה, רבנים, מנהיגי ציבור. לא כל הטענות מופרכות, אבל הרוב הגדול שלהן. אנשים אומרים את זה כדי להגן על עצמם".
בשיחה בה נטלו חלק פרופ' עמרי ידלין וד"ר תמר קריכלי-כץ מהפקולטה למשפטים, ניצן התייחס לנושאים אקטואליים נוספים. על הדרישה הפוליטית בליכוד לדרוש מינוי של פרקליט מדינה "מבחוץ" שלא גדל במערכת אמר ניצן: "זו תהיה טעות גסה למנות פרקליט מדינה שלא היה בפרקליטות. פרקליט זה מקצוע. בדיוק כמו שלא נביא עורך דין פרטי ונשים אותו דיקאן הפקולטה למשפטים".
על הדרישות לשינוי שיטת מינוי השופטים: "אני חושב שהשיטה בישראל היא שיטה טובה. היום ארבעה מתוך תשעה חברי הוועדה לבחירת שופטים הם פוליטיקאים. אני מאוד הייתי מוטרד אם הפוליטיקאים בלבד היו ממנים את השופטים".
על הרשעות שווא: "אני מניח שיש. אין מערכת שהיא מושלמת. אין מערכת שאין לה טעויות. אני די בטוח שיש הרשעות מוטעות. המגמה שלנו היא להפחית את הרשעות השווא למינימום שבמינימום. יש מנגנון שנועד לכך – ערכאת ערעור, ויש לא תיק אחד או שניים שבית המשפט הופך ומזכה".
על העימות שהביאה להתפטרותה של מבקרת הפרקליטות הקודמת, הילה גרסטל, וההאשמות שהיא הטיחה בו אישית: "ביקורת בלי גבולות ובלי זכויות (לפרקליטים) היתה מביאה לתוצאות הרסניות, פרקליטים לא היו רוצים לבוא לעבוד. מה שהוביל להתפטרותה של גרסטל היה שהכנסת החליטה ללכת על חוק בנושא (הביקורת) והיא אמרה שזה לא מקובל עליה. מה לעשות, אני חושב שאפילו שופטת צריכה לקבל את מרות החוק".
יש לציין בהקשר זה, כי השופט דוד רוזן מונה אחרי שחוק הנציבות נכנס לתוקף וכלל לפי דרישת הפרקליטים את הוצאת הביקורת המערכתית מתחומי הסמכות של הנציב. רוזן טוען כי הוא עוקף את המגבלה באמצעות הרחבת דוחות ביקורת פרטניים.
על הבקשה של עו"ד ירום הלוי למשפט חוזר בעניין רומן זדורוב: "למדתי את התיק והשתכנעתי שההרשעה מוצדקת. אם בית המשפט העליון יחליט שמגיע משפט חוזר ויתנהל משפט, זה יחייב חשבון נפש רציני מאוד ולראות איפה טעינו".
בעניין עתידו האישי הפתיע ניצן, אחרי שבעבר נשמעו הערכות על רצונו להתמודד על מקום בבית המשפט העליון. לאור הביקורת המקצועית הרבה שנשמעה על תקופת כהונתו, ובמיוחד הטינה בעלת השורשים הפוליטיים כלפיו, נראה שסיכויי פחתו, וכעת אמר ניצן בראיון כי "אחרי 35 שנים בעולם המשפט, די מיציתי. הרבה יותר מעניין אותי להקדיש לצדדים אחרים של החברה הישראלית, בצד החברתי, החינוכי והתרבותי".
הראיון עם ניצן היה חלק ממסורת של אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב – מפגשים עם דמויות מפתח בחברה הישראלית. הראיון צולם והוקלט מראש לפני תחילת הסגר, בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, בנוכחות מנכ"לית האגודה, עו"ד עדי אולמרט. את האירוע המקוון פתח, מבידוד ביתי, נשיא אגודת הידידים אמנון דיק. פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, ברך.
מלבד ההתייחסות לזדורוב, נתניהו, תופעת ההדלפות ועתידו האישי, ניצן גם החמיא לסדרת הטלוויזיה "מנאייכ" ולכוכבה הראשי שלום אסייג, אם כי ציין שלדעתו הפרק הראשון והפרק האחרון מופרכים ולא מציאותיים.
רק מחשש שהחרא יצוף וראשים יעופו והגוף הממודר הזה יחשף ואז הראש של שי ניצן יעלה לגרדום מחפשים יורש ששוחה בחרא מבפנים