ברחוב נחלת בנימין בתל אביב הופקעו מהציבור עשרות מקומות חניה לטובת סלילה של שביל אופניים דו סטרי, מהלך שיצר מצב מסוכן שכן רוכבי האופניים נוסעים נגד כיוון התנועה. בניגוד לנהגים ברכבים ממונעים, רוכבי אופניים לא תמיד מתייחסים לרמזורים, מה שעלול לגרום לתאונות דרכים קטלניות בצמתים.
אחד המתלוננים נגד האופן בו נסלל שביל האופניים מרחוב גרוזנברג ועד שדרות רוטשילד הוא תושב העיר אודי רייטר, המוכר גם כמי שעתר לאחרונה נגד מדיניות החניה של העירייה. בתחילת השבוע העלה רייטר פוסט לפייסבוק, שבו כתב: "היום גיליתי משהו מטורף בשבילי אופניים שסללו בכבישים. עיריית תל אביב סללה שבילים דו סטריים על רחובות חד סטריים. תנחשו מה קורה בצומת עם רמזורים? הבנתם נכון. תאונה".
השביל החדש יחסית בנחלת בנימין אינו היחיד שבו רוכבים על אופניים בשבילים שהוסדרו נגד כיוון התנועה. דוגמה טובה למיקום אחר: שביל האופניים ברחוב שנקין. רוכבי אופניים יורדים מהשביל ונוסעים על כביש הרחוב בניגוד לכיוון התנועה.
"חלק ניכר מהתאונות של אופניים חשמליים נגרמים כי הרוכבים נאלצים ליסוע נגד כיוון התנועה", הוא אומר לאתר "פוסטה" בנסיון להסביר את המחדל, "בסופו של דבר השביל נגמר לרוכבים ואז הם נאלצים להמשיך לנסוע נגד כיוון התנועה או להמשיך לנסוע על המדרכה במקומות שבהם השבילים עוברים במדרכה".
רייטר טוען כי אפשר למצוא שני פתרונות לבעיה:
אחד, להפוך רחובות למשולבים (כלי רכב יחד עם אופניים) ולהפחית את המהירות המותרת לרכב ל-30 קמ"ש;
פתרון שני, לסלול ברחובות ראשיים שבילי אופניים בכיוון התנועה ולא נגדה.
המומחים דווקא מצדדים במהלכים האחרונים של עיריית תל אביב.
ד"ר עלית אופנהיים, מנהלת מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל אביב, אמרה לאתר "פוסטה" כי בעקבות משבר הקורונה וסכנת ההידבקות "הרבה אנשים זנחו את התחבורה הציבורית והשימוש בקורקינט החשמלי הואץ באופן משמעותי". לטענתה, בגלל שרוב הציבור שהה בתחילת המשבר בסגר "הרשויות ניצלו את המצב כדי לפתח תשתיות. גם בפריז, סימנו שבילי אופניים בין לילה. יכול להיות שחלק מהסימונים אינם סגורים הרמטית מבחינת בטיחות.
"ההשקעה בתשתיות בזמן מצב כלכלי ירוד היא השקעה נכונה", מוסיפה אופנהיים, "גם החשמול של הרכבת לירושלים נעשה במצב של קורונה ומיתון, וכך גם האצה של נתיב מהיר לתל אביב. ניצלו את העובדה שיש כבישים ריקים. היתרון של 'תשתיות עירוניות טקטיות' כגון לקיחת מקומות חניה לטובת שבילי אופניים, הוא שזה זול, מהיר והפיך. כלומר, אם טועים אפשר לחזור אחורה. אם אין קורונה ואין צורך להוצאת שולחנות ממסעדות, אפשר להחזיר את המצב לקדמותו".
גם ד"ר גילה אלברט, סגנית דיקן הפקולטה לניהול טכנולוגיה וראש החוג לתואר שני במכון הטכנולוגי חולון (HIT), סבורה ש"בעיר כמו תל אביב צריך להפחית את השימוש ברכב פרטי. בערים המתקדמות בעולם – 60 אחוז מהנסיעה היא לא ברכב פרטי. בתל אביב עדיין יש תעדוף של רכב פרטי. נתיבי אופניים שנסללים נגד כיוון התנועה ונקטעים – בעתיד יהיה להם המשך, אבל הבעיה היא מה קורה כשהשביל נגמר. ברגע שהשביל נגמר, צריך לאפשר לרוכב האופניים או הקורקינט דרך להשתלב חזרה בתנועה, אחרת לא עשינו כלום".
לטענת ד"ר אלברט מבחינה בטיחותית יש להתחשב בשלב שבו מתבצע הפרויקט: "אין הנחיות ברורות לגבי בטיחותיות פרויקטים בזמן שהם בביצוע. השלב שמלווה את הפרויקט בביצוע צריך להיות בביקורת. כלומר, גם כאשר הפרויקט בביצוע – צריכות להיות הנחיות איך משתמשים בשביל. צריך לדון איזה משקל בטיחותי לתת לפרויקט בזמן שהוא עדיין מוגדר כפרויקט בביצוע".
לטענת אלברט, מתן דגש על נושא בטיחות פרויקטים בביצוע לוקח בחסר בישראל: "לתל אביב אין מונופול על הנושא, וזה קורה גם בערים אחרות. צריכות להיות הנחיות, מה עושים עד שהפרויקט מושלם. לכן חייב להיות מעקב יותר גדול על פרויקטים בביצוע".
מעיריית תל אביב נסר בתגובה: "נתיבי האופניים נסללים כחלק מהמדיניות העירונית ליצירת נתיבי אופניים רבים ובטיחותיים ככל האפשר, בכדי לתת מענה למספר הרוכבים ההולך וגדל בעיר ולשמור על הולכי הרגל. יצוין כי עיריית תל אביב-יפו מובילה בהיקף שבילי האופניים בעיר, כאשר משנת 2000 נסללו בעיר כ-140 ק"מ שבילים. אולם, התהליך אינו תם והעירייה ממשיכה להשקיע מדי שנה עשרות מיליוני שקלים בהמשך סלילת שבילים חדשים ויצירת חיבוריות בינם לבין השבילים הקיימים.
"על מנת להסדיר רשת שבילים מלאה ורציפה פועלת העירייה בכמה שיטות; שביל אופניים מוסדר ומופרד, נתיב אופניים מסומן לצד הכביש (דוגמת ריינס) או עם הפרדת רכבים (דוגמת פנקס) או תנועה מעורבת ברחובות 30 קמ"ש ושביל אופניים או נתיב חד סטרי נגד כיוון התנועה (דוגמת שנקין). סלילת נתיב חד סטרי נגד כיוון התנועה היא אחת מהדרכים בהן מרחיבה העירייה את רשת הרכיבה העירונית. הסדר התנועה הזה, כמו כל פתרונות סלילת שבילי האופנים בעיר, מוגדרים על פי תקנות התעבורה וההנחיות לתכנון ועומדים בכל תקנות הבטיחות. נציין כי גם בנתיבים אלה עובדת העירייה על הסדרת הצמתים, כוונון הרמזורים והתאמת חציית העוברים בצומת".
כל מה שנעשה כנראה בא לפתור בעיות אבל קשה ל"קרוא" טותן בשטח.
צביעת הכביש יכול לעזור לכל המתחלקים בו.
לדוגמא, כבישים שהוחלט לתת בהם בלעדיות יצבעו בצבע אדום,(בצקום להציב בהם מלכודות /מצלמות לגביית קמסות).
גם עברינות רוכבי 2 הגלגלים אינה נעכפת ובטח לא מצולמת כי אין לה על שלט ממוספר.(מי היה החכם שבטל את חובת התקנת מספר,פעמון,ותאורה לכלי רכב אלו ?)