בתומו של יום עבודה נכנסה השופטת מיכל הירשפלד מבית משפט השלום בירושלים לחניון תת קרקעי בדרך למכוניתה, כשלפתע הגיע מאחוריה אלמוני וכייס לה מהתיק את הטלפון הסלולרי שלה (26 יולי). השופטת הסתובבה לאחור והטיחה באלמוני את חשדה, אולם זה הכחיש. הירשפלד לא נבהלה ובדקה את השקית שהאלמוני החזיק בידו. כאשר מצאה את הטלפון, בין השניים התחולל מאבק שבסיומו השופטת "ניצחה". מאוחר יותר התלוננה הירשפלד במשטרת ירושלים וסיפרה כי לאחר שהחזירה את הטלפון לידיה, הגנב האלמוני קילל אותה בערבית וברח.
בשעת צהריים ביום חמישי ה-6 באוגוסט הגיע אלמוני לקיוסק בירושלים וגנב טלפון סלולרי מתיק שהניחה לקוחה על מדף בקיוסק. מאוחר יותר, לאחר בדיקת מצלמות האבטחה, שוטרי תחנת משטרת לב הבירה עצרו את אחמד אבו אל הווא (32), עבריין רכוש תושב העיר (6 אוגוסט). סמוך אליו מצאו מספר גרמים של קוקאין. החוקרים חשדו כי אל הווא היה גם זה שניסה לגנוב את הטלפון משופטת השלום בחניון התת קרקעי, ולפיכך ביקשו ממנה לערוך מסדר זיהוי מצולם.
במהלך החקירה זיהתה השופטת את אבו אל הווא כמי שניסה לגנוב גם ממנה את הטלפון, ולפיכך המשטרה ייחסה לו שתי עבירות גניבה בעת שביקשה מבית משפט השלום בירושלים להאריך את מעצרו (7 אוגוסט). השופט דוד שאול גבאי ריכטר האריך אמנם את מעצרו של החשוד בארבעה ימים, אולם ציין בהחלטתו כי ראוי שהיחידה החוקרת תגיש להבא את בקשותיה לבית משפט אחר, לנוכח העובדה שאחת המתלוננות בתיק מכהנת כשופטת בבית משפט זה.
החלטת השופט הועברה למפקד תחנת לב הבירה, ואת הבקשה הבאה להארכת מעצרו של החשוד אל הווא כבר הגישו החוקרים לבית משפט השלום בראשון לציון (10 אוגוסט). נציג המשטרה, רס"ב דימיטרי שנקר, ציין בדיון כי לאחר התייעצות עם שלוחת התביעות המשטרתית, הוחלט לבצע מספר השלמות חקירה לקראת הגשת כתב אישום נגד החשוד.
סנגורו של החשוד, עו"ד בנימין בן נתן, טען מנגד כי הבקשה הוגשה בחוסר סמכות, מאחר שהעבירות התבצעו לכאורה בירושלים. לאחר שהשופטת הבכירה שירלי דקל נוה דחתה טענה זו, הסנגור הוסיף וטען כי מדובר בעבירות רכוש לא חמורות, ולפיכך ניתן לשחרר את החשוד לחלופת מעצר.
השופטת דקל נוה קבעה כי קיים חשד סביר וציינה כי החשד נגד החשוד אף אף התחזק מאז הדיון הראשון. השופטת הוסיפה וציינה כי החשוד נושא באמתחתו עבר פלילי הכולל 15 הרשעות קודמות, וכי תלוי נגדו מאסר על תנאי. לפיכך האריכה את מעצרו עד 12 באוגוסט.
