העיתונאי העצמאי ליאור קופלוביץ, בעל הבלוג "אישתון" נעצר בחשד שהטריד את מיכל עבאדי בויאנג'ו, לשעבר החשבת הכללית באוצר, אשר היא גם עדת תביעה בתיק הצוללות. קופלוביץ חשוד בעבירות של הטרדת עד, פגיעה בפרטיות וקשירת קשר לביצוע פשע.
לפי החשד, קופלוביץ הצמיד מכשיר מעקב GPS לרכבה של עבאדי בויאנג'ו, ובתקופת המעקב פנה אליה גם כ"איש מוסד" וניסה לדובב ולדלות ממנה פרטים, בין היתר על עדותה בתיק 3000.
במצלמות אבטחה שנתפסו באזור ביתה, נראית דמות המתקרבת לרכבה של עבאדי בויאנג'ו. לפי התלונה שמסרה, לפני כמה חודשים גם הגיע לביתה אדם שהתחזה לעובד בגוף מודיעיני, עם אקדח-דמה, והציג בפניה כתבה העומדת כביכול להתפרסם, על מעורבותה כחשבת כללית בפרשה.
קופלוביץ נעצר לאחר חקירה סמויה, ולפי המשטרה עולה כי הוא "נערך מבעוד מועד על מנת להתחקות אחר מקום מגוריה ומקומות נוספים בהם שהתה, באמצעים טכנולוגיים" לכאורה. החשד התחזק בעקבות חיפוש שנערך בביתו של קופלוביץ על ידי חוקרי יאל"כ-להב 433 (3 אוגוסט), בו נתפס מכשיר GPS. קופלוביץ (או "אישתון") הכין תחקיר על מעורבותה של עבאדי בויאנג'ו באישור עסקת הצוללות וספינות המגן שנרכשו מטיסנקרופ והסוכן מיקי גנור. לדברי פרקליטו, עו"ד גונן בן יצחק, הוא חקר את הממשק בין החשבת הכללית לראש הממשלה, לראש המוסד, לעבירות שחיתות לכאורה.
לפי פרסום ב"הארץ" ממאי 2017, העדות שמסרה עבאדי־בויאנג'ו לחוקרי להב 433 עסקה בהלוואה שניתנה לצורך מימון רכישת הספינות שאמורות להגן על אסדות הגז. החשבת הכללית, שלא נחקרה כחשודה, היתה זו שאישרה את העסקה בה לקחה טיסנקרופ הגרמנית הלוואה של 248 מיליון יורו מבנק דיסקונט. למרות שטיסנקרופ לקחה את ההלוואה, מדינת ישראל היא ששילמה את הוצאות המימון של ההלוואה, ובמשטרה ביקשו לבדוק איך התקבלו ההחלטות ואם גורמים זרים ניסו להשפיע על תהליך קבלות ההחלטות שהוביל לאישור ההלוואה.
בשולי הדברים ניתן לציין כי בעלה, אנדי בויאנג'ו המקורב לאביגדור ליברמן, שימש בעבר כמנכ"ל אחת החברות של ליברמן – "נתיב אל המזרח קפריסין" שעסקה בייבוא עץ, ונחקר בפרשת ליברמן, אך התיק נגדו נסגר בחוסר אשמה.
נציגי להב 433, פקד אפרת אלגריסי ורפ"ק דרור הראל, אמרו בבית המשפט כי קופלוביץ התנגד לחיפוש בביתו שנערך על פי צו, ולכן נעצר. בחקירה שתק ועמד על חיסיון עיתונאי, ובשעות הערב שוחרר. קופלוביץ הגיש באמצעות פרקליטו, עו"ד בן יצחק, בקשה דחופה להחזרת תפוסים – הטלפונים וחומרי המחשב שנלקחו ממנו, ועל כן הגיעו הצדדים לבית המשפט.
עו"ד בן יצחק טען כי האירוע בגינו נעצר הבלוגר אינו מהווה עבירה, והוא יצר קשר עם המתלוננת וניסה לתחקר אותה על רקע עבודתו העיתונאית, ומכחיש כי עקב אחריה. עו"ד בן יצחק: "הוא לא התחזה לאיש מוסד, אך יצר איתה קשר בכיסוי, כפי שעושים תחקירנים".
לדברי עו"ד בן יצחק, ספק אם העובדה שהחשוד הוא עיתונאי עמדה לנגד עיני בית המשפט כאשר אישר את בקשת המשטרה לצו חיפוש במדיה דיגיטלית. לדבריו, בחיפוש "לקחו את כל החומר העיתונאי שהוא אסף אי פעם. מדובר על עשרות שנים של תחקירים, ודיסקים מלפני שנים. כל המידע שהוא צבר, כל המקורות העיתונאים שהיו איתו אי פעם בקשר, כל תחקיר שהוא עשה. מדובר בפגיעה אנושה בחיסיון עיתונאי ובמקורות, שאינם קשורים כלל לעבירה הנטענת".
עו"ד בן יצחק העלה את האפשרות שהמשטרה "רוצה לסרוק את כל החומר כדי לדוג משהו" ויתכן גם ש"למישהו במערכת יש אינטרס להשתיק נקודות קריטיות בפרשה שלא נחקרו".
נציגי להב 433 אמרו כי המשטרה הכירה בכך שמדובר בעיתונאי וביקשה מראש לערוך חיפוש מצומצם במכשירים שנתפסו. נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת עינת רון – שאישרה מראש את החדירה למחשבים והטלפונים של קופלוביץ – אישררה מחדש את החלטתה ודחתה את בקשת עו"ד בן יצחק לצמצום צו החיפוש.
השופטת דחתה גם בקשה של ארגון העיתונאים להגיש את עמדתו כידיד בית המשפט. "מטבע הדברים כאשר מבוצע חיפוש, נלקח חומר דיגיטלי רב, חלקו רלוונטי לחקירה וחלקו לא", ציינה השופטת בהחלטתה, "המתווה שאושר כולל עקרונות ודרכים לשמור על עבודתו העיתונאית של המבקש. על כן, החיפוש שייערך מוגבל לתאריכים מסוימים בלבד, מצומצמים למדי בתקופותיהם, מוגבל למילות חיפוש, לאופן חיפוש, לזהות הגורמים לגביהם ייערך החיפוש, ועוד ועוד תוך הבטחה מוחלטת שלא יבוצע עיון או הפקה של תכנים בין עיתונאי למקור. בשלב זה יש לאפשר למשטרה להמשיך את החקירה ולאסוף ראיות".
עו"ד בן יצחק מסר: "צר לי על ההחלטה. ניסינו לשכנע את בית המשפט כי מדובר בשאלה עקרונית, שיש בה פגיעה רוחבית הנוגעת לתפקודם של עיתונאים. נגיש ערעור וננסה לשכנע את בית המשפט המחוזי בעניין".
