פרשת אל-על "החדשה": כתב אישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב לבית המשפט המחוזי בעיר מייחס לשבעה נאשמים שישה אישומים של קשירת קשר לביצוע פשע וייבוא סם מסוכן, כל אחד לפי חלקו (26 יולי).
באתר "פוסטה" נחשף לאחרונה כי בידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית (יאחב"ל) בלהב 433 עדות מפלילה חדשה שהביאה למעצרם של חשודים נוספים במעורבות בייבוא קוקאין באמצעות טיסות אל-על מדרום אפריקה לישראל. בהמשך התברר רשמית כי אחד הנאשמים בתיק המקורי הפך לעד מדינה, והצטרף בכך לעד המדינה המרכזי א"א עליו מבוסס תיק אל-על המקורי.
עוד יש לציין, כי חמישה מהנאשמים בתיק החדש הם בין הנאשמים גם בתיק הקודם.
הנאשמים בתיק "החדש" הם:
אבי פרץ (35), מנס ציונה.
עו"ד דוד דדון (60), ממושב ערוגות.
רמי יוגב (56), מהישוב מתן.
יניב חזן (43) מאור יהודה.
יעקב פליסיאן (34) מפרדס כץ.
לידן שתוי (27), מאשדוד.
אשר מסילתי (57) מנתניה.
כתב האישום שהוגש על ידי עורכי הדין גיא רוסו וירדן זאבי מפרקליטות מחוז תל אביב מתאר כיצד נקשרו "הקשרים הפליליים" בין המעורבים, ואף את האופרציה להברחת הסמים מיוהנסבורג לישראל, כפי שתואר בכתב האישום הראשון, כולל תפקידו של כל אחד מהנאשמים ב"תוכנית הפלילית".
כמבוא לכתב האישום מציינת הפרקליטות היכרות ארוכת שנים בין חנניה כנפו (אחד הנאשמים בתיק הקודם, הגיע להסדר טיעון) לבין פרץ, דדון וחזן.
כמו כן מצוין בכתב האישום כי א"א (עד המדינה בתיק אל על הראשון, ועד תביעה מרכזי גם בתיק השני) עבד במשך שנים באגף הביטחון של חברת אל-על, עד שהוחלף בתפקידו בשנת 2010 על ידי רמי יוגב, ובין השניים שררו קשרי חברות הדוקים במשך שנים רבות.
החל משנת 2010 ועד לשלהי שנת 2018 עבד יוגב כראש מדור פיתוח ואמצעים באגף הביטחון של חברת אל על. במסגרת עבודתו וסיווגו הביטחוני היתה ליוגב גישה לאזורים מסווגים בנמל התעופה בן גוריון, בין היתר למטוסים הנמצאים בשטח האווירי בנתב"ג.
הפרקליטות מציינת כי דדון, עורך דין במקצועו, היה במשך שנים רבות חבר קרוב של א"א ושל חנניה כנפו.
כמו כן נטען, כי בשנת 2013, במספר מועדים שונים כנפו ו-א"א נפגשו בביתו של א"א, שם שוחח עימו כנפו על האפשרות לייבא קוקאין לישראל. כנפו, כך נטען, טען בפני א"א כי לאור תפקידיו וקשריו של א"א בחברת התעופה הלאומית ובשדות התעופה, יש באפשרותו לייבא סמים מיוהנסבורג באופן שהסמים יוכנסו למטוס ללא שיעברו בדיקות בטחוניות בשדה התעופה.
כנפו הציע כי א"א ידאג גם להעביר את הסמים מהמטוס לאחר נחיתתו בנתב"ג לאדם מטעמו של כנפו שימתין מחוץ לשדה התעופה.
הפרקליטות טוענת כי ב-19 באוקטובר 2017 עו"ד דדון הגיע יחד עם א"א הגיעו לחתונת בתו של כנפו. במעמד החגיגי הזה, כך נטען, כנפו שאל את א"א האם בהמשך לשיחותיהם בעבר ניתן להתחיל בייבוא הסמים, ובתשובה א"א הביע את הסכמתו. כנפו, לפי כתב האישום, עדכן את א"א שאדם מטעמו ייצור איתו קשר בהמשך לצורך תיאום.
מכאן והלאה מתארת הפרקליטות את הקשרים הפליליים בין הנאשמים בתיק ומעורבים נוספים, חלקם מוכרים למשטרה וחלקם לא.
בשישה אישומים "חדשים" נטען כי במשך שלושה חודשים ייבאו שבעת הנאשמים לישראל, בשש הזדמנויות שונות, קוקאין בהיקף כולל של כ-108 ק"ג.
לאחר החתונה של משפחת כנפו, נטען, פרץ יצר קשר עם הנאשמים פליסיאן, שתוי ומסילתי, כמו גם עם מעורבים נוספים במסגרת התוכנית ויד הם פעלו "כיחידה מבצעית מתוכננת, איש איש ומשימתו", בשיטת פעולה אחידה. לפי הפרקליטות, שתוי, מסילתי ואחרים, סכמו שהם ישמשו כבלדרים אשר יעבירו את המזוודות במטוסים מדרום אפריקה. יוגב, נטען, היה זה שלקח מהם את המזוודות במטוס עם הנחיתה בארץ, ודאג להוציאן תחילה דרך השרוול של המטוס, שטח סטרילי בו יש לו שליטה בלעדית כאחראי האבטחה, ובהמשך הוציא אותן מנמל התעופה ללא בידוק ביטחוני שוב מתוקף תפקידו.
עוד נטען כי על פי תוכנית הפעולה, פליסיאן או אחרים קיבלו מיוגב את המזוודות באזור נתב"ג ולאחר שחילקו את תכולתן העבירו מחצית מהסמים לפרץ, שתוי ומעורבים נוספים לצורך שיווק והפצה. כמו כן, נטען, פליסיאן מכר את מחצית הסמים שנותרו ברשותו, והעביר חלק מהתמורה לידי פרץ, שתוי ומעורבים נוספים.
מכתב האישום עולה כי בחלק מהמקרים ב"ב שימש כנהג אשר קיבל את המזוודות מיוגב והעביר אותן הלאה לחברי הרשת כמפורט באישומים. כאמור, ב"ב היה חבר מן המניין ברשת, ונאשם בפרשה הראשונה, עד אשר החליט באמצע המשפט לשתף פעולה וגויס כעד מדינה אשר הוסיף פרטים חדשים על חברים ברשת ועל עסקאות יבוא נוספות.
שישה אישומים על בסיס העדויות החדשות של ב"ב מפרטים את התאריכים המדויקים בהם הביאו את הקוקאין ארצה.
בכל אחת מהפעמים, נטען, נמסרו ליוגב מספר תאריכים פוטנציאליים לייבוא והוא היה זה אשר קבע את התאריכים המתאימים.
בהתאם לסיכומים, א"א ממייסדי הרשת היה אמור לקבל 800 אלף שקל עבור כל ייבוא, בעוד שיוגב היה אמור לקבל מסכום זה 10,000 דולר בלבד עבור כל ייבוא.
באישום הראשון נטען כי בהתאם לתיאום מראש בין חזן ליוגב, ב-15 באפריל 2018 מסילתי הגיע לישראל בטיסה מדרום אפריקה כשברשותו מזוודה ובה 18 ק"ג קוקאין, אותה הוא העביר מיד עם צאתו מהמטוס ליוגב, שהוציא את המזוודה מנמל התעופה ונסע איתה למתחם "איירפורט סיטי", שם הוא נפגש עם פליסיאן ומסר לו את המזוודה.
פליסיאן, כך נטען, נסע עם המזוודה לביתו של ב"ב בפתח תקווה, שם הם חילקו את הקוקאין – פליסיאן הותיר ברכבו תשעה ק"ג ואת היתרה הוא הותיר ברשותו של המארח ב"ב – נאשם בתיק הראשון שהפך לעד מדינה בתיק השני והכניס את פליסיאן לתמונת כתב האישום.
לפי האישום הזה, כמה ימים לאחר מכן מסר ב"ב את יתרת הקוקאין לפרץ ושתוי, ואילו פליסיאן מכר את הסמים וחלק מהתמורה הוא העביר לפרץ ושתוי.
האישום השני כמעט זהה לקודמו, נטען בו כי ב-29 באפריל שתוי הגיע עם הקוקאין בטיסת אל-על מיוהנסבורג, והכל הלך לפי התוכנית.
האישום השלישי דומה מאוד אף הוא לקודמיו, נטען ב כי ב-6 במאי 2018 בלדר אחר העביר ליוגב את המזוודה ביציאה מהמטוס, שהוא העביר אותה לנהג התורן – ב"ב, ומשם לפליסיאן באיירפורט סיטי.
באישום הרביעי והחמישי מייחסים לשתוי את הבלדרות בתאריכים 29 מאי 2018, וכך גם ב-8 יולי 2018.
באישום השישי מ-10 יולי 2018 נטען כי יוגב הוציא את החבילה מהמטוס ושדה התעופה לרשותו של פליסיאן אשר המתין ברכב מחוץ לשדה התעופה.
לגבי כל מקרי הייבוא נטען, כי פרץ, דדון, חזן ועד המדינה א"א פיקחו על הפעולות השונות ותיאמו אותן.
בבהקשר זה נטען, כי חזן ועד המדינה א"א נפגשו מספר פעמים כדי לקבוע את מיקום העברת המזוודות אולם בשלב כלשהו התגלעו ביניהם מחלוקות, ומי שפישר בינהם היה עו"ד דדון, בפגישות סמוך למשרדו ברמת השרון.
מלבד כתב האישום הוגשה נגד הנאשמים בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים, בה מצוין עברם הפלילי של חלק מהנאשמים.
מהבקשה עולה בין היתר, כי התיק מבוסס ברובו על עדויות עד המדינה א"א מתיק אל על הראשון, ועל עדויות עד המדינה החדש המכונה ב"ב.
כמו כן בתיק החקירה יש שלל איכונים ומחקרי תקשורת, כמו גם נתונים מכרטיס העובד של יוגב, וכך גם נתונים מרכבים תפעוליים בהם השתמש במסגרת תפקידו.
את הנאשמים מייצגים:
נאשם 1, אבי פרץ – עו"ד משה סוחמי ועו"ד טל ליטן.
נאשם 2, דוד אלון דדון – עו"ד שי שורר ועו"ד איתי כהן.
נאשם 3, רמי יוגב – עו"ד שרון נהרי.
נאשם 4, יניב חזן – עו"ד שני דרי ועו"ד ליאור שביט.
נאשם 5, יעקב פליסיאן – עו"ד נירה שגב ועו"ד ודים רושל.
נאשם 6, לידן שתוי – עו"ד נס בן נתן.
נאשם 7, אשר מסילתי – עו"ד שחר חצרוני ממשרד נוי סננס שפרלינג וחצרוני.
הוי הוי הוי הוי
מה מניע את כל עולם הפשע אם זה לא סמים הימורים וגביית חובות.
לאט לאט הטבעת מתהדקת על כולם.
עזבו הכל, תחזרו למוטב,תבנו חיים עם המשפחות באושר. כי העושר מרמה,הוא בכלל לא יחזיק לכם להרבה זמן.
והקנס בסופו של דבר,לא שווה את כל הסיכונים שבעולם.
היד הארוכה תגיע לדרום אפריקה וקולומביה
אז יאללללה בייייי
מה קרה? העד מדינה הראשון שכח עוד 6 יבואיים?
זה 4.8 מליון שקל.
ולפני שבא העד מדינה השני הוא אמר שיש לו זכרון טוב , רק לא בתאריכים!
עד שקרן שלא ניקה שולחן ומעליל על אחרים .
המשטרה ניזכרו אחרי שבעלי הקוקאין הפכו למיליונרים בחוץ וגם שיקבלו שנה שנתיים מבית המשפט(תיאטרון הבובות) עדיין ערימות של כסף ישאר להם ולדעתי גם היה להם משתלם להפוך למיליונרים ולשבת שנה גג שנתיים וצאת עשיר 🙂
עד מדינה הוא עד בעל עניין אשר יש לו אינטרס בתוצאת ההליך המשפטי ומעוניין שייקבע כי הוא דובר אמת. במצב זה כל קביעה שמטילה ספק באמינותו, ולו רק בחלק מהדברים, היא קביעה שמשליכה על מכלול העדות. מתעורר קושי של ממש לנהוג בהתאם לכלל הפלגינא דיבורא כפשוטו, ולהסתמך רק על חלקים מהעדות שעשויים להביא להרשעה של אדם אשר לעד המדינה יש אינטרס מובהק להפליל אותו.
במילים אחרות, שקרן הוא שקרן הוא שקרן, וכאשר מדובר בעד שהוא שכיר חרב לכל דבר ועניין, הן מטעם ארגון הפשע ואין מטעם התביעה, קשה עד בלתי אפשרי להחיל על עדותו את הכלל החריג פלגינא דיבורא.
עדי מדינה חלשי אופי מסריחים
מי שאין בכוחו טוסיק לשבת בבית סוהר שלא יהיה אבו עלי יקוקסינלים
מישהו יודע כמה נשפט יניב חזן?
היה איתי מאסר קודם , בחור טוב נעים הליכות