המשבר העמוק שהולך ומתהווה בישראל בישראל בשל מגפת הקורונה הוביל לאחרונה להפגנות ענק ועימותים חזיתיים בין האזרח הפשוט לבין רשויות החוק.
מעבר לחוסר האמון העמוק בממשלה, שרי האוצר והבריאות, ישנה ירידה חדה גם באמון הציבור במשטרת ישראל, ובתאמה ביחס לשוטריה – את התוצאות רואים מדי יום בסרטונים ויראלים המבטאים עימותים פיזים בין אזרחים מתוסכלים לשוטרים עצבנים.
תחושות ותקריות דומות חווים גם בתפוח הגדול, בעשרות דיווחים על עימותים בין שוטרים לבין אזרחים, ובין אזרחים לאזרחים "זרים", כשמרבית הזעם מוטח במיעוטים היספאנים ואסיאתים. במאמר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" מביע נציב ניו יורק לשעבר, ויליאם (ביל) בארטון, ביקורת חריפה על הטיפול של המשטרה בפשיעה בעיר שגדלה לממדים מפלצתיים ואף מביע חשש ממשי מחזרה לתקופות חשוכות שאפיינו את העיר לפני 20 שנה, בהן הפשע השתולל ויצא מכלל שליטה. "העתיד הקרוב לא נראה טוב", אמר בארטון ל"טיימס". "חזרנו לעידן שנות האלפיים ואני חושש שנחזור אחורה עד לשנות ה-90".
נתוני העלייה החדה בפשיעה שפרסמה משטרת ניו יורק מלמדים כי דבריו של בארטון אינם נאמרים בחלל ריק.
ביוני השנה, למשל, נרצחו 39 אנשים, תשעה יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
מקרי הירי השנתיים זינקו מ-89 בכל אשתקד ל-205 השנה עד כה, עלייה של למעלה מ-200 אחוזים.
זאת ועוד, במהלך השבוע בו חל יום העצמאות האמריקאי (4 ביולי) התרחשו 44 תקריות ירי בניו יורק, שגבו 63 קורבנות. לשם השוואה, בכל שנת 2019 נרשמו בניו יורק 16 תקריות ירי שגבו 21 קורבנות.
אליבא דבארטון, קיים חשש ממשי גם מחזרתן של עבירות "קלות יותר" – זנות רחוב, ונדליזם, צריכת סמים קלים וקשים ברחובות, השתנה במקומות ציבוריים המלמדת על פריקת העול בתחום שעיריית ניו יורק הצליחה להכחיד.
ביניים: מועצה עוינת
בארטון בן ה-72 נחשב לאורך השנים לאחד השוטרים הבכירים בעיר, הוא כיהן שתי קדנציות כנציב ה-38 וה-42 של ניו יורק.
בקדנציה הראשונה בין השנים 1994 ל-1996 ביצע את התפקיד תחת ראש העיר המיתולוגי רודי ג'וליאני, שנלחם מלחמת חורמה בפשיעה ובתקופת כהונתו הוביל ירידה דרמטית של כ-57 אחוזים באירועי הפשיעה בעיר. כיום הוא משמש כסגן יו"ר המועצה המייעצת לביטחון לאומי בארה"ב.
לדבריו, הסיבות לעלייה בפשיעה רבות ומגוונות, בראשן החלטתו של נציב המשטרה הנוכחי דרמוט שיה לסגור את היחידות ללוחמה בפשע. בנוסף, הוא הדגיש את החוקים החדשים לשחרור בערבות, שדיללה משמעותית את מספר האסירים שהוחזקו בכלא בגין פשעים שלא כללו אלימות. התוצאה: חזרתם של האחרונים לרחובות זמן קצר לאחר שנעצרו.
עוד הפנה בארטון אצבע מאשימה למועצת העיר, שאשרה קיצוץ אסטרונומי של מיליארד דולר בתקציב המשטרה. רבים מהשוטרים, ציין, ראו זאת כמהלך אנטי משטרתי ופגיעה בבטן הרכה של המוסד האמון על שמירת החוק. "מה שמועצת העיר עשתה הוא לזרוק את כל ההישגים שהיו במהלך חמש השנים האחרונות", אמר בארטון. "מעולם לא ראיתי תקופה שבה יש מועצת עיר כל כך עוינת כלפי כוחות המשטרה בניו יורק סיטי".
בהמשך ישיר למגמה זו, צוין הכאוס השורר בין המשטרה לבין מערכת בתי המשפט. ביל דה בלאזיו, ראש העירייה הנוכחי תחתיו כיהן בארטון בקדנציה השנייה שלו כנציב המשטרה, הודה כי "מערכת בתי המשפט לא מתפקדת. כאשר השוטרים שלנו מבצעים מעצר, אין להם כיום את אותו הגיבוי של מערכת בתי המשפט, כפי שהיה בעבר".
על רקע הביורוקרטיות הבעייתיות, כמו תמיד הכל מתחיל ונגמר בכסף. מעבר לקיצוץ החד בתקציב השיטור, כלל המערכות במדינה נדרשות לתפקד בתקציבים נמוכים בהרבה, זאת בגלל הפגיעה הקשה של הקורונה בהכנסות הצפויות ממס, הפסדים המוערכים במיליארדי דולרים. "די קל למשול כאשר יש לך תקציב אין סופי", סיכם בארטון בדאגה. "אבל כאשר אין לך, הזמנים הופכים קשוחים יותר".
תודה רבה לשמאל הקיצוני ה"ליברלי" על הקיצוץ בתקציב המשטרה, עכשו חזרנו לפעול בניו יורק. על החתום: קרטל חליסקו הדור החדש, מקסיקו