פסק הדין של שופט בית משפט המחוזי בני שגיא בעניינו של אלי בר זכאי על הדריסה למוות של הנער אילון שלו אמסלם הינו משמעותי מאוד, גם בהיבט של סעיף ההרשעה (11 ביוני).
בעקבות הרפורמה החדשה בעבירות ההמתה, הורשע זכאי בעבירה של המתה בקלות דעת, שעונשה המקסימלי הוא 12 שנות מאסר, ולא בעבירת הריגה שבה העונש המקסימלי הוא 20 שנות מאסר. עו"ד ארז רופא, מומחה במשפט פלילי עם דגש על תיקי תעבורה, מסביר לגולשי "פוסטה" את משמעות הפסיקה החדשה, ומתייחס לכך שבר זכאי לא הודה במיוחס לו ובחר לנהל משפט הוכחות, על אף הראיות החזקות שהיו נגדו.
כתב האישום המקורי הוגש על הריגה, האם זה יקל עליו?
"כתב האישום התחיל עם סעיף הריגה, זאת מאחר והוא הוגש לפני התיקון שהיה בשנה שעברה. לאחר הגשת כתב האישום, החוק לעבירות המתה תוקן. המתה בקלות דעת היא נסיבתית וגרמה למוות עקב נטילת סיכון בלתי סביר, בעוד שבעבירה של הריגה צריך להוכיח אדישות, פזיזות וקלות דעת.
"מצד אחד, קל יותר קל להרשיע בהמתה בקלות דעת, אבל מנגד העונש המקסימלי הוא 12 שנות מאסר. לכן, יהיה קשה יותר לבר זכאי לערער על הכרעת הדין ועל העונש שייגזר. לדעתי, בית המשפט יגזור עליו עונש לא קל, שלא יהיה רחוק מהעונש המקסימלי".
איך השתנו סעיפי ההמתה באופן כללי?
"במסגרת הרפורמה שהייתה בכנסת, שתי עבירות ההמתה של רצח והריגה השתנו בחוק החדש לארבע עבירות המתה חדשות:
רצח בנסיבות מחמירות– המחוקק התייחס לרצח שבוצע אחרי תכנון והכנה על מנת להמית באופן אכזרי. למשל התעללות גופנית, או רצח שנעשה באכזריות מיוחדת. אדם שמתכנן רצח במשך שבוע ולאחר מכן מבתר את הגופה.
עבירת רצח "רגיל"– יכולים להיכלל כאן גם מקרים שבהם לנאשם לא הייתה כוונה ברורה להמית וגם לא כוונה בדיעבד. למשל, במקרה שמישהו דקר למוות אדם תוך כדי קטטה. בעבירה של רצח העונש הוא מאסר עולם, אך ניתן לקצוב אותו.
המתה בנסיבות של אחריות מופחתת – מקרים בהם אדם גרם בכוונה או באדישות למותו של אדם אחר, אולם בהתקיימות נסיבות מקלות מסוימות. סעיף זה קובע עונשים מופחתים של 15 עד 20 שנות מאסר.
עונש של 15 שנה יוטל על נאשם שהרג את הקרבן בשעה שהיה נתון במצוקה נפשית קשה עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו על ידי הקרבן.
עונש של 20 שנה יוטל על נאשם שהרג את הקורבן בתגובה להתגרות מצדו, או כאשר הנאשם לקה בהפרעה נפשית או שכלית חמורה שהגבילה את יכולתו להבין את המעשה או להימנע ממנו.
המתה בקלות דעת – מדובר כאמור בנסיבות בהן הנאשם גרם למות קורבן בשעה שנטל סיכון מודע לגרימת המוות, אך מתוך תקווה, שהכזיבה בדיעבד, שהסיכון לא יתממש בפועל. עבירה זו כוללת נסיבות של גרימת מוות עקב נהיגה מסוכנת, משחקים בנשק, וכן שימוש מודע בחומרי בנייה זולים ולא בטיחותיים. העונש המקסימלי הוא 12 שנים".
עו"ד רופא מציין, כי דין העבירה על גרימת מוות ברשלנות לא שונה, והעונש המקסימלי בגינה נותר שלוש שנות מאסר.
