הקשר בין עמית אלמוג בן ה-21 לבין מאיה וישניאק בת ה-22 נמשך חצי שנה, אך נסיבות הרצח המטלטל שלה ומה שקדם לו לוטות בערפל.
"לפי הבנתי לא היה שום מניע למה שקרה, וההסבר היחיד הוא נפשי", אומרת הסנגורית של החשוד ברצח, עו"ד חיון. "זה לא רצח 'רגיל' בין בני זוג שרבים, כמו שניסו לתייג את זה בתקשורת. הוא הרי ניסה לרצוח גם את אמא שלו, דקר אותה בצוואר ובחזה, אחרי שחנק את בת זוגו, מה שמצביע על התקף פסיכוטי רחב".
לחשוד הצעיר מרמת גן אין רישומים פליליים קודמים. בצבא הוא לא שירת עקב בעיה רפואית אחרת, אך בעבר היה גם בטיפול נפשי. משפחתו נורמטיבית, אמו מורה, סבו פרופסור לרפואה שניהל את מחלקת ילדים בבית החולים שיבא, וסבתו רופאת עיניים בכירה. כך גם משפחתה של מאיה. "שתי המשפחות מלח הארץ", אומרת עו"ד חיון, "לא משפחות שיכולת לחשוב שיהיו בסיטואציה כזו".
נמחק יתרון התביעה
כמקובל במקרים מעין אלה, החשוד נבדק על ידי הפסיכיאטר המחוזי, אבל בעקבות דרישתה התקיפה של הסנגורית, הוא נבדק גם על ידי מומחה פסיכיאטרי שמונה מטעם ההגנה, מנהל בית החולים גהה, פרופ' גיל זלצמן. הבדיקה התאפשרה רק לאחר שהשופט עופר גרוסקופף מבית משפט העליון קיבל בקשה לרשות ערר שהגישה עו"ד חיון וביטל את הבלעדיות של הפסיכיאטר המחוזי על בדיקת חשוד ברצח.
"עד להחלטה הזו לתביעה היה יתרון, כי פסיכיאטר מחוזי מאבחן את מצבם הנפשי של חשודים בסמוך לאירוע הפלילי, בעוד שמומחה מטעם ההגנה מקבל גישה לנאשם רק אחרי הגשת כתב אישום – חצי שנה ולפעמים שנה אחרי האירוע", מסבירה עו"ד חיון את הפסיקה התקדימית, שהולכת להירשם על שמה. "הנוהל הזה יצר העדפה מובנית של בתי המשפט לפסיכיאטר המחוזי, שנחשף למצב החשוד בזמן אמיתי כאשר הוא בחסות המשטרה. החלטת השופט גרוסקופף אמרה: אנחנו לא רוצים לתת העדפה לחוות דעת כזו או אחרת. אנחנו רוצים לאפשר שוויון, כך שלמומחה ההגנה יהיו אותם כלים להגיע להחלטה מושכלת בשאלה מה היה מצבו של החשוד בעת ביצוע העבירה.
"הפרקליטות התנגדה הן לבדיקה פסיכיאטרית של החשוד לצורך מתן חוות דעת פרטית, והן למסירת חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי להגנה. טענתם היתה שבשני המקרים ייגרם שיבוש חקירה, בשל חשיפת אמירותיו של החשוד במשטרה, ורצונם להסתיר מההגנה את אותן האמירות של החשוד עצמו.
"הטענה שלנו היתה שזכות של כל אדם, זכות יסוד, להיבדק על ידי רופא בכל שלב, ומדובר כאן בבדיקה רפואית לכל דבר. טענו גם, שכאשר מדובר בהזדמנות חד פעמית להיחשף לראיה מדעית, בתי משפט אפשרו נוכחות של מומחי הגנה בתיקים אחרים, למשל כאשר מדובר בניתוח גופה באבו כביר. באותו אופן, יש לאפשר לפסיכיאטר של ההגנה לבחון מצב נפשי של חשוד ברצח, סמוך לאירוע, ולקבוע ממצאים, כי לא תהיה לכך הזדמנות נוספת.
"כאשר יש בדיקה שלא תתאפשר בעוד שבוע, והיא חיונית להגנת הנאשם, צריך לאפשר למומחה מטעם ההגנה לעשות את הבדיקה הנדרשת בזמן אמת. זה מה שקבע השופט גרוסקופף, בהחלטה רוחבית משמעותית, שמכירה בכך שגם לחשוד יש זכות לקיים הליך חקירתי כבר בשלב הראשוני של החקירה, ובטח להיוועץ במומחים".
אחרי שההגנה קיבלה את הזכות לבדיקת פסיכיאטר מטעמה, עלתה על הפרק שאלת חשיפת חומרי חקירה אסורים שמטבע הדברים חלק מהם נכללים בבדיקה של הפסיכיאטר המחוזי, ככל שהנבדק שיתף אותו בפרטים על נסיבות האירוע עצמו וגרסאותיו בחקירת המשטרה. בין היתר מהטעם הזה, התביעה התנגדה להעביר לסנגורית את חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי, איש מקצוע ציבורי שהפרקליטות נוהגת להחזיק עליו בעלות, ולהרחיק אותו מההגנה.
אבל בזה לא די, לאחר הפסיקה התקדימית של בית משפט העליון, התביעה דרשה שעו"ד חיון תחשוף בפניה את חוות הדעת הפסיכאטרית הפרטית, בטענה כי מדובר בחומר חקירה.
השופטת ענת יהב מבית משפט השלום בתל אביב דחתה את דרישת התביעה לחשיפת חוות הדעת הפרטית, ומנגד הורתה לתביעה לחשוף את חוות הדעת של המומחה מטעם המדינה, כפי שביקשה עו"ד חיון, בטענה שפסיכיאטר מחוזי הוא גורם רפואי אוביקטיבי ובטח שאינו נציג המשטרה. "מסירת חוות דעת פסיכיאטריות הן מחזה נפוץ בדיונים מעין אלו, ומעולם לא שמעתי את התנגדות המדינה לכך", כתבה שופטת המעצרים".
הפרקליטות הגישה ערר לבית משפט המחוזי בתל אביב, בו היא חזרה על התנגדותה. לאחר 48 שעות של התלבטות, השופטת מעיין בן ארי שניהלה דו שיח נוקב עם שני הצדדים, דחתה את ערר המשטרה. היא הורתה לפרקליטות להעביר להגנה את חוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי שבדק את החשוד ברצח, למעט קטעים באותה חוות דעת אשר מתייחסים לפרטים מהחקירה ומגרסת החשוד במשטרה (26 מאי).
משטרה מיתממת
"לאחר קבלת החומר, נשקול את המשך צעדנו", מסרה עו"ד חיון בתגובה להחלטת השופטת בן ארי, ומיהרה להתמקד במהלך פרו-אקטיבי יזום אחר מבית מדרשה בחקירת רצח בזמן אמת.
חוקרי צח"מ דן טענו כי החשוד אלמוג סירב לביצוע בדיקת דם בזמן אמת, כך שאין להם אינדיקציה לשכרות או שימוש בסמים בעת המעצר. למרות שמדובר בתיק רצח הם ויתרו על בדיקה מאוחרת, מה שאמור לחזק את טענת המשטרה שהחשוד היה בהכרה מלאה, אף שבביתו נמצאו כמה גרמים של מריחואנה. עו"ד חיון יחד עם עו"ד דין כוכבי ממשרדה הובילו לכך שבית המשפט הורה למשטרה, לבצע לחשוד באיחור של למעלה משבוע בדיקות דם ושתן לגילוי עקבות אלכוהול וסמים.
"מדובר במחדל חקירתי ברור", מסבירה עו"ד חיון. "אלו דברים שחייבים לקבוע, באיזה מצב בן אדם נמצא בשעת המעשה. כאשר מדובר בשאלה מהותית לוקחים בדיקת דם גם בצו בית משפט, ולא משאירים את הדבר לרצונו של החשוד כפי שעשו כאן בכוונת מכוון. עדיף לעשות בדיקה היום מאשר לא לעשות אותה בכלל, הרי יש חומרים רבים מאוד שגם אחרי שבוע ואף יותר ניתנים לגילוי בדם". לפי דרישת הסניגורית, שקיבלה תוקף בהחלטת בית משפט, חלק מהדגימות שנלקחו באיחור יישמרו לבדיקה של ההגנה במועד מאוחר יותר.
"גם בעניין חוות הדעת הפסיכיאטרית, וגם בבדיקת הדם, ההגנה נלחמת על השוויון ועל יכולתה לנהל את הבדיקות שלה בזמן אמת", מבהירה עו"ד חיון. "בסופו של דבר, עמידה על כך מונעת עיוותי דין שמבוססים על יחסי כוחות לא שווים בין רשויות התביעה לנאשם, שהוא אחד ויחיד מול המערכת, אין לו את הכוח והעוצמה שיש לרשות אכיפת החוק. חוות דעת פסיכיאטרית נוספת יכולה לעשות את ההבדל. בתיק בו ייצגתי אמא שהרגה את בנה, בזכות חוות דעת של מומחה ההגנה, באיחור רב, כתב האישום שונה מעבירת רצח להריגה".
עו"ד חיון היא פליליסטית רבגונית הנחשבת גם לעורכת דין לתיקים מיוחדים. מפעם לפעם היא מגוייסת באופן פרטי גם על ידי הסנגוריה הציבורית לייצוג בתיקים קשים במיוחד, כמו התיק של מיכל אלוני אשר הואשמה ברצח שתי בנותיה, והורשעה. "ההתמחות שלי עוסקת בייצוג בתיקים קשים ומורכבים, בעיקר מקרי רצח, שפעמים רבות מעלים את התהייה: איך אפשר לייצג אם שחנקה את שתי בנותיה; אמא אחרת שהטביעה את בנה בגיגית; אשה שרצחה את בעלה בזמן שהוא נח צהריים; אשה אחרת שהואשמה ברצח המאהבת של בן זוגה – וזוכתה.
"בכל התיקים האלה ייצגתי, אלה תיקים שרוויים בהרבה מאוד כאב של שני הצדדים, וכוללים זירות אירוע קשות במיוחד. זה לא חיסול בעולם הפשע, שמישהו ירה מאופנוע ומישהו מת, ואתה בקושי רואה את הקליע יוצא מהחולצה. אלו תיקי המתה שמעורבים בהם רגשות, והמעשה ברוטלי. לפעמים אלו 30 מכות פטיש שריסקו את הגולגולת, לפעמים דקירות מרובות ולפעמים גופות של ילדים. המראות קשים מאוד. אין ספק שזו עבודה מאתגרת, ולא כל אחד יכול להתמודד איתה. עבודתנו מבוססת בסופו של דבר על טענות משפטיות ועל שיקוף הנסיבות, שהן לפעמים טראגיות גם מצד המבצע".
