שמחה חסון, קלפטומנית וכייסת סדרתית עם ותק של 40 שנה בבתי משפט ובתי סוהר, נשפטה לפני שלוש שנים ל-18 חודשי מאסר, מה שלא מנע ממנה עם שחרורה להמשיך ל"סיבוב" כייסות נוסף ולצוד תיקים מקשישות, גם כשהיא בת 56 ובעצמה סבתא לנכדה. שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר, הרשיע את חסון בשמונה אישומים שיוחסו לה כלפי שמונה קורבנות, הצעירות מביניהן בנות 60, המבוגרות בנות 81 ו-86.
כיאה לכייסת מדופלמת, שזכתב בכלי התקשורת לכינוי "ציידת התיקים", גם במקרים האלה חסון לא יצאה לרחוב ללא עזרים. כמעט תמיד "חמושה" בפאה ובמשקפיים, נושאת איתה תיק גדול שבו היא מחביאה תיקים וארנקים שכייסה. לעתים היא נעזרה בסייען, "אחר" בלשון כתב האישום, נהג מילוט שהמתין והסיע אותה "בין יעד ליעד", לפעמים באותו יום.
במקרה אחד, לדוגמה, היא גנבה מאשה בת 71 תיק ובו חמישה כרטיסי אשראי. תוך זמן קצר ביצעה ארבע משיכות מאחד הכרטיסים, בסכום של 6,000 שקל, בזכות הקוד הסודי שהיה רשום על פתק ליד הכרטיס. במקרה אחר גנבה תיק ובו טלפון גלקסי, שלושה שעונים, תכשיטים ואיפור. מקשישה ילידת 1933 "סחבה" תיק, אייפון וארנק ובו 3,000 שקל ומשכה עוד 16 אלף שקל באמצעות הכרטיסים. אחרי מספר חודשים של "ציד", שוטר עירני שהבחין בה עצר אותה בשעת מעשה. כאשר אחז בה, היא נשכה את ידו בחוזקה.
תמונות מצלמת האבטחה בסניף "שופרסל מרום נוה" ברמת גן, בה התרחש אחד האירועים, תוארו בדוח צפייה משטרתי: "החשודה עם פאה בצבע חום על ראשה ומשקפים… ניתן לראות כי לחשודה יש תיק שחור גדול איתו היא מסתובבת… בזמן שהמתלוננת רוכנת לעבר מדף הירקות, החשודה ניגשת לעגלה שלה תוך שהיא מסתכלת לעברה… החשודה מוציאה את התיק של המתלוננת מתוך עגלת הקניות… החשודה מכניסה את התיק הסגול שגנבה לתוך התיק השחור שהביאה איתה".
חסון הורשעה כאמור, לאחר שהודתה במסגרת הסדר טיעון בעבירות בשווי 44 אלף שקל, כאשר העונש "פתוח" לאחר קבלת תסקיר. שירות המבחן, שם מכירים את חסון מזה 40 שנה, תיאר אותה בתסקיר כמי שנכנסה ויצאה מבתי סוהר, לאחר שבילדותה סבלה מהתנכרות ואלימות מאביה המכור להימורים. היא החלה להשתמש בסמים בגיל צעיר, בתחילה בחשיש ובהמשך בהירואין. ההתמכרות הכניסה אותה לעולם הפלילים. היא נישאה פעמיים וסבלה מאלימות, עברה מסגרות גמילה, אך לא הפסיקה אף פעם.
לפני מספר שנים אובחנה חסון כקלפטומנית. שירות המבחן הסביר כי המניע היה "דחף כפייתי אימפולסיבי", בניסיון להשיב לעצמה צרכים רגשיים בסיסיים שנחסכו ממנה בילדותה. המעשה לא תמיד נובע ממצוקה כלכלית, הסבירו המטפלים – מה שאינו שולל את העובדה כי חסון שקועה בקשיים אמיתיים: חיפוש אחר מגורים, טיפול בנכדתה, מצב בריאותי ומצב כלכלי דחוק.
שירות המבחן מסר לבית המשפט כי מאז מעצרה האחרון, היא השתלבה בטיפול, להבדיל מתיקים קודמים.
למרות שבתסקיר נאמר כי חסון מהווה "דמות משמעותית בין האסירות" כגורם תמיכה, התביעה התביעה דרשה לקבוע ענישה נפרדת לכל אישום ואישום, ובסך הכל מאסר של 45 חודשים: "אנחנו סבורים שהגיע הזמן פחות להאמין למניפולציות של הנאשמת ולהשית עליה עונש מאסר משמעותי", אמר התובע, עו"ד יניב זוסמן, "זו תהיה הפעם הראשונה ששמחה מקבלת כגמולה. שהמניפולציות שלה, האינטליגנציה שלה לא יפילו את בית המשפט".
עו"ד פולינה סורין מהסנגוריה הציבורית ביקשה להדגיש את קשייה של חסון לשלוט במעשיה הפליליים: "מצבה הנפשי הוא שהביאה לביצוע עבירות, והיא רחוקה גם מקו הבריאות הפיזית". חסון עצמה הבטיחה לשופט שמאי בקר: "אני לא חוזרת לבית הסוהר. התעייפתי. אין לי כוח לדברים האלה יותר".
השופט בקר כדרכו ראה את האדם מאחורי הנאשמת. "נער הייתי וגם זקנתי, וקראתי כבר מאות, אם לא יותר, תסקירים", כתב השופט בגזר הדין, "על כף יד אחת ניתן למנות את התסקירים המספרים את סיפורה של שמחה חסון. במילתה האחרונה לבית המשפט עמדה לפניי לא רק הסבתא שמחה חסון, אלא גם ילדה קטנה, בת 8, בכיתה ב' או ג'". השופט תיאר את חוויות התבגרותה, כפי שנמסרו בתסקיר. "קצרה היתה הדרך לבריחה והתמכרות לסמים קשים, וגם המשך חייה לא עברו בסימן שיפור ניכר, כאשר שני בעליה הרביצו לה, שוב ושוב. הניתן שלא לחוש חמלה כלפי אשה זו?" כתב השופט.
"ראוי לתת משקל למאמציה לחזור למוטב ולמוטיבציה האמיתית שהפגינה בהליך הטיפולי האחרון, גם אם ידוע ידעתי כי קרוב לוודאי שדברים דומים נאמרו על ידי חסון גם לקודמיי", הוסיף השופט, "ובכל זאת, סבורני שמוטב להשתדל שלא לאבד תקווה… אין לי אלא לקוות, יחד עם שירות המבחן, כי בחלוף 40 שנות עבריינות, כשמאחוריה הרבה כישלונות ומעט הצלחות, יש תיקון, יש תקווה, לסבתא הזאת. אולי הגיעה העת – אחרי ארבעים שנה במדבר העברייני – להפסיק לגנוב מסבתות אחרות", סיכם השופט, וגזר על חסון 14 חודשי מאסר.
השופט רשע מרושע.