עו"ד יוסי פלסיוס-קליין , נשוי לגלית, אחות במקצועה ומנהלת שירותי סיעוד במרפאה, אב לארבעה: ים (17), בן (15) והתאומות לי ורוני (12) שנולדו בעת שליחות בקולומביה, מתגורר בנתניה
איך עובר?
"יש את הלימודים מרחוק אז דאגנו שכל הילדים עושים בזמן את השיעורים ועונים להזמנות ב'זום' בכל הנוגע ללמידה מקוונת, אבל גם נהנים בהפסקות. יש לנו בית פרטי עם מגרש כדורסל, אז אפשר לצאת החוצה ולקלוע. עומדים בתור כדי לצאת לטיול עם הכלבה. אנחנו משפחה ספורטיבית, אז כל אחד מהילדים בעיסוקים שלו עושה שעה ביום אימון, אני עושה סיבובים של שמונה עד עשרה קילומטרים ברדיוס של כ-100 מטרים מהבית, על פי ההנחיות, ובבית עם המוזיקה והשקט שלי".
"בימים האלו שגרת העבודה אחרת. אני כבר לא צריך להיות לבוש כמו במשרד. תוך כדי העבודה בבית אני עושה כביסות, מסדר את הבית, מטפח את הגינה, מכין אוכל. אחרי שהתחתנו אשתי לקחה את סידורי הבית על עצמה ואני לקחתי צעד אחורה. עכשיו כשהיא עובדת בחוץ, אני לקחתי את המושכות אליי, כשהיא חוזרת מעבודה הכל כבר מוכן ומסודר. אידיליה".
אוכל?
"הפכתי לבשלן של הבית. הילדים מתלהבים מהאוכל שלי ואומרים 'אמא אמא, עזבי, שאבא יבשל'. פעם בכמה ימים הולכים לסופר, מקפידים על מיגון אבל בלי פאניקה. אמא של אשתי הכינה גפילטע פיש לחג, אז היא הביאה ממנה תוך שמירת מרחק כדי לא לסכן אותה. שגרת קורונה כמו שצריך".
מה עובד?
"המשרד קיים אבל אין לי מה ללכת לשם. אני מנהל הכל מהבית. בינתיים עוד יש עבודה, והיה מאתגר. לא יודע מה יהיה אם זה יימשך עוד חודש. אני אופטימי. השבוע, למשל, עשיתי שימוע עם מח"ש בזום בלי לצאת מהבית. מזל שהילדים שלי גדולים, אז הם לא מפריעים לי בעבודה מהבית. בתקופה הזאת יש הרבה זמן לסדר דברים שהייתי דוחה בימי שגרה".
הכי חסר?
"הקרב מגע שהייתי עושה, כי אסור מגע. אני מתאמן עם הבן שלי בחצר, יש לנו שם את כל הציוד. אנחנו באותו תא משפחתי וזה מציל אותנו – יש מישהו שיכול להרביץ לי ואני נהנה מזה. מאוד חסרים לי חברים. אנחנו חבורה מאוד מגובשת בשכונה. בכלל, לצאת לאיזה בר, לנסוע בארץ בשביל לנסוע בלי לחשוש, לתת חיבוק לבן אדם, לראות אנשים. אני בן אדם מאוד חברותי. מאוד חסרה לי האינטראקציה בין אנשים".
מה צופה?
"הסדרה 'הומלנד' בנטפילקס. פתאום שמתי לב שנוספו שתי עונות חדשות, אז עשיתי מרתון".
וההסגר?
"ההסגר היה צריך להיות הרבה יותר מוקדם. ההתנהלות של משרד הבריאות בהתחלה היתה שערורייה. זאת טעות שליצמן ממשיך במשרדו, אבל לביבי אין ברירה. ועדיין, חושב שנצא מזה יותר מהר ממה שחושבים. אלוהים אמר לנו תעצרו רגע ותחשבו. אני שומע שאנשים מגיעים כבר למסקנה, שלא צריך הרבה בחיים בשביל להיות מאושר. זה מה שאני אקח מהתקופה שאנחנו עוברים כעת".
איך ייגמר?
"נצא לסדר עולמי חדש, נלמד לחיות עם זה גם באינטראקציה בין אנשים וגם בצורת עבודה, הכל יהיה יותר אוטומטי. הניצנים הראשונים של השחרור יהיו לדעתי באמת אחרי פסח ועם הזמן נלמד לחיות עם זה עד שיהיו חיסון ותרופה. יש בתקופה הזאת גם יתרונות שישפיעו אחרי. הרבה דברים ישתנו. באופן כללי המעמד של ישראל בעולם, לדעתי, יהיה הרבה יותר חזק. יחסי הגומלין בין מדינות ישתנו".
הכל פוליטי?
"כואב לי שגם בתקופה הזאת קשה להם להגיע לממשלת אחדות. אני מקווה שאנחנו לקראת ממשלה. לא בחרתי בגנץ אבל אני לא מזלזל בו".
