אמנת האג נועדה להבטיח כי ילדים שהורחקו שלא כדין ממקום מגוריהם הרגיל למדינה אחרת, יוחזרו לאלתר. האמנה מותירה בפני מערכות המשפט אפשרות הנחשבת לחריגה – לא לאמץ את תקנות האמנה המוכרת, במקרים בהם הילדים מצויים בסכנה רפואית או נפשית. כך היה במקרה שעלה לדיון בפני השופטת אביבית נחמיאס מבית המשפט לענייני משפחה בצפת.
מדובר בזוג (האב ישראלי והאם מדנמרק) שהכיר בארץ הקודש לפני כ-13 שנה והתאהב נואשות. האם אף הסכימה להתגייר והם הביאו לעולם שני ילדים – הבכור בן 12 והצעיר יותר בן תשע. בשלב מסוים מערכת היחסים עלתה על שרטון, בשנת 2014 הם התגרשו, והאם החליטה בשלב מסוים לחזור לדנמרק. תסקיר מבחן מאותם ימים, שהוגש לשופטת נחמיאס, העלה כי האב טיפל במסירות בילדיו ואף זכה לשבחים על כך מצד גרושתו.
לפני כשלוש שנים החליט האב להעביר את שני הילדים לחזקת אימם בדנמרק, ולמרות שלא ערכו מסמך מסודר בעניין זה, האב לא הכחיש כי הדבר נעשה לתקופת ניסיון, בשל הקושי לגדל אותם בגפו. האם התחתנה עם השנים, ולפני יותר משנה האב החל לפעול להחזרת הילדים לארץ, ואף רכש עבורם כרטיסי טיסה לישראל. לאחר שבקשתו נתקלה בסירוב, האב הגיש לבית המשפט בקשה לדיון דחוף על בסיס אמנת האג, וביקש לקבוע כי מקום מגוריהם הרגיל של הקטינים היה בישראל, ואי השבת הקטינים לישראל הינה שלא כדין. עוד טען האב כי בנו הבכור סובל מאנורקסיה קשה והגיע לתת משקל של כ-45 ק"ג, כתוצאה לכאורה מטיפול לקוי ולא אחראי של האם. לאחר שהבין כי בקשתו עלולה להידחות, האב משך את העתירה וניסה להחזיר את ילדיו הביתה בדרכים אחרות.
בחודש יולי האחרון האם הגיעה עם בעלה הנוכחי ושני הילדים לחופשת קיץ בישראל, והוסכם כי הילדים ישהו לצד אביהם הביולוגי קרוב לחודש ימים. ביום שהיו אמורים לחזור לדנמרק, האב הודיע בהודעת ווטסאפ לאם ההמומה שהילדים איחרו את הטיסה וכי הם רוצים להישאר לצידו כאן בישראל. האם הכועסת והמודאגת פנתה מיידית לבית המשפט בדנמרק ודרשה להחזיר את ילדיה לאלתר במסגרת אמנת האג. היא טענה כי מרכז חייהם של הקטינים בדנמרק, ולמעשה סירובו של האב להשיב אותם בתום החופשה, מהווה חטיפה כמשמעה באמנת האג. עוד טענה כי במהלך החופשה שני ילדיה עברו מסכת של הסתה וניכור כנגדה, תוך שאביהם "שתל" במוחם אירועים שלא היו.
מנגד טען האב, כי אין להורות על השבת הקטינים, נוכח מצבם הנפשי והסכנה הממשית לשלומם אם ישובו לדנמרק. האב טען כי במהלך חופשתם בישראל, הוא גילה כי ילדיו נפלו לכאורה קורבן למסכת הטרדות מיניות, אלימות פיזית ומילולית ומעשים מגונים מזוויעים מצד בעלה הנוכחי של האם. עוד נטען על ידי האב, כי בעקבות המקרים הקשים הללו, הבן הבכור שקע בדיכאון קליני עמוק ואף לקה כאמור באנורקסיה קשה, והאם הסתירה את מצבו האמיתי. האב טען כי יש לו חשש ממשי שעם השבת הקטינים לדנמרק, בנו הבכור יממש את איומיו האובדניים. לטענתו, גם הבן השני חש תחושה דומה, והוא רוצה להיות לצד אחיו החולה כאן בישראל.
נוכח טענות האב לאיומים אובדניים מצידו של הבן הבכור ולהתעללות מינית כלפי הבן השני מצידו של בן זוגה של האם, בית המשפט מינה מומחית ממכון "הבית של טלי", שהגישה דוח מקיף בו כתבה בין השאר: "ככל שהקטינים יושבו לדנמרק בניגוד לרצונם, הם עלולים לפתח הפרעות נפשיות משמעותיות". יחד עם זאת הדגישה את חשיבותם של שני ההורים בחיי הקטינים, חשיבות השמירה על קשר רציף עם האם ושילובם של הקטינים בהליך טיפולי בהקדם.
השופטת נחמיאס קיבלה החלטת ביניים שלא להשיב את שני הילדים לדנמרק, בשל המצב הרפואי של הבן הבכור, אולם יחד עם זאת ביקרה את האב על כך שהסית את הילדים נגד האם ואף פסקה נגדו הוצאות משפט בסך 45 אלף שקל. בשל התנהלות האב, השופטת קבעה עוד: "על מנת לוודא קיומו של קשר תקין עם אימם, מחשש לניכור והסתת האב את הקטינים, ונוכח חשיבות הקשר בינם לבין אימם כפי שעולה היטב מחוות הדעת שהוצגה בפניי, אני מחייבת את האב במתן טיפול לקטינים אצל מומחה המתמחה בניכור הורי. האב יישא במלוא העלות הכרוכה בכך". השופטת קבעה עוד: "אני רואה לנכון לחייב את האב במימון ביקורים סדירים לאם, לכל הפחות ארבע פעמים בשנה עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 16".
את האישה ייצגו עורכי הדין דורית ענבר סבדליק ויניב סברדליק. את הגבר ייצג עו"ד רועי קורץ.
