סוף פסוק בתיק בית הבושת ברחוב הירקון 98 בתל אביב. בית משפט השלום בעיר גזר (שלישי, 7.1) את עונשה של דליה טרופה (56), שהיתה זו שהשכירה את הנכס לטובת שירותי זנות. טרופה היא למעשה המורשעת האחרונה בפרשה הזו, שבה שלושה נאשמים אחרים זכו לעונשים קלים של עבודות שירות לאחר שהגיעו להסדרי טיעון.
טרופה מחזיקה ב-30 אחוז מהנכס ברחוב הירקון, כאשר שאר חלקי המבנה שייכים לדודתה ולאחיה. בפועל היא זו שהתנהלה מול מפעילי בית הבושת, שהיה פעיל במשך שנים ארוכות וגלגל סכומי כסף עצומים. במשטרה הפעילו לחץ משמעותי יותר על כל מי שקשור בצורה ישירה או עקיפה להפעלת בית הבושת, בעיקר לאחר שאחת העובדות במקום נקלעה למשבר נפשי ושמה קץ לחייה בתלייה. כתב האישום שהוגש עם מעצרם של ארבעת הנאשמים תיאר תמונת מצב מטרידה, של בית בושת שפועל שבעה ימים בשבוע, משעות הערב המוקדמות ועד לשעות הבוקר למחרת, כאשר בכל לילה איישו אותו בין שלוש לתשע נשים העובדות בזנות. בית הבושת התפרש על שתי הקומות בנכס: בקומה השנייה ישבו נערות הליווי, ולאחר שהלקוח היה בוחר אחת מהן, השניים היו יורדים לחדר פנוי בקומה הראשונה.
טרופה הואשמה בכך שבין דצמבר 2013 ועד לאוגוסט 2015, היתה מגיעה פעם בחודשיים למקום בשעות הלילה, שם נפגשה עם מי שהיה אחראי על התפעול, מסרה את ההמחאות שקיבלה במעמד השכרת הנכס, וקיבלה תמורתן כסף במזומן, למרות שידעה כי מדובר בסכומים שמגיעים משירותי זנות.
כמו הנאשמים האחרים בפרשה, גם טרופה חתמה על הסדר טיעון, לאחר שסנגורה, עו"ד איגור יוטקין, הגיע להבנות עם נציגי הפרקליטות. תסקיר שירות המבחן בעניינה ציין כי סיימה לימודי תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה, ולא היתה מעורבת בשום דרך בעולם הפלילי עד לפרשה בה הואשמה. בתסקיר צוין עוד כי הנאשמת עברה משברים אישיים מורכבים. בסיכומו של דבר, קצינת המבחן המליצה על ביטול ההרשעה, לצד עבודות של"צ בהיקף של 180 שעות.
לעומת זאת, בפרקליטות ביקשו שלא לבטל את ההרשעה, בשל העובדה שטרופה ידעה כי הנכס שבבעלותה שימש במשך חמש שנים להפעלת בית בושת. כמו כן נטען כי יש להטיל על הנאשמת בין מאסר על תנאי של מספר חודשים לעונש מאסר בפועל, לצד קנס כספי משמעותי. עו"ד יוטקין ציין בטיעונים לעונש כי "הנאשמת הביעה חרטה מלאה על ביצועה העבירה. התוצאה המאוזנת והראויה היא ביטול הרשעתה והטלת צו של"צ".
השופטת דנה אמיר מבית משפט השלום בתל אביב הרשיעה את טרופה וגזרה עליה חודשיים מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים. כמו כן הוטל עליה קנס בסך 4,000 שקל. עו"ד יוטקין אמר בתגובה: "מרשתי הורשעה בהשכרת מקום לבית בושת, למרות שהוכח שבאותה תקופה המשטרה והפרקליטות ידעו על קיומו, ולא עשו דבר כדי להוציא צו סגירה מנהלי. המשטרה אף סירבה לשתף פעולה עם מרשתי ולהעביר לה חומר חקירה כדי שמרשתי תוכל לבסס את תביעת הפינוי בבית המשפט כנגד השוכר, שלטענת המשטרה ניהל את בית הבושת. בסופו של דבר המשטרה הוציאה צו סגירה רק לאחר הלחץ הציבורי בעקבות מותה של אישה במקום. נראה כי לא ניתן מספיק משקל בגזר הדין למחדלי המשטרה והפרקליטות, וכל האחריות הוטלה על כתפיה הצרות של מרשתי".
