אב שעובר תלאות ומאבקים אישיים מורכבים בשל הפרעות נפשיות ממושכות, זכה לבשורה חיובית משמעותית: בית המשפט המחוזי החליט לדחות את ערעור האם שלא להרחיב את זמני השהות של שני ילדיהם עימו. האב מתפקד כרופא משפחה, והציג לבית המשפט הוכחות על תפקודו המקצועי והמסור.
מדובר בערעור שהוגש בעקבות פסק דין שהתקבל בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, באולם הדיונים של השופטת איריס ארבל-אסל. השופטת אישרה להוסיף לזמני השהות של האב עם שני ילדיו (בני שמונה ושש וחצי) גם לינה במוצאי שבת, בסופי השבוע בהם הילדים אצלו. עוד קבע בית המשפט כי האב יוסיף להיות במעקב פסיכיאטרי ובטיפול תרופתי על פי הוראות הפסיכיאטר המטפל, ויגיש אישור מהרופא על קיום המעקב הפסיכיאטרי ונטילת התרופות באופן שוטף.
האב אובחן בשנת 2011 כסובל מהפרעה ביפולרית (הפרעה דו קוטבית, מאניה דיפרסיה), והומלץ כי ייטול טיפול תרופתי מונע. בית המשפט ציין, כי כל הגורמים המקצועיים קבעו שמדובר באב אוהב, בעל מסוגלות הורית תקינה ואין מניעה שהילדים ילונו אצלו במסגרת הסדרי השהייה.
האם, באמצעות עו"ד מקסים ליפקין, הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על הרחבת זמני השהות וטענה, בין היתר, כי שגה בית המשפט עת העמיד את שיקול צמצום נקודות המפגש בין ההורים כבסיס לפסק הדין, משאינו רלוונטי ואינו משרת את טובת הילדים. עוד נטען כי שגה בכך שלא הורה על מבחן מסוגלות הורית לאב, על מנת להבטיח את שלומם של הילדים החיים בצל גילוי אלימות, התפרצויות זעם ומאפייני מחלתו.
האב טען באמצעות עו"ד שלומי באשי ועו"ד תהילה בר-חן, כי על פי חוות דעת הגורמים המקצועיים, צמצום האינטראקציה בין ההורים הורידה את המתח והמצוקות שחוו הילדים, וכי האם מבקשת בכל דרך למנוע את הילדים ממנו בהגשת תביעות סרק, כאשר בסופו של יום כל ההרחבה עניינה לילה אחד בלבד של מוצאי שבת, פעם בשבועיים. עוד טען אודות זכות ההורות, השוויון בין ההורים וחשיבות שני ההורים בחיי הילד, בהדגישו כי הוא רופא משפחה במקצועו, אב מסור ומעורב שרוצה להיות עם ילדיו כמה שיותר. הוא הוסיף וטען כי אין מקום שהילדים יהיו עם מטפלת בעת שהאם נזקקת לה, במקום האב שיכול לטפל באופן אישי בהם. עוד ציין האב כי הסכים לבדיקות מיוזמתו, כמו גם למעקב הרפואי. כאשר כך או כך ניתן האישור אודות תפקודו המלא.
הרכב שופטי הערעור ישעיהו שנלר, קובי ורדי ועינת רביד לא מצא לנכון להתערב במסקנה של הערכאה הקודמת. בית המשפט ציין כי "כל אדם זכאי, גם אם לוקה הוא בהפרעה בתחום הנפשי או ליקוי בתחום הגופני, כי עניינו ייבחן, אולם ככל שתפקודו תקין, לא יידרש לעבור 'מבחני בדק' להבדיל מביקורת על פיקוח רפואי ונטילת תרופות נצרכות. משכך, מעת שמצליח הורה לתפקד כהורה מטיב, חרף האמור, ותוך הסתמכות על מומחים, זכאי הוא וזכאים ילדיו להסדרי שהיה מתאימים ככל הורה, ושוב הכל, כמובן, תוך פיקוח ראוי". הערעור כאמור נדחה והאם חויבה לשלם לאבא שכר טרחה עורכי דין בסך 21 אלף שקל.
הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
