חוקרי משטרה עצרו עורך דין ללא אישור פרקליט מחוז וצו מעצר

חוקרים של תחנת משטרה במחוז הצפון עצרו עורך דין בחשד לעבירות כלכליות וניהול עסק בלתי חוקי מבלי לבקש אישור של פרקליט המחוז למעצרו של עורך דין, כפי שמצווה הנחיית פרקליט המדינה, ומבלי שבקשו צו מעצר מבית המשפט.

כך עולה מהחלטה חדשה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן.

התלונה, שהוגשה על ידי  עו"ד תמיר קלדרון, עוסקת בדיוני מעצרים שנערכו בדצמבר האחרון בעניינו של עורך דין אשר שמו נאסר לפרסום. העורך דין נעצר בחשד להחזקת מקום לזנות ועבירות הלבנת הון במועדון חשפנות שניהל ברישיון, אך לטענת חוקרי המשטרה הם אספו נגדו ראיות למתן שירותי מין וזנות במקום.

בדיון הארכת המעצר הראשון בבית משפט השלום בנצרת דרש פרקליטו של עורך הדין בהליך הפלילי, עו"ד תומר נוה, שנציג המשטרה יציג את הצו השיפוטי לביצוע המעצר באישור פרקליטת מחוז צפון. הטוען המשטרתי, רב סמל בכיר מאיר זריהן, טען בנחישות כי העורך הדין נעצר על סמך צו שופט, אך לא הצליח לאתר את הצו. הוא טען כי אין ספק שהמשטרה ביקשה צו מעצר, שכן, כך הסביר, "יש נוהל לגבי מעצר עורך דין. היתה פניה לפרקליטות לקבל אישור על מעצרו של החשוד, האישור עובר למחוז במשטרה ואז לפרקליט המחוז".

לאחר הפסקה בדיון עליה הורתה השופטת אוסילה אבו אסעד, לצורך איתור הצו, הודה התובע זריהן כי בניגוד להצהרתו הקודמת לא ניתן צו למעצר העורך דין, ובית המשפט אישר רק לבצע צו חיפוש בעסק בלי קשר להיות הבעלים עורך דין. השופטת, שהעלתה את הספק, התייחסה בסלחנות למחדל והאריכה את מעצרו של העורך דין החשוד בכמה ימים.

בכך לא תמו המחדלים ברשויות אכיפת החוק. לאחר כמה ימים שוחרר החשוד על ידי בית המשפט והתביעה המשטרתית הגישה ערר לבית משפט המחוזי בנצרת. הפעם התובע המשטרתי החליט לתבל את בקשת המעצר של העורך דין בעבירה של סחר בנשים, עבירה חמורה בהרבה מאלה אשר יוחסו לחשוד בבקשות המעצר שנדונו בבית משפט השלום.

שופט בית משפט המחוזי בנצרת, עאטף עילבוני, שדן בערר, הגיב בחריפות: "אומר את המובן מאליו, כי העוררת, מדינת ישראל, נדרשת להקפיד הקפדה יתרה ולדייק דיוק רב מקום שהיא מגישה ערר על החלטה שיפוטית, באופן שבמסגרת הערר לא יתווספו עבירות כפי שנעשה במקרה זה. בית המשפט רואה את התנהלותה זו של העוררת בחומרה, בייחוד מקום שבמסגרת הערר הושחלו עבירות חמורות מאוד, שלא בא זכרן במסגרת הבקשה אשר נדונה לפני הערכאה למטה". השופט עילבוני דחה את הטענה בדבר חשד סביר לעבירת סחר בבני אדם, וכתב: "לא מצאתי תשתית ראייתית מספקת שקושרת את המשיב לעבירה כמו זו".

הנציב רוזן שב ונדרש להתייחס להתנהלות התובע מטעם המשטרה בעקבות תלונה שהגיש פרקליטו של החשוד לעניינים כלכליים, עו"ד קלדרון. רוזן קבע כי הצהרת טוען המעצרים על צו שיפוטי, שעליו כביכול הסתמך מעצרו של עורך הדין, היתה "חסרת אחיזה במציאות…טוען מעצרים הצהיר הצהרה לא נכונה בבית משפט מבלי שפירט והסביר הצהרתו, ללא כל ניסיון שהוא לבדוק בחומר שלפניו – חומר שבו היה אמור להיות בקי קודם הדיון בבית המשפט – האם יש ממש בהצהרתו", כתב רוזן. "לא מדובר בזוטי דברים, ובטח לא בדבר של מה בכך".

בנוגע לחשדות שהוגנבו בערר לבית המשפט המחוזי, בטענה כי שופטת השלום שגתה בהחלטתה לשחרר את החשוד (מבלי שאותם חשדות נטענו כלל בפניה), קבע רוזן: "אם סברה המשטרה כי בחומר החקירה קיימת לכאורה תשתית ראייתית המגבשת חשד לביצוע העבירות, רשאית הייתה לתקן את בקשתה בהליך הערר, ולבקש הארכת מעצרו של החשוד בשל החשד לכאורה לביצוע עבירות נוספות. (אולם) נכון היה למשטרה לשקף את הדברים במפורש בבקשתה, ולציין כי בגין טעות נשמטו עבירות אלה מהבקשה שהוגשה על ידה בבית משפט השלום. המשטרה לא עשתה כן. המשטרה לא הודיעה לבית המשפט על טעות שנפלה בבקשתה".

עוד ציטט רוזן מקביעת בית המשפט המחוזי כי "המשטרה במסגרת הערר הוסיפה עבירות חמורות, על מנת להצדיק בקשתה להארכת מעצר בימים נוספים". לנוכח קביעה זו, ציין רוזן, "אין להכביר עוד מילים. מדובר בהתנהלות בלתי ראויה של המשטרה בבית משפט".

נוכח הדברים, פנה רוזן לראש אגף חקירות ומודיעין, ניצב גדי סיסו, והמליץ לשקול הוצאת הנחיות לטועני מעצרים ו"נקיטה בצעדים שימנעו התנהלות דומה בעתיד". בהחלטת רוזן הובאה תגובתו של רפ"ק אריה אלקובי, קצין פיקוח ובקרה באגף חקירות ומודיעין, לפיה השגיאות נעשו בתום לב. "בכל הקשור לטעות של טוען המעצרים ולטעות בהוספת העבירות בערר, נמצא לנכון לחדד הנחיות בעניין הופעת טוען המעצרים בבית משפט, בדגש מיוחד על טיעונים מהיימנים המקבלים ביטוי מהיימן וראוי בתיק החקירה. סוגיה זו מטופלת על ידי חטיבת החקירות בכדי לייצר סטנדרט מקצועי ראוי".