מאיר מחבש (38), אברהם מלוכה (54), סלימאן דראגי (30) ושמעון מלוכה (41) מרמלה הואשמו, כל אחד על פי חלקו, בתקיפת גרוש של אחותו של אחד הנאשמים ובתקיפת אחיו.
על פי האישום הראשון, ב-19 באפריל הגיע א', שהיה נשוי בעבר לאחותו של מי מהנאשמים, אל בית אמה של גרושתו, ובמקום פרץ ויכוח על רקע הסדרי ראיה ותשלום מזונות. בחלוף זמן קצר עזב א' את המקום. כשנודע לנאשם מחבש על הוויכוח, הוא קשר לכאורה לפגוע ב-א'.
מחבש, אברהם מלוכה ודראגי הגיעו סמוך לדירה בה התנהל הוויכוח כשהם מצוידים באלה. כשהבחינו ב-א', החלו להכות אותו עם האלה, ו-א' מיהר להיכנס לעסק של אחיו שממוקם בסמוך, בעודו פצוע ומדמם. בשלב זה, כך על פי כתב האישום, כשהבחין אחיו במתרחש, הצטייד במקל ויצא מהעסק במטרה להדוף את התוקפים. הוא הצליח להדוף אותם ושבר את האלה, אך אחד הנאשמים הפיל אותו לרצפה. א' לקח מקל נוסף, אולם כשיצא אל הנאשמים הגיעו למקום כוחות משטרה והם נמלטו.
כתוצאה מהתקיפה, נגרמו ל-א' שבר בארובת העין, חבלות וחתכים, והוא נזקק לניתוח בהרדמה מלאה שבגינו אושפז בבית חולים במשך יומיים. כמו כן, לאחיו נגרם שבר ביד וגם הוא נזקק לניתוח ולאשפוז.
מהאישום השני עולה כי באותו יום, דקות לאחר האירוע האלים, התקשרו הנאשמים מחבש ואברהם מלוכה לשמעון מלוכה, עדכנו אותו על המקרה וביקשו ממנו לפנות ל-א' על מנת שישכנע אותו שלא להתלונן במשטרה. שמעון מלוכה שוחח עם א' בעודו בבית חולים ואיים לכאורה לפגוע בהוריו באם יפנה למשטרה: "אם תתלונן, אני הולך לאמא שלך לבית, אני פותח אותה 200 חתיכות…רק על אמא שלך, אני הולך עליה….מעיף לה את הראש… מי שיפתח את הדלת. אמא שלך, אבא שלך. מי שפותח מת".
לפי כתב האישום, שמעון מלוכה, דיבר עם שניים אחרים שמקורבים ל-א', במטרה לברר ובהמשך למנוע מהמשטרה לתפוס את צילומי מצלמות אבטחה בחנות של אחיו, המתעדים את התקיפה. נטען כי במספר הזדמנויות נוספות שוחח שמעון מלוכה עם א' ועם אחד ממקורביו, כדי לשכנעו שלא לפנות למשטרה. שמעון מלוכה גם נפגש עם מאיר מחבש ואברהם מלוכה בניסיון ליישב את הסכסוך.
בתחילת יולי נעצרו ארבעת הנאשמים ומעצרם הוארך מעת לעת, עד שביום חמישי האחרון (11.7) הוגש נגדם כתב אישום שבו כל אחד הואשם על פי חלקו בעבירות של קשירת קשר לפשע, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה ושידול בצוותא חדא להדחה בחקירה.
התשתית הראייתית נגד הנאשמים מתבססת על שורת ראיות שאספו שוטרי תחנת רמלה וחוקרי ימ"ר מרכז. בין היתר: צילומי מצלמות אבטחה, האזנות סתר, מחקרי תקשורת, עדויות שנגבו והתכתבויות שהופקו ממכשיר הטלפון של מאיר מחבש, ובהן הוא מספר לאחרים על התקיפה.
חרף ראיות אלו, הנאשמים הכחישו את המיוחס להם ושמרו על זכות השתיקה. מבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה נגד הארבעה עולה כי יש להם הרשעות בעבירות אלימות, שבגינן שניים מהם (דראגי ושמעון מלוכה) ריצו מאסרים בפועל.
עם הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי בלוד, הוארך מעצרם של הנאשמים עד להחלטה אחרת ולימוד חומר החקירה על ידי סנגוריהם, עורכי הדין ירון פורר, ירון גיגי ויצחק איצקוביץ'.
עדכון (28.7)
ארבעה הנאשמים שוחררו בתנאים מגבילים שעיקרם מעצר בית.
מחבש ואברהם מלוכה טענו כי התקרית האלימה היתה קטטה ולא תקיפה חד צדדית. השופט עידו דרויאן גמליאל קבע לגבי הטענה הזו, כי לא ברור האם היתה קשירת קשר מוקדמת של הנאשמים ו/או תוכנית תקיפה, והוסיף כי "הקורבנות" במקרה הזה "לא טמנו ידם בצלחת, יצאו חוצץ פעם ופעמיים מהחנות כשבידם מקל והשיבו מלחמה". לבסוף קבע כי התשתית הראייתית איננה "בעוצמה מקסימלית".
בעניינו של דראגי קבע בית המשפט, כי התשתית הראייתית איננה חזקה מספיק כדי להצדיק את המשך מעצרו, לאחר שההגנה הצביעה על בעיות בזיהויו כמי שהיה שותף לתקיפה.
ביחס לשמעון מלוכה ציין השופט כי קיימות עילות מעצר, אך ניתן לשחררו ב"חלופה ראויה".
לסיכום, בשני דיונים שהתקיימו ביום חמישי שעבר (25.7) והיום (ראשון, 28.7) הורו השופטים דרויאן-גמליאל וצבי דותן על שחרור ארבעת הנאשמים למעצרי בית ובתנאים מגבילים נוספים.
בקטנה אצלנו במדינה זה דבר לגיטימי ושיגרתי לפתור בעיות בכוח הזרוע ,אני מתפלא שלא היו נשקים חמים כמו שהתרגלנו , המשטרה חסרת אונים ,בתי המשפט מספקים הופעה עלובה ועונשים עלובים ולא מרתיעים ככה שיוצא בשורה תחתונה שעדיף בכל כיס גז מדמיע אלת ברזל ברכב ולשלוח את הילדים לחוג קרב מגע או קראטה כי הם גדלים במערב הפרוע.