400 שעות לתועלת הציבור נגזרו על נאשם שהורשע בעבירות מס הכנסה בהיקף של כ-2.5 מיליון שקלים. פרקליטות מיסוי וכלכלה ביקשה מבית משפט השלום בפתח תקוה לגזור על הנאשם, יהודה מלכה, 18 חודשי מאסר. בית המשפט מתח ביקורת על השיהוי בהגשת כתב האישום, והחליט לחרוג ממתחם הענישה מטעמי שיקום.
מלכה (41), קבלן בנייה ושיפוצים, הודה והורשע בהשמטת דיווח על הכנסות של 1.3 מיליון שקלים, בקבלת חשבוניות פיקטיביות במיליון שקל נוספים לניפוח הוצאותיו והקטנת ההכנסה החייבת, ובהוצאת תלושי שכר פיקטיביים במאה אלף שקל, הכל בשנים 2008-2013. הפרקליטות טענה כי "גיוון העבירות מבטא הלך רוח עברייני". בשנים הראשונות היה מלכה רשום כעצמאי, וכשנקלע לקשיים נרשם כמנהל שכיר בחברות שפתחו קרוביו. לבסוף נכנס להליך כינוס נכסים, ואף לא שילם את חובות המס האזרחיים.
סנגורו, עו"ד שלומי קלימיאן, סקר בפני בית המשפט את נסיבות החיים הקשות שבצילן גדל מלכה, שאליהן הצטרף הירצחה של אחותו, שהיתה בת 16 בלבד, בפיגוע ירי באינתיפאדה השנייה בשנת 2001. בשנתיים האחרונות היה הנאשם בהליך אבחון וטיפול בשירות המבחן, שקבע כי לנסיבות חייו הקשות השלכה ישירה על דפוסים שפיתח מגיל צעיר, אך בשנים האחרונות הוא עובר הליך שיקומי ונכנס למסלול חיים נורמטיבי.
עו"ד קלימיאן הדגיש את ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים הפליליים, כאשר העבירות הראשונות הן משנת 2008, והנאשם נדרש לתת את הדין עליהן אחרי כמעט 12 שנים. לעניין המאסר שביקשה הפרקליטות, ציין הסנגור את דוח ועדת דורנר, שקבע שיש לפנות לשימוש נרחב באפיקי שיקום וענישה מחוץ לכלא, ואין לקדם את ההרתעה באמצעות שימוש נרחב במאסרים. הפרקליטות, מנגד, נצמדה לעמדתה הקבועה בתיקים כלכליים לפיה בתיקים כאלה, הצורך ההרתעתי גובר.
השופט עודד מורנו, הידוע בשיפוט סנגוריאלי, קיבל את בקשת ההגנה לחרוג ממתחם העונש ההולם. לפי פסק הדין, המתחם נע בין שישה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות ל-18 חודשי מאסר. עם זאת, לאור נתוני הרקע הקשורים בנאשם, ולאור ה"תסקיר החיובי על כל צדדיו, המצביע על שיתוף פעולה מלא של הנאשם… אין מקום להורות על עונש בדמות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ואף לא בדרך של עבודות שירות", פסק השופט.
"שליחתו לביצוע עבודות שירות לתקופה ממושכת תחטיא את המטרה, כך שהוא יהווה נטל על החברה בכך שלא יוכל להתפרנס, והדבר יפגע בו ובמשפחתו בצורה שהיא אינה מידתית…סבור אני שהאינטרס הציבורי הינו לאפשר לנאשם בשנת 2019 להמשיך את אורח חיים הנורמטיבי אותו הוא מנהל, כאשר העבירות המיוחסות לו בין השנים 2008 ל-2013, וכאשר השיהוי בהגשת כתב האישום רלבנטי במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק". על הנאשם הוטל צו של"צ הכולל 400 שעות, בצד מאסר על תנאי וקנס של 15 אלף שקל.
עונש מסכן חיים
בתיק עבירות מס אחר מהחודש שעבר, אשר אף בו ייצג עו"ד קלימיאן מול פרקליטות מיסוי וכלכלה, נגזר על נאשם עונש חריג נוסף של מאסר על תנאי, בגין השמטת הכנסות במיליון שקלים.
השופט מיכאל קרשן מבית משפט השלום בכפר סבא, החליט לחרוג מהמתחם הקבוע עקב מצב רפואי קיצוני ומסכן חיים של הנאשם, תושב שטחים לשעבר כבן 50, הסובל מגידולים ממאירים וממחלות רקע. גם נסיבותיו המשפחתיות של נאשם זה קשות, באשר אחיו הצעיר נרצח על רקע היותו סייען של כוחות הביטחון.
לנאשם יוחסו השמטת הכנסות מהעסקת פועלים ב"שחור" בעבודות שיפוצים שונות בין השנים 2005-2008, בעוד הוא היה רשום רק כשכיר. התובעת, עו"ד עדי אפלבוים, ביקשה לגזור עליו עשרה חודשי מאסר, וטענה כי מצבו הרפואי אינו יכול לפטור אותו מריצוי עונש מאסר על עבירות בהיקף גדול.
השופט קרשן סבר אחרת, וציין כי צבר המחלות שהביא לכך שהנאשם הוגדר כנכה מאה אחוז, "הופך עונש מאסר על הנאשם לאכזרי במיוחד ובלתי צודק. אמנם שירות בתי הסוהר ערוך להעניק לו טיפול רפואי, כמתחייב ממצבו", הוסיף השופט, "אולם ברור כי מאסרו יסב לו סבל ממשי ויתכן שאף יביא להחמרה במצבו".
במקרה זה, יש לציין, גם הממונה על עבודות שירות מצא כי הנאשם אינו כשיר לעונש מסוג זה. רק השבוע, כפי שפורסם בפוסטה, אישר בית המשפט העליון בתיק אחר עונש מאסר קצר של חודשיים לעבריין מס שנמצא לא כשיר לביצוע עבודות שירות, אך במקרה הנוכחי שב בית משפט השלום וקבע כי "השילוב בין מצבו הנפשי הקשה של הנאשם למצבו הרפואי הופך לדעתי את כליאתו לעניין אכזרי ובלתי צודק".
גם כאן מתח בית המשפט ביקורת על הפרקליטות שבראשה עומדת עו"ד ליאת בן ארי, בשל איטיות ההליכים הפליליים. "מבלי להקל ראש בחומרת העבירות שביצע הנאשם", כתב השופט, "יש לתת את הדעת על כי אלה בוצעו לפני למעלה מעשור". על הנאשם הוטל מאסר על תנאי למשך 12 חודשים וקנס של 50 אלף שקלים.
