העליון דחה ערעור המדינה על עונשו הקל של חבר קיבוץ שירה במזכיר

שתף כתבה עם חברים

איתי קריגר (72) נדון לשלוש שנות מאסר על ירי מתוכנן במזכיר הקיבוץ. לאחר שנחשפו למצבו מכמיר הלב של הנאשם, קבעו שופטי העליון אין מקום להתערב, למרות שמתחם הענישה אינו הולם את חומרת המעשה

גם הערעור שלו נדחה. איתי קריגר (מתוך "המקור", ערוץ 13)

בית המשפט העליון דחה ביום חמישי ערעורים הן מצד הפרקליטות והן מצד הנאשם, על עונש שלוש שנות מאסר שהוטל על איתי קריגר, חבר קיבוץ רשפים שירה במזכיר הקיבוץ לפני כשנה וחצי.

קריגר, אלמן בן 72, ירה במזכיר בשל סכסוך כספי ממושך עם הקיבוץ על כספי פנסיה ותשלום עבור שירותים, שבשיאו נותק ביתו מחשמל בתחילת החורף, והופסקו לו טיפולי שיניים. הוא ירה במזכיר באופן מתוכנן, שלוש יריות מאקדח שהחזיק ברישיון, אותן כיוון לפלג גופו התחתון.

הפרקליטות ביקשה לקבוע מתחם ענישה של שש עד עשר שנות מאסר, אך בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי מתחם הענישה הוא בין שלוש לשבע שנות מאסר, והחליט להיצמד לרף הנמוך, מתוך התחשבות בגילו של קריגר, ובמצבו הבריאותי והכלכלי.

המדינה ביקשה להחמיר את העונש באופן משמעותי, בעוד הסנגור עו"ד ליאור דוידי ביקש בתגובה לחרוג מהמתחם ולהקל עם קריגר, לאור היעדר עבר פלילי, החרטה, ההליך השיקומי וגילו המתקדם, על המצוקות הנלוות לו. עו"ד דוידי הסביר שהמערער אינו העבריין הטיפוסי עם רקע אלים, אלא אדם מבוגר שאיבד את שיקול הדעת ונדחק לקצה.

עו"ד ליאור דוידי

שופטי בית המשפט העליון מני מזוז, יעל וילנר ועופר גרוסקופף כתבו: "מקובלת עלינו עמדת המדינה כי בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירה, המתחם שנקבע, 3-7 שנות מאסר, והעונש שהוטל בגדרו, אינם הולמים את חומרת העבירה. עם זאת, גם המדינה מסכימה כי נסיבותיו האישיות של המערער, כמו גם נסיבות האירוע, היו חריגות ומצדיקות התחשבות.

"שירות המבחן ציין בתסקירו כי המערער הביע בושה, חרטה ואמפטיה, וכי הוא משתתף בקבוצות טיפוליות. כן צוין כי מצבו הפיזי בהידרדרות. נוכח הנסיבות החריגות, האישיות ואחרות, אין עילה להתערבות בגזר הדין, גם אם נכון היה לקבוע מתחם ענישה גבוה יותר ולסטות מן המתחם מטעמי שיקום".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *