פוסטה - שטח אש בקו החזית של מערכת המשפט הצבאית
הסנגורים נערכים לערעור ותוקפים את פסק דין אלאור אזריה

הסנגורים נערכים לערעור ותוקפים את פסק דין אלאור אזריה

עו"ד יורם שפטל שמצטרף לערעור נותן אמון מוגבל במערכת הצבאית, ועורכי הדין בסרגליק וכץ מגיבים בתקיפות…

הרגע הזה שבו הרשיעו את אלאור אזריה

הרגע הזה שבו הרשיעו את אלאור אזריה

עכשיו כולם יודעים, הוא לא רק חבר בתנועה הדוחה לה פמיליה, מאתמול הוא גם הסמל…

כתב אישום מזעזע בתיק השוטר שאנס חיילת

כתב אישום מזעזע בתיק השוטר שאנס חיילת

פרקליטת מח"ש מתארת בפירוט כיצד שכנע השוטר בן ה-50 את החיילת בת ה-21 להצטרף אליו…

Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2012 JoomlaWorks Ltd.

שטח אש בקו החזית של מערכת המשפט הצבאית

נכתב על ידי זיו קריסטל ב .

אחרי ביטול המגבלות על ייצוג משפטי בצה"ל ולקראת השתלמות על התחום בלשכה - שיח עורכי דין על פתיחת שערי המערכת הצבאית, ומהפכת ה"אי ההפללה" בצה"ל * וגם, חולשת המערכת בתיק אלאור אזריה

bet din zvai yoav itiel
היכרות עם מערכת המשפט הצבאית. בית הדין הצבאי במחוז צפון (צילום: יואב איתיאל)

לשכת עורכי הדין תקיים השתלמות מיוחדת ובת מספר מפגשים, ראשונה מסוגה, במטרה לפתוח צוהר לעורכי הדין להיכרות עם מערכת המשפט הצבאית. זאת לאחר שבשנה האחרונה החליטה הוועדה לאישור סנגורים צבאיים על ביטול ההיתר המיוחד אשר עורכי דין נדרשו לקבל לצורך ייצוג בערכאות הצבאיות, למעט תיקים בהם נדרש סיווג בטחוני. כל עוד היה צורך בהיתר כזה, מספר הסנגורים שייצגו חיילים ואנשי קבע היה מצומצם.

בהשתלמות שתרכז עו"ד דנה נוף, יופיעו הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק, הסנגור הצבאי הראשי אל"מ רן כהן, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים האלוף דורון פיילס והנשיא הקודם של בית הדין, כיום שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שי יניב. נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לאישור סנגורים צבאיים (לצד הפצ"ר, מנכ"לית משרד המשפטים ושופט בית משפט עליון) קידמו את הסרת החסמים לייצוג במערכת הצבאית, בתמיכת יו"ר ועדת צבא (משותף) בלשכת עורכי הדין, רמי בובליל.

ואולם, לסנגורים המתמחים במשפט הצבאי ביקורת על האופן בו מתבצע המהלך.

cohen ran sanegor tsvai rashi shofet yaniv shay    
אל"מ רן כהן (צילום: יומן, ערוץ 1) השופט שי יניב    

ידע שלא רוכשים במדרשה

עו"ד קובי מרגולוב, סגן יו"ר ועדת צבא ובטחון בלשכה, אומר כי החסם לייצוג במערכת הצבאית היה חיוני והסרתו תפגע בחיילים עצמם. "הדברים הגיעו לכך שסנגורים ללא כל ידע, רקע או הבנה, מופיעים בבתי הדין הצבאיים ומבקשים בקשות כמו שחרור למעצר בית למיוצגים שלהם, כאשר בספר החוקים הצבאי 'אין חיה כזו' - אין מעצר בית, מפקחים או איזוק אלקטרוני". 

"המגבלה על ייצוג במערכת הצבאית היתה קיימת לא רק מטעמי סיווג", מוסיף עו"ד מרגולוב. "בזכות המגבלה, מרבית עורכי הדין שהופיעו בבתי הדין היו יוצאי פרקליטות צבאית, ובצדק; הם מכירים את המערכת מלפני ומלפנים. לא מעט מהתיקים עוסקים בעריקויות ואלו לא תיקים פליליים קלאסיים אלא קרובים יותר למשפט המנהלי. סנגור שמטפל בחיילים האלה צריך להכיר תפקידי גורמים במערכת, כמו רע"ן עוצמה ב'מיטב' (יחידת הבקו"ם), ראש מדור אבחון בגחל"ת ('גורמי חזרה לשירות תקין'), ולמי מערערים בעניינים אלו ואחרים. את הידע הזה לא רוכשים במדרשה".

לדעת עו"ד מרגולוב, "אפשר היה לבצע 'פתיחת שערים' הדרגתית באמצעות בחינה לעורכי דין שמבקשים לייצג בבתי הדין הצבאיים. חוק השיפוט הצבאי מונה מעל 500 סעיפים, זה קודקס פלילי שלם בפני עצמו".

עו"ד אילן כץ, יו"ר (משותף) של ועדת צבא בלשכה, מסכים כי "לכל מערכת נדרשת התמחות. אני לא אופיע בתיקי מיסוי, כי זו לא ההתמחות שלי. עו"ד ללא אוריינטציה פלילית צבאית יכול לגרום נזקים. אני לא חושב שזה יתרום למעמדם של עורכי הדין בציבור".

עו"ד אייל בסרגליק, שייצג את החייל אלאור אזריה יחד עם עו"ד כץ, משך כל ההליך עד שלב הערעור, סבור כי "סנגור פלילי יכול ללמוד את התחום, אבל לא יכול לבנות את הידע על חשבון הלקוח. זו מערכת שיפוט אחרת ואוכלוסיה אחרת, צריך להיערך היטב". עו"ד בסרגליק מציין כי המערכת הצבאית מתנהלת באינטנסיביות הרבה יותר גבוהה עם ריבוי דיונים. התיק של אלאור אזריה, למשל, התנהל ארבעה ימים בשבוע.

od margolov kobi new 150  
עו"ד קובי מרגולוב  

הגרסה הצה"לית לאי הפללה

אחת הסוגיות האקטואליות המדוברות בתחום, היא "הגרסה הצה"לית" של הסדר אי-ההפללה למשתמשי סמים קלים, שנכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2017. הרפורמה שגובשה בפרקליטות הצבאית, במקביל אך בלי קשר למהלך האזרחי של המשרד לביטחון הפנים, קובעת כי חיילים מעשני קנביס בנסיבות אזרחיות (מחוץ לבסיס), לא יעמדו לדין בחמש פעמים הראשונות, ובמקום אכיפה פלילית הם יחתמו על הסדר מותנה ויתחייבו ל"תקופת מבחן": עיכוב הליכים לשנה תמורת הסכמה למתן בדיקות שתן.

עו"ד מרגולוב מברך את הפרקליטות הצבאית, "שהשכילה להבין שהחברה הישראלית השתנתה ומקווה שזו תחילתה של מגמה, שבסופה מצ"ח תפסיק להתעסק עם חיילים שעישנו ג'וינט במסיבה, ותתמקד בפשיעה אמיתית, למשל פשיעה כלכלית ושחיתויות של אנשי קבע".

"הצבא עשה כברת דרך", מסכים עו"ד כץ, "אבל זו עדיין רחוקה מלהיות מספקת. מי שנתפס בשימוש חד-פעמי, יקפיאו לו את כתב האישום - אבל מדוע צריך למנוע מהחייל גם לצאת לקורס קצינים? בנוסף, קיימת עדיין אפליה מאוד גדולה בין חיילים למי שאינם חיילים. כאשר חייל ייתפס עם 20 גר' חשיש יגישו נגדו כתב אישום, בעוד שלצעיר באותו הגיל ללא עבר פלילי, אשר לא התגייס, קיים סיכוי רב שיסגרו את התיק או שהוא יסתיים באי-הרשעה".

עו"ד כץ על מספר על מקרה אמיתי: "היה לי לקוח צעיר מקרית שמונה ללא עבר פלילי, שנעצר עם שישה ק"ג גראס רפואי מחולק לשקיות, והוצאתי אותו בעבודות שירות. חייל שהיה נעצר בעבירה דומה, היה נכנס לשנתיים מאסר. המערכת הצבאית מאוד נוקשה וכולאת חיילים, בעוד שסקטורים שלמים שלא מתגייסים זוכים לטיפול 'רך' יותר".

od besserglik eyal long 195 195 od katz ilan 195 195    
עו"ד אייל בסרגליק עו"ד אילן כץ    

זה לא הגיל, זו הדרגה

מה הביקורת הגדולה הנוספת שיש לכם על המערכת הצבאית?

עו"ד בסרגליק: "המערכת עושה איפה ואיפה בין החייל הפשוט לבעלי דרגות בכירות. ראינו את זה היטב גם בתיק של אלאור אזריה, וביחס אליו, לעומת היחס השונה שניתן לאל"מ ישראל שומר, מפקד חטיבת בנימין, שירה למוות במיידה אבנים בן 17 לפני שנתיים, או ביחס לתא"ל אופק בוכריס שהורשע בעבירות מין".

לטענת עו"ד בסרגליק, "בעניין החייל, המערכת החליטה ללכת למשפט ולהרשעה בכל מחיר. בעניין תא"ל בוכריס, כשהמערכת החליטה שהיא רוצה הסדר, היא הלכה לגישור וסיימה את התיק מהר. בעניין אל"מ שומר, החקירה הסתיימה אפילו ללא הליך משמעתי או פיקודי נגד המח"ט".   

עו"ד כץ: "הוכח שיש שתי מערכות שזוכות להתייחסויות שונות. אם באזרחות אנחנו מדברים על 'מבחן בוזגלו', בצה"ל זהו מבחן הקצין הבכיר".

בשבוע שעבר הודיעו כידוע עורכי הדין כץ ובסרגליק על פרישתם מהערעור בעניינו של אזריה, לאחר שהיו שותפים לכתיבתו, והוגש לבסוף על ידי עו"ד יורם שפטל לבדו. לאחר הענישה המקלה יחסית שניתנה לחייל לעומת הכרעת הדין החמורה, סברו עורכי הדין בסרגליק וכץ, לאור בדיקה מעמיקה שביצעו ומסרים שהתקבלו מהצבא, כי המסלול המהיר יותר לשחרורו של החייל יגיע דרך אפיקים אלטרנטיביים של המתקת העונש דרך "ועדת חצי" של הצבא או בקשת מחילה מאלוף הפיקוד. 

בסיכום התיק, כנראה התקשורתי ביותר אי פעם שנדון במערכת הצבאית, הצביעו עורכי הדין על הפער הגדול בין הכרעת הדין לגזר הדין. "כל טענותינו על מורכבות הזירה, הוואקום הפיקודי וזיהום ההליך, שנדחו בהכרעת הדין - התקבלו בגזר הדין", אומר עו"ד בסרגליק. "כתב אישום בעבירת הריגה על גבול 'רצח', הסתיים ברף ענישה מינימלי שתואם עבירות של שימוש חורג בנשק וירי בניגוד לנהלים".

azarya elor chanal 330 378
אלאור אזריה בבית הדין הצבאי. מבחן בוזגלו מול מבחן הקצין הבכיר

החוסר הסוציאלי

אם מצביעים על חולשות מערכת המשפט הצבאית, עו"ד כץ שהיה בעבר סגן פרקליט צבאי ראשי, מציין גם כי אזריה, כמו כל חייל אחר שעומד לדין, לא הופנה לקצין מבחן. במערכת הצבאית אין מקבילה לשירות המבחן האזרחי אשר יבחן היבטים פסיכו-סוציאליים ואישיותיים וימליץ במקרים המתאימים על הקלה בענישה מטעמי שיקום. 

עו"ד מרגולוב מוסיף כי חוסר זה בולט במיוחד בשיפוטם של חיילים עריקים ומשתמטים. "למערכת המשפט הצבאית אין כלים לפגוש חייל ולהתמודד ביעילות עם המצוקה הכלכלית האמיתית שמניעה את רובם המכריע של העריקים", הוא אומר. "אין חייל שעורק משירות בגלל חיים טובים. לא תפגוש שם ילדי שמנת מתל אביב. מי שמגיעים לבית הדין בעבירות האלה הם משכבות חלשות, פריפריות ועולים חדשים, ובמערכת הצבאית חסר מאוד גורם סוציאלי מקצועי שייתן מענה יעיל, אפילו תוך כדי הכליאה".  

sapihes200 

בצבא הכי חזק שבעולם / עו"ד נוגה ויזל

הגיוס לצבא מלווה תמיד בהתרגשות גדולה. צה"ל הוא המוסד הכי גדול שקיים במדינת ישראל, וכמעט כל צעיר ישראלי עובר בשעריו. המערכת עובדת כמדינה לכל דבר, ובה מערכות חינוך, בריאות, רווחה, משטרה ומשפט. אך בזמן שרוב מערכות הצבא אינן משפיעות על עתיד החייל הצעיר, מה קורה עם מערכת המשפט - שיכולה לדון את החייל לכף חובה ולהשאיר בו כתם לכל החיים? האם יש למערכות המשפט מספיק ניסיון, כלים וכוח אדם על מנת לקחת תיקים מורכבים ולנהל אותם בזהה לפרקליטות האזרחית?

 למאמר המלא

פרסומת - Advertisement