פוסטה - "יצחק התעורר עם זאביק וישן עם זאביק. רצה להרוג את הבנאדם ולקחת לו את הקזינואים"
האם התביעה טשטשה בכוונה וידוי של בומבי על הרוצח של פרי יחזקאל?

האם התביעה טשטשה בכוונה וידוי של בומבי על הרוצח של פרי יחזקאל?

Tagline

עו"ד רצון דרחי חשף דברים שאמר עד המדינה לחוקריו והוגדרו בתמליל כלחישה בלתי ברורה

תקלה מבצעית? חמישה עבריינים מארגון לביא עצורים על החיסול ברחובות

תקלה מבצעית? חמישה עבריינים מארגון לביא עצורים על החיסול ברחובות

Tagline

אנטון רומן מראשון לציון אשר מזוהה עם ארגון הפשע נורה למוות בזמן שהיה בפיקוח ומעקב…

מכה לגרסת בומבי על הפגישה הגורלית בבריסל

מכה לגרסת בומבי על הפגישה הגורלית בבריסל

Tagline

הסנגור של ישראל אוזיפה הוכיח שבניגוד לעדות עד המדינה בומבי, לא היתה פגישה בדירה של…

Frontpage Slideshow | Copyright © 2006-2012 JoomlaWorks Ltd.

"יצחק התעורר עם זאביק וישן עם זאביק. רצה להרוג את הבנאדם ולקחת לו את הקזינואים"

נכתב על ידי אמיר זוהר ב .

חלק ראשון בעדות הראשית של בומבי, על הקלות הבלתי נסבלת של חיסולים כדרך חיים מנקודת המבט של עד המדינה המגדיר את עצמו כמי שהיה יד ימינו של יצחק אברג'ל * סיפורים, שחלקם פורסמו בעיתונים, בצירוף ראיות המלמדות על החזית נגד אבוטבול ורוזנשטיין 

abergel ythak 2017 5 7 4
עדות בומבי. אירוע מכונן בקריירה של יצחק אברג'ל

"אם היית גבר, הדברים היו נראים אחרת", כך, בפנייה ישירה ליצחק אברג'ל בבית המשפט, פתח אתמול בומבי, עד המדינה הראשי בפרשת 512, את עדותו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

"קוראים לי בומבי בגלל שסבא של אשתי קוראים לו בומבי, וזה נדבק אלי", השיב לשאלת התובע ניסים מירום שתהה לגבי כינויו. "הייתי גר אצלם כשהייתי קטן בבית, וזה נדבק אלי השם הזה".

לבקשת התובע החל בומבי לספר על ילדותו בלוד. "באתי ממשפחה מרובת ילדים, גדלתי בשכונה של חממת סמים אחת גדולה. לא היה לנו כסף, ומבחינת ההורים שלי, מה שהיה מעניין אותם זה שיהיה סיר לאכול, לא מעבר לזה. כשגדלתי הבנתי מה זה משטרה, מה זה סמים, עוד מגיל תשע אני יודע מה זה הדברים האלה. בגיל 13-12 התחלתי לגנוב בשביל שאני אוכל לקנות בגדים, והייתי נעצר. בגיל 16-15 התחלתי למכור סמים לנרקומנים בשכונה. הילדות שלי הייתה כל החיים מפשע ועד פשע".

tzabach yoram
יורם סבח. רפרודוקציה

החבר יורם צבח

בשלב הזה ביקש עו"ד מירום מהעד לספר על היכרותו עם אברג'ל. "את משפחת אברג'ל הכרתי מלוד, אישית הכרתי את יצחק כשהוא השתחרר מבית הסוהר. כשהשתחררתי מהכלא הכרתי בחור בשם יורם סבח, נרקומן מהשכונה שכבר היה נקי מסמים ונחשב יד ימינו של אברג'ל. הוא היה בחור מאוד מאוד רציני, שאנשים עשו לו חשבון בלוד. אחרי כמה שנים שאני בקשר עם יורם, יצחק אברג'ל משתחרר, ואז יורם אומר לי בוא נלך, ניפגש, נכיר את יצחק. באמת נסענו אליו לערד, ופעם ראשונה שראיתי את יצחק ישבנו, שיחקנו, דיברנו, על כל מיני דברים. זה היה לפני 15 שנה, 17 שנה, משהו כזה.

"בפגישה הראשונה שלי עם יצחק, ההתרשמות הראשונית שלי הייתה שהוא בן אדם רציני, חושב על הכל, בן אדם מאוד קרימינל. לאחר מכן כל פעם שהייתי נוסע אליו עם יורם, היינו מבלים, שותים אקסטות, היינו מבלים בבתי מלון, כי הוא היה במעצר בית בערד".

ב-27 ביולי 2000 נרצח סבח, ובומבי התבקש לתאר את הנסיבות.

"אני ויורם היינו 24 שעות ביחד. היינו ישנים ביחד, מבלים ביחד, אוכלים ביחד, הכל ביחד. יום אחד יורם הלך להתאמן בראשון, בלי שום התרעה, לא היו לנו סכסוכים, לא היה לנו שום דבר שהיינו צריכים לחשוש מפניו, והוא נרצח. יצא מהאימון, חיכו לו שם שני אנשים עם אופנוע, ורצחו אותו. 

"אחרי שיורם נרצח כל העיניים היו מופנות ליצחק, שמבחינתנו יורם היה יד ימינו. יצחק בא לאלמנה, נישק אותה, נישק את הילדים, אמר שהוא מצטער שזה קרה, שכואב לו מאוד. הוא בכה בהלוויה כמו תינוק. והרצח של יורם, מבחינתנו היה משהו לא מובן. יצחק, כל הזמן שאלנו אותו מה קורה עם הרצח. הוא אמר 'אנחנו לא יודעים, אנחנו בודקים', כל מיני דברים כאלה, ובינתיים הוא הרדים את כולם. כולנו חיכינו למוצא פיו של יצחק, שיגיד לנו מי רצח את יורם, כי יצחק הבן אדם הכי מעורב במדינה, והוא היה יכול להגיד לנו מי רצח אותו ומאיזו סיבה רצחו אותו. ועבר זמן, ועובר עוד זמן ואנחנו לא יודעים מי רצח את יורם. באותה תקופה שיורם נרצח אני מתחבר ליצחק, כבר נהיינו חברים, ואז לא ידעתי מי רצח את יורם. אחרי שנה וחצי שנתיים, אני לא יודע בדיוק את הזמן, היה איזה מצב שהיה בילוי בים המלח, אני יצחק ועוד כמה אנשים, והיינו דלוקים מאקסטות".

בתשובה לשאלת עו"ד מירום לגבי השפעת האקסטות, השיב בומבי: "אקסטות זה לא משהו שנותן דמיונות, זה משהו שפותח את הלב". התשובה שלו עוררה עליו התנגדות מצד עורכי הדין שמשון וייס ויורם שפטל, סנגוריהם של שניים מהנאשמים, שטענו כי השאלה אינה רלוונטית שכן העד אינו מומחה לכימיקלים. "אולי תשתה ותראה מה זה", הציע בומבי לעו"ד וייס. 

cohen shimon 330 330
בומבי בשלב המעצר

לאחר חילופי דברים החליטה השופטת גיליה רביד, ראש ההרכב שעליו נמנו גם השופט ירון לוי והשופט שי יניב, לאשר את השאלה, ובומבי המשיך בעדותו. "כששותים אקסטה זה משהו שפותח לך את הלב. זה דברים שחוויתי אותם. כל מי ששותה אקסטה מבין את המשמעות על מה אני מדבר.

"אני ממשיך. באותו בילוי שאלתי את יצחק במילים האלה, 'בחייאת יצחק. מה, אין לנו מישהו שרצח את יורם?'. ואז יצחק אומר לי 'שמעון תשמע, אני אגיד לך, אני דאגתי לרצוח את יורם'. הייתי המום. אמרתי לו 'מה זאת אומרת אתה רצחת?', הוא אמר לי 'כן, אני דאגתי לשלוח אנשים שירצחו את יורם'. אמרתי לו 'למה?', אז הוא אמר 'כי הבנתי שהוא רוצה לבוא עלי'. לבוא עלי זה שהוא רוצה לחסל את יצחק. אני לא יודע איך יצחק הסיק את זה, אבל בגלל שהוא ראה את יורם מתחזק אז הוא אמר אני מעדיף לרצוח אותו. ואחר כך הוא בא להלוויה ובוכה כמו תינוק כאילו הוא לא יודע מי עשה את זה. ואז הבנתי למה באמת לא היה לנו מישהו שהיה חשוד בזה, מישהו שהיינו צריכים לרצוח או משהו כזה".

כשעו"ד מירום ניסה להבין איך המשיך בקשריו עם אברג'יל, למרות שרצח את חברו הטוב, השיב בומבי: "הייתי נפגש הרבה עם יצחק, מבלה איתו, והוא אמר את זה אחרי הרבה זמן שיורם נרצח, לא שבוע, עברו כבר שנה וחצי שנתיים. ואני ויצחק כבר היינו חברים מאוד טובים. הייתי ידוע כיד ימינו. כל מה שיצחק מעורב אני מעורב, כל מה שיצחק מדבר, אני שומע, ולא היה מצב שיכולתי לעשות משהו חוץ מלקבל את זה ולשתוק. יורם היה בחור רציני וליצחק לא הייתה סיבה לחשוש ממנו, והוא רצח אותו. והם היו חברי נפש מילדות".

od marom nissim zeliger 300 228
התובע. עו"ד ניסים מירום

תעלומת רצח יעקב אברג'ל

בשלב הזה נשאל עד המדינה לגבי יעקב אברג'ל, אחיו הגדול של יצחק שנרצח ב-22 ליוני 2002 ברחובות לעיני ילדיו, ומאז החל גל החיסולים שאותו מאמינה התביעה כי הצליחה לפענח.

"את יעקב הכרתי עוד מלוד כי הוא היה נרקומן. יעקב השתחרר מבית הסוהר נקי מסמים, והתחיל להתעסק עם קזינואים. הוא פתח קזינו באשדוד, והייתה שם תקרית. באו ערבים ממשפחת ג'רושי, רצו להיכנס איתו בחאווה, הכוונה רצו להיכנס בכוח לעסק בלי לשלם כלום. באותו מעמד היה ריב בין יעקב ועוד אחד שהיה איתו, לבין הערבים, כשבמהלך הריב הזה אחד הערבים נדקר ונרצח. זה היה בערך חודשיים שלושה לפני הרצח של יעקב.

"באותו שלב יצחק הבין שיש בעיה עם הג'רושים. נרצח אח שלהם, ויעקב היה בתגרה, ועכשיו איך אנחנו פותרים את הסכסוך עם הג'רושים. יצחק הלך לג'רושים לכמה פגישות, להסביר להם שיעקב לא היה זה שרצח, הפיל הכל על הבחור השני שהיה עם יעקב (פרדי מקמל המכונה גודביי, א"ז), כאילו רק שלא ייכנס איתם חזית". 

כאן שב עו"ד וייס והתנגד, בטענה כי מדובר בעדות שמיעה. "אני יודע את זה מכל החברים בארגון, זה לא משהו ששמעתי בתקשורת", השיב בומבי. עו"ד וייס לא ויתר, והדיון בין עורכי הדין של התביעה וההגנה הלך והתלהט.  השופטת רביד הפסיקה את ההתנצחות עם החלטה כי מאחר שבומבי שמע את האינפורמציה ישירות מפי הנאשמים, היא מתירה לו להשיב. "יצחק הלך לפגישות עם הג'רושים בשביל להוציא את יעקב מהתמונה. יצחק פחד מהג'רושים באותה תקופה, לא רצה לפתוח איתם חזית. הפגישות נגמרו בזה שיעקב אין לו חלק ברצח, וכאילו הם עשו סולחה.

abutbul felix
התזה של יצחק. פליקס אבוטבול

החזית מול משפחת אבוטבול

"אחרי הרצח של יעקב היינו מדברים אני ויצחק הרבה, ואז יצחק הביא תזה שמי שרצח את יעקב זה לא הג'רושים, זה מישהו אחר, כי הג'רושים לא באים עם אקדח לרצוח. הם באים עם רובה גדול, קלצ'ניקוב, M16, וזה שפירק את יעקב בא עם אקדח קטן. והוא גם קיבל מילה מהג'רושים שהם לא יעשו כלום ליעקב. ואז הוא התחיל לדבר איתי על בחור בשם פליקס אבוטבול, שהוא דאג לרצוח את יעקב.

"אבוטבול, אני לא הכרתי אותו עד אז. הוא היה עבריין מנתניה, ויצחק מכיר את כולם. אז הוא אמר על פליקס שהוא דאג לרצוח את יעקב, כדי שאנחנו נריב עם הג'רושים והם ישבו על הגדר ויספרו כסף. כל יום שהייתי בא, זה מה שיצחק היה אומר, שמי שרצח את יעקב זה פליקס פליקס פליקס. היום אני יודע אחרת. 

בדיעבד לא רק אני יודע, כל הארגון יודע שמי שרצח את יעקב זה לא פליקס. זה הג'רושים. יצחק פחד מהג'רושים והעדיף ללכת על היהודים, אבל את זה הבנתי אחרי הרבה שנים".

כאן נשאל בומבי על היכרותו עם נאשם 2, אבי רוחן.

"הייתה לו קבוצה עם הרבה אנשים, טולי, צ'יקו, דותן, שלומי בסה. הכרתי אותם בבית של יצחק, אחרי שיצחק אמר שאנחנו עשינו ברית איתם. זה היה לפני 14-13 שנה. יצחק אמר לי תכיר, אנחנו איתם, הם איתנו, מה שאנחנו צריכים הם יתנו, מה שהם צריכים אנחנו ניתן. אנחנו ביחד בכסף, במלחמה, בהכל. היה איזה מהלך לפגוע בזאב רוזנשטיין בת"א, ובאותה סיטואציה נעצרו מהקבוצה של אבי. נעצר קוני, נעצר דותן, נעצרו חלק מהקבוצה של אבי. אחר כך היינו נפגשים בקבוע עם כולם, ולא היינו מדברים על עסקים. היינו מדברים רק את מי צריך לרצוח, את מי יצחק רוצה שנרצח.

"בפעם הראשונה ששמעתי שפליקס נרצח בפראג קראתי את זה בעיתון. לא היה לי שום כיוון לדעת מי זה מה זה, רק הבנתי שבגלל שיצחק מדבר עליו, אולי יצחק דאג. אבל זה לא משהו שיצחק דיבר איתי. אחרי יומיים שלוש, משהו כזה, נסעתי ליצחק לערד. הגעתי אליו הביתה, היה שם בחור בשם עמית טייב, חבר טוב שלנו, אמר לי שיצחק הלך, עוד מעט יבוא. אמרתי לו 'מה רצחו את פליקס?', והוא אמר לי 'כן, אני מפחד שאין לי טביעת אצבע על האופניים'. הייתי המום שעמית שיתף אותי ברצח שעשה. ואז בזה מסתיימת השיחה.

"אחרי שעה שעה וחצי יצחק מגיע עם בחור בשם יניב בן סימון, שהביאו אותו מדרום אפריקה בשביל לעזור ליצחק בכל המלחמה. יניב ידוע בתור איש שרוצח, והביאו אותו במיוחד בשביל יצחק שיעזור לו במלחמה. ואז יצחק בצחוק עושה לי תנועה של אקדח עם היד,  אומר לי 'ראית את האופניים, מפרקים היום'. צחקנו ארבעתנו ופה הסתיימה השיחה. אני יצאתי עם תחושה שמי שרצח את פליקס זה עמית ויניב. 

"באותו יום פליקס היה בלי מאבטח, אני לא יודע אם עמית אמר לי או שקראתי את  זה בתקשורת. אבל מה שכן עמית אמר לי זה שהוא מפחד שיש לו טביעת אצבע על האופניים. הוא אמר לי שכל אחד יצא מהמדינה מאזור אחר, וזו פעם ראשונה ששמעתי את עמית בכלל רוצח. לפני כן הוא היה ילד של יצחק. לך, תבוא, תביא, תיקח, לא חשבתי שהוא יכול לרצוח.אבל אצל יצחק, אינסטלטור הוא יכול לעשות רוצח, ורוצח הוא יעשה אותו אינסטלטור. זה יצחק. הבנתי שיצחק דאג לשלוח אותם לעשות אותו. 

"אצל יצחק יכולים לשבת 10 איש, אם הוא ייתן לשניים לרצוח מישהו ולשניים אחרים לרצוח מישהו, זה לא ידע על זה וזה לא ידע על זה. גם מבחינתנו העבריינים, אנחנו מעדיפים לא לדעת על דברים לפני. אחרי זה עמית כבר נהיה איש של יצחק. כל הפגישות היה מצטרף, יצחק היה מהלל אותו, מנשק אותו, מחבק אותו, הבנת שהבחור עשה שינוי קיצוני. מנהג של לך, תבוא, תביא ותיקח, לבחור רציני, זה מה שיצחק עושה, נותן לבן אדם לרצוח, ואחר כך מקרב אותו כמה שיותר.

yehezkel peri 330 330
פרי יחזקאל. הרוצח של יעקב אברג'ל?

רצח פרי יחזקאל

"אחרי רצח פליקס ידענו שאנחנו בחזית מול האבוטבולים. אחרי שפליקס התפרק, וכשאני אומר התפרק זה נרצח, יצחק פונה אלי ואומר שיש איזה בחור בשם פרי יחזקאל, 'הוא גר בקרית מלאכי לידכם'. אני גר באשדוד. והוא אומר לי 'צריך לזיין אותו', וכשאני אומר לזיין אני מתכוון לרצוח אותו. ויצחק אומר 'הוא עוזר לאבוטבולים. הוא מוציא להם שחקנים לקזינואים, מביא להם נשקים, תברר עליו, תראה איך אפשר לעשות אותו, וכשאני אומר לעשות אותו זה איך לרצוח אותו. אמרתי לו 'או.קי, אני אראה מה אני עושה'.

"בשבילי זו הייתה פעם ראשונה שיצחק מבקש ממני לרצוח בן אדם. אני אשקר אם אני אגיד שלא הרגשתי טוב עם זה, מבחינתי הלכתי לעשות את זה בשביל יצחק. יש לי חבר בשם מושיקו מגידיש, אמרתי לו 'מושיקו, יש מצב שאתה עוזר לי?'. אמר לי 'למה?'. אמרתי לו 'לרצוח איזה בחור בשם פרי יחזקאל'. אמר לי 'בשביל מי? מה?'. אמרתי לו 'בשביל יצחק'. אמר לי 'אין בעיה, אני גם ככה מת לזיין אותו, אין בעיה, אני איתך'. אותו יום, או יום למחרת, נפגשתי עם יצחק ואמרתי לו 'אני ומושיקו מסדרים את הסידור הזה'. באותו שלב התחלנו להתארגן אני ומושיקו לגבי מה אנחנו צריכים בשביל הרצח. היינו צריכים אופנוע, אקדחים היו לנו.

"ידענו עליו באינפורמציה הראשונית שיש לו אופנוע ים חדש והוא יורד איתו לים באשדוד כמה פעמים בשבוע. החלטנו אני ומושיקו שנרצח אותו בים. כמה ימים לפני הרצח מושיקו בא אלי ואמר שיש אופנוע, צריך לקנות אותו, ארבע-חמש אלף שקל. ברגע שהיה לנו את האופנוע, היינו מוכנים. תוכנית הייתה שברגע שנראה אותו בים נלך נחנה את האוטו, ניקח את האופנוע ונרצח אותו כשהוא יוצא מהים. באחד הימים שעברנו ופטרלנו שם ראינו אותו.

"זה היה בסביבות 16:30-17:00, משהו כזה. ראינו אותו בים, נסענו לקחת את האופנוע, ולפני שעלינו על האופנוע היה ביני ובין מושיקו כאילו מי מה, מי יושב על ההגה, מי רוצח. זה לא היה משנה לי באותו רגע. אמרתי לו 'אני אני, אתה אתה, מה זה משנה'. הוא אמר לי 'עזוב, אני, תנהג אתה'. התוכנית הייתה שאני נוהג והוא מבצע. 

"עלינו על האופנוע, נסענו לכיוון הים, וראינו שהוא כבר הספיק לצאת מהים אז התחלתי לנסוע אחריו עם האופנוע. הוא היה בטנדר אדום, עם הרבה אנשים באוטו. אמרתי שאנחנו נעשה אותו, נרצח אותו, בצומת עד הלום, בפקק שם, בטוח הוא יעצור. מבחינתנו היה התכנון שאני אבוא עם האופנוע, אעצור איפה שהוא עומד ברמזור, מושיקו היה נותן בו 2-3 כדורים והיינו ממשיכים לנוסע. 

"הוא הגיע לצומת, עמד כמה מכוניות לפני. הגענו אליו, עצרתי את האופנוע, מושיקו ירה בו ועשינו פרסה. זה היה ממש קרוב ליד מושב שתולים. במהלך הנסיעה אני אומר למושיקו 'זרקת את האקדח? זרקת את האקדח?'. הוא אמר לי 'לא, תיכף אני אזרוק, אחרי הפנייה אני אזרוק'. באמת פנינו, ואמרתי לו 'נו מה?'. הוא אמר לי 'זרקתי את האקדח, הכל בסדר'.

"נכנסתי למושב שתולים, הורדנו את הקסדות ושמנו את האופנוע. שאלתי את מושיקו איפה הדלק, אמר לי 'לא הבאנו את הדלק. התכנון שלי היה לשרוף את האופנוע אחר כך, והייתי קצת בלחץ. מושיקו אמר לי 'אל תדאג, יהיה בסדר'. הכוונה שלו הייתה שהוא ידאג לזה. אחר כך התפצלנו, מושיקו הלך לכיוון ואני הלכתי לכיוון. ראיתי איזה בחור עם פלאפון, אמרתי לו 'תזמין לי מונית'. היינו בלי טלפונים. כשהולכים לרצוח באים בלי טלפונים. בדיוק עברה מונית, נסעתי הביתה, הורדתי את הבגדים, את הנעליים, הכל, וזרקתי לאיזה פח.

"אחרי כמה שעות נפגשתי עם מושיקו ושאלתי מה הוא עשה עם הדברים, והוא אמר לי 'הכל בסדר, הכל שרוף'. זהו. מאז הייתה דממת אלחוט בנושא. יום יומיים אחר מכן ראיתי את יצחק, נשיקות חיבוקים, כמו שהוא יודע לעשות. היה מבסוט שעוד אחד מהקבוצה של האבוטבולים התפרק. זה בשבילו עוד תמונה יפה בעיתון. יצחק, כל מה שהוא רצה זה לראות את עצמו בעיתון, לא היה יוצא מהבית בלי לקרוא עיתונים, בלי לראות אם שמו עליו תמונה בעיתון, אם באינטרנט שמו עליו תמונה כזאת. אם לא היו שמים עליו תמונה, הבן אדם היה מתעצבן. 

"לא היה שום תגמול. יצחק לא נוהג לתגמל אנשים פר כל רצח, קח, כמה מגיע לך, לא מגיע לך. יצחק נותן הרגשה שכולם ביחד בכסף, כולם ביחד בבעיות, אז אתה לא צריך לבקש ממנו כסף, כאילו רצחתי אז תיתן לי. אף פעם לא היו את החשבונות האלה, תמיד היינו נהנים מהכסף שיצחק היה מביא. 

"באותו זמן אף אחד לא נעצר על פרי יחזקאל, אף אחד לא נחקר עליו. עכשיו, בתיק הזה, הבנתי שאני סגור ואין לי ברירה, אני חייב לבחור צד. דיברתי עם קצין החקירות, אמרתי לו 'אני רוצה לדבר'. אחרי שהוא אמר לי או.קי, הוא הציג לי כל מיני שמות, ובאותו שלב לא חקרו אותי על פרי. צריך להבין, אני 42 שנה עבריין, אני חודשיים לפני כן בחקירה שותק לא מדבר אף מילה, מעלים עוד עד מדינה, עוד עד מדינה עוד עד מדינה. בעולם העברייני אף אחד לא מלמד אותך איך להיות עד מדינה, מלמדים אותך איך לגנוב, איך לרצוח, ומבחינתם עד מדינה זה מוקצה של המוקצה. בן אדם חי בדפוס עברייני כל החיים שלו, ועכשיו צריך לבוא לדבר עם חוקר משטרה, קצין שחודשיים חופר לו בראש ומעמיד לו עדי מדינה אחד מול השני, ועדיין אני שותק. כשהוא אמר לי על פרי יחזקאל, שאף אחד לא נעצר עליו, לא היה לי בראש לתת אותו. אבל הגעתי למצב שאני באמת רואה שהדברים מתקדמים לגבי הסכם, אז אני כן משתף לגבי הכל, ושיתפתי גם לגבי פרי".

rozenshtein change
 

החזית מול רוזנשטיין

הרצח של פליקס, העיד בומבי, פתח מלחמה בין ארגוני הפשע בישראל. "באותה תקופה אנחנו כבר קבוצה מאוד גדולה ששייכים אליה הרבה מהעבריינים בארץ. התחילה מלחמה, אנשים מתפרקים, ומבחינת יצחק אנחנו מסוכסכים עם כל המדינה. לכולם היה חלק ברצח של אח שלו יעקב. פליקס אבוטבול, חנניה אוחנה שהיינו נפגשים איתו, מיכה אסלן שהיינו נפגשים איתו. אחרי שהיינו נפגשים איתם, יצחק היה אומר 'אלה מנייאק, עושים לנו משחק. הם גם שותפים ברצח של יעקב'. ובזמן הזה אנשים נרצחים, מיכה, חנניה, ויש תגובה מהצד של האבוטבולים, שבאו לפרק את שמעון זריהן, שאז היה איתנו. כאילו, מלחמה מלחמה, בגלל שיצחק בא לו.

"באותה תקופה, אפילו שהייתי חבר של יצחק והייתי קרוב אליו, לא ידעתי שאנשים הולכים לרצוח את זאביק (רוזנשטין), שלפי הדיבור של יצחק, גם הוא קשור ברצח של יעקב. בשורה התחתונה, לא היה להם יד ברצח של אף אחד. יצחק ומאיר רצו להשתלט על הקזינו. כל מי שהיה בקבוצה נלחם רק עבור יצחק, ויש רשימה ארוכה של אנשים שנרצחו על סמך מה שיצחק רצה".

בומבי מתאר בשלב זה בפרוטרוט רציחות ומעשי תגמול, הכל במסגרת מלחמת הארגונים זה בזה. באפריל 2003 עזב יצחק אברג'יל את הארץ, ובומבי התבקש לספר על התנהלות הארגון בלעדיו. "היינו קבוצה מאוד גדולה ומאוד חזקה, והדומיננטיים היינו אני, עמית ויניב בן סימון. אנחנו ניהלנו את הארגון והפשעים, היינו נוסעים ליצחק, חוזרים, טלפונים. הוא שם, ואנחנו פה עושים מלחמה בשבילו".

חודשיים לאחר מכן, ביוני 2003,  התרחש סמוך לגני התערוכה ניסיון לרצוח את זאב רוזנשטיין, יריבו של אברג'יל. "זה לא היה הניסיון הראשון לרצוח את זאביק, כבר היו כמה. בפגישות עם יצחק דיברנו על זה שזאביק צריך להירצח, ועל הדרך גם לקחת לו את הקזינואים. לפני שיצחק נסע היו פגישות ממש אינטנסיביות לגבי איך עושים ואיך מתקדמים לגבי זאביק. עד היום האחרון לפני שיצחק נסע היו פגישות לגבי זאביק שהוא צריך ללכת והוא צריך ללכת. יצחק התעורר עם זאביק וישן עם זאביק. רוצה להרוג את הבן אדם ולקחת לו את הקזינואים. 

"ואז יניב בא עם אינפורמציה שזאביק צריך להגיע לאיזה מקום בגני התערוכה. זה משרד שלו, לשם הוא מגיע לעשות חשבונות או משהו כזה, פעמיים בשבוע. ואז יצחק אומר 'יאללה, בוא נסיים אותו שם, המניאק הזה'. כשהחלטנו לנסות לרצוח את זאביק בגני התערוכה, יניב היה האיש הדומיננטי. התכנון היה לשים רכב ממולכד לזאביק במשרד, ובזמן שהוא יבוא היינו אמורים ללחוץ על השלט ולרצוח אותו. ויניב דאג לכל הדברים, דאג לאוטו, ללבנות, לשלט".

כאן מפרט בומבי באריכות את ההכנות, שכללו מספר חברים בארגון. בומבי ויניב בן סימון שלחו אחרים לביצוע המשימה, בעוד הם מתנהלים במכונית באזור, לפקח שהכל מתנהל כשורה. " בזמן שאנחנו מפטרלים, אנחנו מקבלים טלפון  שזאביק הגיע וצריך ללחוץ על השלט. יניב לחץ, והיה פיצוץ אדיר. יניב העביר לי את השלט, שניגבנו אותו בגלל טביעת אצבע, וזרקתי אותו מתחת לאוטו. מהפיצוץ נהיה פקק אדיר, ולא יכולתי לפנות לא ימינה ולא שמאלה. עליתי על המדרכה, ירדנו ברגל, יניב הלך לכיוון ואני הלכתי לכיוון. עליתי למונית, ואני שומע ברדיו שהיה פיצוץ בגני התערוכה וזאביק לא נרצח, רק נפגע.

"יצחק הגיב על זה בצחוק. 'איזה מזל יש לו המניאק הזה, מתי נתפטר ממנו כבר'. לא נתן לך להבין שהוא כועס או למה פספסתם, זה לא הבן אדם. יצחק הבין שזה לא קרה, הוא יודע שזה יקרה פעם הבאה, מה אכפת לו? צריך להבין, יצחק זה בן אדם שמהבוקר עד שהוא הולך לישון מדבר מלחמה, את מי צריך להרוג, למה צריך להרוג, ההוא צריך להרוג. זה הבן אדם".

לאחר הניסיון לרצוח את רוזנשטיין, נסע בומבי לאברג'יל שהיה אז בספרד, שם היה לדבריו עד לעסקת סמים גדולה של כ-800 ק"ג קוקאין, שמאחוריה עמד מאיר אברג'יל. "מי שהיה הכי דומיננטי בשיחה זה מאיר. הוא ידוע בתור בן אדם שמבחינתו שטר עדיף על חברים, וכל שקל שנכנס לו, הוא לא משתף אף אחד. מאיר, ברגע שנכנס לו כסף, רק עם אקדח אתה מוציא אותו.

"כשהייתי בספרד ידעתי שאני צריך לנסות עוד הפעם לרצוח את זאביק. אחרי שאני חוזר לארץ אנחנו מבררים כל הזמן מה קורה עם זאביק, חיים אותו 24 שעות, רוצים לדעת עליו הכל. יש לנו הנחיה לעשות את זאביק בכל מצב, לא פקודה או הוראה. זה חברי, בוא נגמור אותו. ואז אני מתחיל לאסוף אינפורמציה לגביו".

בומבי קיים פגש נוסף עם אברג'יל ובכירי הארגון, הפעם בבריסל. "הפגישה שהייתה בבריסל, שם היתה החלטה סופית לבצע את הפיגוע בצ'יינג'. חזרתי והתחלתי לעבוד במאה אחוז על זאביק, מלארגן את המטען, תצפית, מי ילחץ, הכל. מי שהיה בכל העניין הזה של הפיגוע ביהודה הלוי היינו אני, שלומי ואזנה, אהרון סוסן, עופר בוהדנה, וז'וז'ו שהצטרף לאחר מכן. 

"לילה לפני הסברתי לז'וז'ו הכל, מה צריך לעשות, איפה לשבת, אמרתי לו ברגע שאתה רואה את זאביק אתה מתקשר לשלומי, ברגע שאתה רואה את זאביק יוצא אתה מודיע עוד הפעם, שלומי לוחץ, ותעוף מהמקום. באמת זה מה שהיה ביום של הפיצוץ, רק שזאביק לא נהרג. למחרת, בסביבות אחת-שתיים בצהריים, אנחנו שומעים ברדיו שהיה פיצוץ ביהודה הלוי, יש הרוגים, ואנחנו עדיין לא יודעים אם זאביק נהרג או לא. אחר כך שמענו בחדשות שלזאביק לא קרה כלום ושנהרגו אנשים.

"לא הייתי שם, כי היה לי איזה עסק אחר לסגור בראשון לציון, אבל זה לא שיבש לי את התוכניות. המשכתי לראשון, לסגור עם בן אדם לגבי חנות. צריך לחיות ליד יצחק כדי להבין את מה שאני אומר. צריך להבין מה זה בן אדם בשבילו. זה כלום,  זה כולה עוד בן אדם. באותו רגע, אני אומר את האמת, המשכתי. אמרתי אנשים נהרגו, נהרגו. בכל המדינה יש רעש, פיגוע, ואנחנו מבינים שכל המשטרה, כל היחידות יפנו את האצבע שלהם לכיוון של יצחק, שזה אנחנו, ונכנסו לדממת אלחוט בנושא הזה. 

"חודש חודשיים, אחרי יהודה הלוי, יצחק התקשר, אתה בא לתאילנד? נסענו לתאילנד אני, שלומי, עופר, ז'וז'ו ועוד כמה. היינו שם שבועיים, שלושה, חודש, לא זוכר. כשישבנו אני, עופר וז'וז'ו בבית של יצחק בתאילנד, הוא שם 10 אלף דולר, קחו שיהיה לכם". 

בשלב הזה ביקשה עו"ד איריס רמתי הילמן, מצוות התביעה, להפסיק את עדותו של בומבי. בית המשפט אישר, ונקבע דיון להמשך הוכחות ל-25 בחודש, בשעה תשעה בבוקר.

לחצו לכתבת המשך על היום השני

    

הוסף תגובה


Anti-spam: complete the task
פרסומת - Advertisement