מבזקים+
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

נדחה הערעור של ברק כהן על הרשעתו בפרשת רכז המודיעין חמדני

המטוטלת המשפטית בעבירות העלבת עובד ציבור ממשיכה לנוע, ואחרי שהעליון הגדיר גבולות מצומצמים, שופטי המחוזי קובעים ש"אין לרוקן אותה מתוכן" כאשר מדובר בעלבונות לשוטר זוטר. כהן: "ההחלטה מצדיקה את חוסר האמון המתרחב במערכת המשפט"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
עו"ד ברק כהן בבית המשפט (צילום: פלאש 90)

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו של עו"ד ברק כהן על הרשעתו בעבירה של העלבת עובד ציבור עקב קמפיין הרשת שניהל נגד השוטר אלון חמדני, ששיאו היה בשיר שזכה לחשיפה רבה ותחילתו במילים: "נחש ירוק עיניים".

הרכב הערעורים – השופטים דבורה ברלינר, בני שגיא ושי יניב – ציין כי העונש שהשופטת דנה אמיר גזרה על כהן בבית משפט השלום נוטה לקולא: מאסר על תנאי, 300 שעות לתועלת הציבור וקנס ופיצוי סמלי לחמדני שעבד כרכז מודיעין בירושלים.

השופטים ערכו לכהן "ניתוח טקסט" ושללו ממנו את ההגנה הרחבה המוקנית לביטויים פוליטיים. "התבטאויותיו של המערער מהוות אוסף של סיסמאות לכאורה ביקורתיות",  כתבו, "אך כאלה שלא ניתן להבין מהו גרעין הביקורת וכלפי מי היא מופנית. האם מדובר בביקורת כללית כלפי המשטרה כגוף? האם בביקורת כלפי עצם תפקיד רכז המודיעין? האם ביקורת כלפי מי שמשתף פעולה עם רכזי מודיעין? האם מדובר בביקורת על תפקודו הקונקרטי של המתלונן? האם מדובר בביקורת הקשורה ביחס המשטרה לאוהדי בית"ר ירושלים?".

לפי פסק הדין, "בפועל מדובר במסע שיטתי של הכפשות ודברי בלע". בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי גם ביטוי פוליטי רווי עלבון עשוי להיחשב מוגן, "ואולם בענייננו", קובעים השופטים, "אין עסקינן בביטוי פוליטי העוטה כסות של עלבון, אלא בשורה של עלבונות העוטים כסות של ביטויים פוליטיים".

לדבריהם, "מדובר בשילוב בין גידופים לאמירות לפיהן המתלונן הוא 'בודה ראיות, שקרן המתנכל לבריות, אדם מסוכן' ועוד. המערער לא הסתפק בשרטוט קווים לאישיותו של המתלונן, אלא טרח לעמוד על יושרו האישי ועשה כך תוך שימוש בביטויים קשים ופוגעניים, גם מתוך עולם החי (חולדה, נחש, כלב, יתוש)".

אלון חמדני

ברק כהן ציין בערעור שהגיש כי חלק מהביקורת נגד השוטר חמדני, אותו הכיר כאשר כהן ייצג קבוצות מחאה שונות בירושלים, היא "מוסדית ורוחבית", וחלק אכן מהווה ביקורת קונקרטית כנגד הפעלת הסמכויות על ידי  רכז המודיעין. בבסיס ביקורתו שמזמן התרחבה לדרגים בכירים בהרבה, טען כהן, עומדת ההכרה כי ה"משטר בישראל אינו לגיטימי ולא דמוקרטי", ולביקורת פוליטית הוא ביקש לקבל הגנה.

בעניין זה כתבו השופטים כי "ככל שדבריו היו משקפים ביקורת לגיטימית ואותנטית הקשורה בתפיסתו הפוליטית, ניתן היה לצפות כי אנשים שונים ובעלי תפקידים מגוונים יאכלסו את דברי הביקורת. בפועל, היה זה המתלונן והוא לבדו – שוטר מן השורה בתחנת משטרה מקומית – שמצא עצמו 'נושא על שכמו' את כל תחלואיה הנטענים של המערכת.

"יתרה מכך, במסגרת הפוסט הראשון פרסם המערער את מספר הטלפון של המתלונן ובפוסט השני פרסם את תמונתו, ללמדך כי לא ביקורת עניינית מוסדית  עומדת ביסוד התבטאויותיו, אלא רצונו למרר את חיי המתלונן. החלק הדומיננטי בכלל ההתבטאויות הוא לא החלק הביקורתי אלא דווקא החלק המתמקד בהכפשתו המגוונת והשיטתית".

לצד דברים אלה, השופטים מזכירים בעקבות פסיקות העליון כי "החשיפה לביקורת מפתחת מנגנון זהירות טבעי של עובדי הציבור מפני סטייה מן השורה" וכי "חופש הביטוי סובל ביקורת בוטה ומשתלחת, אפילו אם היא מונעת מיצר התנכלות". עם זאת, לצד חופש הביטוי הרחב, יש שוליים צרים שסומנו על ידי בית המשפט העליון בהלכות אונגרפלד וסגל המפורסמות מהשנים האחרונות, בהן נקבע מתי תחול עבירת העלבת עובד ציבור.

בעניין זה שני תנאים: מבחן התוכן הבוחן את יסוד ה"העלבה" ומבחן ה"וודאות הקרובה" לפגיעה קשה בתפקוד העובד והשירות הציבורי. "העבירה לא נועדה להגן על רגשותיו של עובד הציבור, אלא להבטיח את יכולתו למלא את תפקידו", נקבע באותן הלכות. "ללא הגנה ראויה, לא ייכון שירות ציבורי יעיל, ועובד הנתון למעשי העלבה, השפלה וביזוי יתקשה למלא את תפקידו בכשירות וביכולת מלאים".

הקביעה החשובה ביותר בהלכות העליון היתה כי "ביטויים פוליטיים", כולל ביקורת על פעולות שלטוניות, יוחרגו מהרף הפלילי, למעט חריגים ביותר. קביעה מנחה אחרת, ממנה השליכו השופטים לעניין ברק כהן, היתה כי ככל שהדמות הציבורית בכירה יותר, כך הביקורת נגדה מוגנת יותר, ואין זהות בין חופש הביטוי המותר ביחס לנבחרי ציבור, לבין זה המותר ביחס לעובדי ציבור שאינם נבחרים, ובין עובד בכיר לזוטר.

בסיום פסק הדין, שופטי הערעור שבו לכך ש"שוטר מן השורה אינו יכול להגיב על ביטויים עולבים בתקשורת", והוסיפו כי "במידה מסוימת ניתן לראות בעידן הרשתות החברתיות ככזה המחזק את מידת הרלוונטיות של עבירת העלבת עובד ציבור, שכן בעזרת רשתות אלה ניתן להנגיש דברי בלע והכפשות לציבור עצום". לדבריהם, למרות מגמת הצמצום, "אין לתת לעבירה פירוש המרוקן אותה מתוכן".

כהן מסר בתגובה: "ההחלטה מצדיקה באופן מובהק את חוסר האמון המתרחב במערכת המשפט. כאשר נכתב על מחאה וביקורת, אף שהן בוטות, שאינן חוסות תחת חופש ביטוי פוליטי, ראוי להתקומם מפני רודנות משפטית מסוכנת. את הצדק ראוי למצוא הרחק מיושבי הכס ועוטות גלימה. רק אוויל גמור עדיין ייתן אמון במערכת הממנה את חבריה באופן פסול, ולאור מידת יחסים אישיים, אינטרסים עסקיים ואתנני מין בזויים".

"בעבורי מדובר דווקא בהישג חשוב", הוסיף כהן, "שכן חשיפת הדיכוי השלטוני ברבים גם מהווה ערך. אפנה כמובן לבית משפט העליון, שלא חלילה מתוך אמון, אלא על מנת להוכיח שוב, כי מוסדות המשטר אינם ראויים למשול בבני אדם כלל".

תגובה אחת

  1. אלי הגב

    ברק תמשיך בדרכך
    אתה פשוט אדם נדיר וערכי
    בסופו של דבר הצדק ינצח

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן