פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים
ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין

מבקר המדינה: להכפיף את התביעה המשטרתית אל הפרקליטות

יוסף שפירא מזהיר מהמשך ניצול התובעים המשטרתיים לצרכי המשטרה, מהשפעת שיקולי קידום על החלטותיהם המקצועיות, ומשיעורי הפרישה שהביאו ל"זליגת מידע חסוי לשוק הפרטי"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
השוטרים מותקפים, ואז השוטרים חוקרים

מבקר המדינה יוסף שפירא מטיל ספק בעצמאותם המקצועית של התובעים הפליליים הפועלים במסגרת משטרת ישראל. בדוח על תפקוד מערך התביעות, קובע המבקר שגם לאחר ניתוק החטיבה מכפיפותה לראש אח"ם (אגף חקירות ומודיעין) והפיכתה בשנת 2018 למינהל תביעות בכפיפות ישירה למפכ"ל, עדיין "מתעורר ספק בנוגע ליכולתה להתנהל באופן עצמאי לחלוטין כל זמן שהיא משויכת למשטרת ישראל".

הארגון המחודש של התביעות, כותב המבקר, נועד להקים גוף עצמאי, מנותק, נפרד ונקי מכל השפעה של גורם זר, אך מעצם השתייכותה המוסדית והארגונית למשטרת ישראל, לא ניתן יהיה כנראה לנקות את השפעת גורמי ויחידות החקירה על התובעים.

במינהל התביעות המשטרתי בראשות תנ"צ דדו זמיר משרתים כ-400 תובעים, 140 תובעי תעבורה וכעשרה תובעי רישוי עסקים, והוא מטפל ב-90 אחוז מכתבי האישום הפליליים במדינת ישראל – במרבית עבירות הרכוש, הסמים, הקטטות, האיומים ועוד. הפרקליטות מטפלת רק בעשרה אחוז של התיקים החמורים. ב-2017 הגישו תובעי המשטרה 32 אלף כתבי אישום פליליים.

ב-2001 קיבלה הממשלה החלטה על איחוד התביעה המשטרתית והפרקליטות, כדי למנוע את ניגוד העניינים ולבטל את המצב שבו גוף חוקר משמש גם כתובע בהליך הפלילי. אולם בשל עומס התיקים התכנית נגנזה, וכיום היועמ"ש ופרקליט המדינה מאוחדים בהתנגדות לה.

שפירא דווקא ממליץ לחדש את תכנית ההאחדה בין הגופים, ומציין דוגמאות בולטות לכך שהתביעה המשטרתית למעשה מיישרת קו עם כל יעדי המשטרה ומפקדיה, ומחויבת למדיניות הארגון. כך, תוכנית מפנ"ה שהביא המפכ"ל יוחנן דנינו, הציבה יעדים מדידים ליחידות הסיור והחקירות. רשמית, התביעה לא נמדדה במסגרת התכנית, אך למעשה היא תרמה לה חלק מכריע בגידול ובריבוי המעצרים עד תום ההליכים. באופן דומה, שיתפה התביעה פעולה עם יעדי הארגון תחת המפכ"ל רוני אלשיך. לדברי המבקר, התביעה הכינה רשימות "יעדי אדם" (יעדי בילוש ומודיעין), מה ש"מעיד על כך שהיא פעלה באופן אקטיבי כחלק מהגוף החוקר", והפרה את ההפרדה החיונית בין השניים.

"המשטרה ממשיכה לעודד פיתוח ממשקים הדוקים בין ראשי השלוחות של מינהל התביעות, לבין הדרגים הפיקודיים של יחידות השטח", כתב שפירא. "תהליכי הקידום והשיבוץ במשטרה אינם מאפשרים יצירת הפרדה של תובעים מן המארג הארגוני של המשטרה. אפשרויות הקידום בתוך מינהל התביעות מוגבלות, ותובעים מעוניינים להתפתח מהבחינה המקצועית גם מחוצה לו. מטבע הדברים, מצב כזה מעיב על ההפרדה הנדרשת בעבודת התובעים, ומעלה חשש שחלק מהחלטותיהם עשויות להיות מושפעות משיקולים הקשורים למידת התערותם במשטרה או רצונם להתקדם במשטרה".

נחיתות מקצועית מול המגזר הפרטי

שפירא מציין כי תובעים רבים עוזבים את מינהל התביעות בתוך מספר שנים לא רב, והמקום סובל מתחלופה מתמדת של תובעים ותיקים בצעירים, מאובדן ידע מקצועי, מחוסר ניסיון ומנחיתות מקצועית בולטת מול הסנגורים הפרטיים. ממצאי סקר ארגוני שבוצע בשנת 2016 הצביעו על כך ששביעות הרצון מצד התובעים היתה מהנמוכות בארגון. בתוך חמש שנים עזבו 131 תובעים, כשליש מכל התקן, והמשטרה לא מצליחה להתמודד עם שימור דור הביניים של תובעים בעלי ותק של יותר מחמש שנים.

"חוסר בכוח אדם, לצד עומס רב של עבודה, משפיע על איכות הייצוג", הוסיף שפירא. "בישיבת ראשי יחידות תביעה עלה כי לא פעם תובעים מגיעים לאולם הדיונים בלי שיכלו להכין כראוי את התיקים שבטיפולם. מערך התביעה המשטרתית נאלץ לשלוח לאולמות בית המשפט תובעים צעירים שאינם בהכרח בקיאים בתיקים שהם מופיעים בהם, וראש מינהל התביעות דיווח כי שופטים הלינו על טיב עבודתם של חלק מהתובעים".

שיעורי הפרישה הגבוהים אף הביאו לכך שראש חטיבות התביעות הקודמת, תנ"צ לילי באומהקר, הזהירה בדיון פנימי מפני "זליגת מידע חסוי ושיטות עבודה מסווגות לשוק הפרטי, שעלולה להעלות את הצורך הארגוני בחיפוש אחר שיטות ואמצעים חדשים ללחימה בפשיעה".

המבקר ממליץ למשרד המשפטים לבחון הקמת מנגנון שיפקח וינחה גם מהבחינה המקצועית את התביעה המשטרתית, ולהסדיר את קשרי העבודה, לרבות פיקוח, בין הגופים.

התביעה פעלה באופן אקטיבי כחלק מהגוף החוקר. תנ"צ דדו זמיר

ניגוד עניינים בתיקי תקיפת שוטרים

נושא נוסף שעלה בדוח הוא העברת הטיפול בתיקי תקיפת שוטר מידי הפרקליטות לתביעה המשטרתית, לכאורה בניגוד לחוק. ההסדרה הפורמלית קובעת שהפרקליטות תגיש כתבי אישום בעבירות תקיפת שוטר, על מנת לחסוך מתובעי המשטרה את ניגוד העניינים הפוטנציאלי. התביעה המשטרתית מונתה לטפל בעבירות קלות יותר, כמו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בפועל, המצב שונה. מנתוני השנים 2015-2017 עולה שאת מרבית כתבי האישום על תקיפת שוטרים (כ-3000 בסך הכל) הגישה התביעה המשטרתית. בתיקים אלה, ציין שפירא, "המשטרה היא החוקרת את תלונתו של השוטר, ועצם הטיפול של תובעים משטרתיים שהם קציני משטרה בעצמם, בתיקים בהם נפגעי העבירה הם שוטרים, יוצר חשש לניגוד עניינים ולפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובמראית פני הצדק".

שפירא הוסיף שלעתים, כדי להתנער מטיפול בתיקים אלה ולהעבירם לתובעי המשטרה, הפרקליטות שפירא נוהגת לשנות את סיווג העבירות מ"תקיפת שוטר" ל"הפרעה לשוטר". בתי משפט כבר זיכו נאשמים לאור המניפולציה, לאחר שהבחינו כי העובדות המיוחסות לנאשם אינן תואמות את סעיפי העבירה.

עו"ד פיני פישלר
עו"ד פיני פישלר

מאבק עקרוני

עו"ד פיני פישלר פנה במשך שנים לשרי משפטים, ליועצים המשפטיים לממשלה ולפרקליטי מדינה בעניין הפרדת התביעות מהמשטרה וזכה להתעלמות גורפת: "זה אחד מהמאבקים המשפטיים העקרוניים", הוא אומר. "הסוגיה נוגעת במיליוני אזרחים שקיבלו כתבי אישום. אני לא מכיר מאבק משפטי כל כך טריוויאלי. אין כאן הפרדת רשויות, ויש ניגוד עניינים מובנה, מהטעם הפשוט שהמשטרה חוקרת, ויש לה אינטרס גם לתפקד כמאשימה ולהעמיד לדין מאות אלפים. השאלה הנשאלת היא היכן לשכת עורכי הדין? היכן היו כל אנשי האקדמיה והמרצים למשפטים במהלך השנים, מלבד פרופ' מרדכי קרמניצר? סוגיה כל כך בסיסית לא יכולה להיות עניין למאבק של יחידים. ועכשיו יש דוח נוסף חשוב שילך לתיוק".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מערך התביעות המשטרתי עצמאי ומקצועי לחלוטין, פועל תוך הפרדה מוחלטת ממערך החקירות, ומטפל בכ-90 אחוז מההליכים הפליליים בישראל תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי, שמירה על שלטון החוק וראיית האינטרס הציבורי בלבד.

"פעילות התביעה המשטרתית מבוקרת ומפוקחת, הן בתוך הארגון והן מחוצה לו, בקפידה רבה ובאופן שאינו משפיע כהוא זה על עצמאותה. סוגיית הגברת עצמאות התביעה המשטרתית נבחנה בעבר, ובהקשר זה בוצעו מספר רפורמות משמעותיות. ב-2015  הופרדה חטיבת התביעות מאגף חקירות ומודיעין והפכה עצמאית לחלוטין, ובשנה שעברה הוכפפה ישירות למפכ"ל. לאחרונה החליט מ"מ המפכ"ל על איחוד מערכי התביעה הפלילית והתעבורתית תחת קורת גג אחת, כדי לחזק את עצמאותה עוד יותר".

2 תגובות

  1. יגאל הגב

    המבקר הציף משהו ידוע..יצור ידוע. ותגובת המשטרה כאן בכתבה מטופשת ומבישה ושיקרית!!!!

  2. יגאל הגב

    חונטה שכל. מטרתה תפירת תיקים.לא יכול להיות שגוף חוקר וגם זה לא במקצועיות מי יודע מה.גם מגישה כתבי אישום

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן