מבזקים+
צווארון לבן
פלילי | תעבורה | מנהלי | צבאי | אסירים
0545282726 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
עו"ד שרון קינן
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים | מנהלי | נוער | צבאי
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד לוסי מאיר
גירושין | צוואות | ירושות | אפוטרופוסות

השכן זוכה משני מעשים מגונים בבתם הקטינה של השכנים

משפחות הנאשם והמתלוננת היו שכנים וחברים קרובים, עד שהילדה בת התשע סיפרה לאמה שהשכן נישק אותה על השפתיים. ביהמ"ש קבע שעדותה הושפעה מהחקירה ומתגובת משפחתה
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

הצילום מתוך סרט הסטודנטים "היה שווה כל שקל", מכללת ספיר

בית משפט השלום בבית שמש זיכה גבר שהואשם בשתי עבירות של מעשה מגונה בבתם הקטינה של שכניו. זאת לאחר שקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח שאירוע אחד כלל התרחש, ובמקרה השני לא היתה מחלוקת על העובדות, אולם הוא מקבל את גרסת הנאשם.

הנאשם ומשפחתו היו לא רק שכנים של המתלוננת ומשפחתה, אלא גם חבריהם הטובים. אמה של מתלוננת מצויה בסכסוך קשה עם האב, ולאחר שעברה להתגורר בדירה סמוכה באותה קומה של משפחת הנאשם, שררו בין שתי המשפחות יחסים קרובים ביותר. המתלוננת ושני אחיה נהגו להתארח בבית הנאשם ולשחק עם ילדיו, והוא אף נהג לתקן דברים בדירת השכנה, ולהשתולל עם הילדים. כך במשך שנים.

לפי כתב האישום, ב-9 באוגוסט 2015, כשהיתה בת תשע, שהה הנאשם בבית הילדה, הרים אותה באוויר ונישק אותה בשפתיה. בהמשך אותו יום, הזמין את הילדה ואחיה לביתו, שם הרימה בניגוד לרצונה, הושיבה בפיסוק על ברכיו, הרים את חצאיתה ונישק שוב בפניה. בעבירה השנייה (שלמעשה בוצעה ראשונה) הואשם כי ביולי אותה שנה הגיע לביתה, נכנס לחדרה, שוב הושיב אותה עליו והרים את חצאיתה, וליטף אותה בין היתר בירכיה.

לאחר המקרה פנתה הילדה לאמה, וכך נוצר קרע עמוק בין המשפחות. הנאשם, באמצעות עורך דינו גיא זהבי, הכחיש לאורך כל הדרך את המעשים, וטען כי הכל היה חלק ממשחקים והשתוללויות שלו עם הילדים.

עו"ד גיא זהבי

השופטת דורית פיינשטיין מנתה תחילה את העובדות שהתבררו בבית המשפט. עדותה של המתלוננת (היום בת 13) ניתנה כשלוש שנים לאחר האירוע, ובשל חלוף הזמן היתה עדותה מבולבלת והושפעה מהחקירה ומהשיחות עם אמה ואחיה. בבית המשפט, ציינה השופטת, המתלוננת כלל לא זכרה את האירוע מיולי, שהתרחש לכאורה בחדרה. רק בחקירה החוזרת, שהיתה מדריכה, נזכרה שסיפרה עליו. בחקירה המוקלטת, המשיכה השופטת, גרסתה היתה לא ברורה, לא הוכח שהאירוע התרחש ולפיכך זיכתה את הנאשם.

באירוע השני, שהתרחש באוגוסט, הודה הנאשם שהניף את הילדה, אך טען שנישק אותה בלחי, לא בשפתיים, וכי לא הושיב אותה עליו אלא לידו. עוד קבעה השופטת כי האם ואחיה הגדולים של המתלוננת ידעו שהוא משחק איתה ועם אחיה הקטנים, ולא ראו בכך כל פסול.

השופטת פיינשטיין התרשמה כי לאחר ששמעה מבתה על הנשיקה, הגיבה האם באופן קשה, ומכאן התגלגל האירוע להתייעצויות עם גורמים שונים, עד להגשת התלונה במשטרה. כך החלה המשפחה כולה לייחס לנאשם מניעים לא כשרים ביחס לילדה.

המחלוקת העובדתית מצומצמת ביותר, הודיעה השופטת, ומסתכמת בשאלה האם נישק את המתלוננת בשפתיה או לא. לאור עדותו העקבית של הנאשם מול גרסאותיה המבולבלות, ומאחר שהתביעה לא הביאה כל חיזוקים לדברי הילדה, זיכתה את הנאשם.

עו"ד זהבי: "מדובר בתיק שנסגר מחוסר ראיות, ובעקבות ערר של אם המתלוננת הוחלט להגיש בו כתב אישום, והדבר נעשה ללא שימוע כדין. למרות פניות שלנו לפרקליטות ושימוע בדיעבד אותו הורה לעשות בית המשפט, בפרקליטות החליטו שיש סיכוי סביר להרשעה והמשיכו בהליך. בסופו של יום, הכרעת הדין המזכה נוגעת בכל הנקודות אותן העלינו בבקשות שלנו לפרקליטות לחזור מכתב אישום. כולי צער שהיה על הנאשם לעבור את כל ההליך ושבעת מדורי הגיהנום, רק כדי להוכיח משהו שמלכתחילה נטען".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן