עו"ד יעקב שקלאר
מומחה למשפט פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה כלכלית | משפט מנהלי

שופטת מוערכת שבית משפט עליון מתייג כפרוצה תנ"כית

נכתב על ידי עו"ד יעקב שקלאר ב 14/03/2019 22:22:13.

עו"ד יעקב שקלאר על ההלכה ההפוכה של השופט יצחק עמית בהחלטה האומללה לפרסום שמה של השופטת אתי כרייף: ככל שהמשטרה מושכת את זמן החקירה, הדבר פועל לחובת החשוד

שערוריית מין היא כמו כתם נפט בלתי ניתן להסרה. גם אם ייסגר פעם התיק נגד השופטת המובטלת מאונס, לא יושב לה כבודה

שופט בית משפט העליון, יצחק עמית, החזיק בכבוד של השופטת אתי כרייף בשתי ידיו, סובב אותו הנה והנה, מעשה כדור בדולח בידי מגדת עתידות, ולבסוף ריסק אותו על רצפת השיש הקרה של היכל המשפט המקדש את עיקרון פומביות הדיון. זאת עשה תוך שהוא "מתייסר" ו"נפשו מתהפכת", כך כתב, ומתוך רחמים כלפי השופטת המכובדת וילדיה הקטינים.

קראתי את ההחלטה וגם "נפשי התהפכה", אבל מסיבות אחרות. שוב הגעתי למסקנה, שכרון הכוח מביא לעיתים את שופטי בית משפט העליון בהחלטותיהם לכדי שרירותיות מקרית בלתי צפויה, וזהו אחד מאותם מקרים מצערים הנובעים מכך שמעל השופט העליון נמצא לשפוט אותו רק אלוהים בכבודו ובעצמו.

הבקשה לאיסור פרסום פרטי השופטת והעורכת דין הפלונית הוגשה תחילה על ידי המשטרה. שתיהן הוחשדו במתן טובות הנאה מיניות לראש הלשכה אפרים נווה. השופטת תמורת מינויה לכס השיפוט, והעורכת דין הפלונית כדי לקדם את בעלה השופט מבית משפט השלום למחוזי. החשדות נראו לי בזמנו כה מופרכים, עד כי סברתי כי מי שיכול להעלות על דעתו אפשרות כזו הוא קונספירטור בדוי והזוי.

טבע האדם נוטה להאמין ברע מכל, בצהוב ובמלוכלך, אבל מתברר כי גם השופטים הבכירים ביותר, אשר הם עצמם מונו על ידי אותה ועדת מינויים, סבורים שמופרכות החשדות אפשרית בתיק הזה. שני שופטים, שופט השלום עלא מסארווה, והשופט המחוזי ציון קאפח, ישבו על המדוכה, ושניהם החליטו לאסור את פרסום פרטי החשודות. 

השופטים עלא מסארווה מהשלום, וציון קפאח מהמחוזי

השופט מסארווה סבר כי הראיות אשר הושגו לכאורה בעבירה, מוטב שייבדקו לעומק לפני שיוסר איסור הפרסום. השופט קאפח ביקש חוות דעת מסודרת לעניין עוצמת הראיות שנאספו, כדי לשקול אם התיק הולך לקראת כתב אישום, עובדה אשר מגבירה את העניין הציבורי ומטה את הכף לטובת העניין הציבורי שבפרסום.

לפי הפסיקה, "ככל שהראיות מוצקות ומבוססות יותר, קרי: קרב והולך מועד הגשתו של כתב אישום, כן גדל האינטרס הציבורי הפרטיקולרי בפרסום פרשת זהותו של חשוד, ולהיפך".

שני השופטים, כאמור, אסרו את פרסום זהותן, אבל השופט העליון עמית נטל לעצמו חירות לקבוע, אגב מספר שגיאות משפטיות, כי שני השופטים המכובדים אשר שקלו כל תג ותג – שגו. הוא עשה זאת בהליך נדיר של בקשת רשות לערור אשר לא ניתנת בגלגול השלישי אלא במקרים חריגים, כאלה המעוררים שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, או לשם מניעת עוול קשה. מה טעם מצא השופט עמית בגלגול שלישי חריג ומיוחד זה? האם קשיות ההלכה? האם לאקונה בחוק? האם פרשנות מיוחדת שנזקק לה הציבור הרחב?

התשובה היא, כי כך הוא רצה. חיפוש בהחלטה לא מעלה בדל נימוק מדוע ניתנה הרשות לערער בגלגול השלישי. אף שהשופט הבטיח לנמק, לא עשה כן.

יתרה מזאת, חל שינוי נסיבות בעניין, שכן מי שביקשה את איסור הפרסום היתה המשטרה, והיא חזרה כזכור מבקשתה, ומכאן שהיה על השופט לדחות את בקשת הערעור, ולכל היותר לשלוח את הצדדים לעיון מחדש בפני בית משפט השלום עקב שינוי הנסיבות.

אם לפני כן היה אינטרס ציבורי של המשטרה למניעת השיבוש, הרי עתה השתנתה נקודת המשקל לאינטרס הפרטיות של העורכת דין והשופטת, שהוא האינטרס לשמור על כבודן ולמנוע נזק בלתי הפיך. אלא שהשופט עמית לא עשה את המתחייב מהחוק אלא בחר להחליט בעצמו, הוא דן בעניין לגופו, ללא הנמקה, והורה לחשוף את זהותה של השופטת.

יש  מי שיאמרו כי טוב שכך עשה, שכן על הציבור לדעת מי הם החשודים בשחיתות מערכת המשפט. אבל מה יאמרו אלה כאשר תיק זה ייסגר בקול ענות חלושה כפי שנפתח בקול תרועה רמה? כך הוא רצה השופט עמית. ללא נימוק, אף הבטיח לנמק

הרוח של אפי נוה

בינתיים עבר זמן והצטבר מידע רב המפריך את החשדות נגד שלושת החשודים ומעמיד אותם אפילו באור מגוחך. כפי שנחשף ב"פוסטה" וצוטט ב"הארץ", השופטת שמחזיקה בשני תארים במשפטים ותובעת 13 שנים במשטרה, היתה מועמדת של השר משה כחלון, מומלצת של מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר וראש אגף תביעות במשטרה תת ניצב דדו זמיר. הצביעו בעדה שמונה מבין תשעת חברי הוועדה, לרבות נשיאת בית משפט העליון היוצאת מרים נאור.

ואפי נווה? הוא בכלל לא היה חבר הוועדה כך שלא הצביע, כל מה שהמשטרה טענה נגדו היה, "שרוחו שרתה על הוועדה", כך, טיעון מגוחך ומופרך.

בניגוד לשופטים בערכאות הנמוכות אשר קראו את תיק החקירה והתעמקו בראיות, השופט העליון עמית הבהיר כי הוא לא ראה כלל להידרש לראיות. הימנעות זאת תמוהה במיוחד לאור העובדה שהשופט ציטט את ההלכה, שחובה על שופט לשקול את מוצקות חומר הראיות כשיקול להחלטתו. מדוע לא עשה כן כבוד השופט המוערך?

לשופט עמית דווקא כן היתה הנמקה, אבל מופרכת: "יש ומעצר מתוקשר 'מתפוצץ' ברעש תקשורתי, אך הפרשה מתפוגגת ונגוזה תוך ימים ספורים לאחר שהחשוד משתחרר משהתברר כי אין יסוד לחשדות פליליים. אך במקרה שלפנינו ענן החשדות מעל הפרשה ממשיך לרחף ואינו מתפוגג, ואין בשלב זה אינדיקציה שבדעת המשטרה לסגור את התיק, או שהחקירה נסתיימה בלא כלום... אין להסיק מהחלטה זו לגבי עוצמת הראיות כנגד המשיבה".

מעצר השנה על בסיס ראיות אסורות. אפי נוה

זוהי הנמקה תמוהה בעליל, שכן היה על השופט לברר לאן התיק הולך? האם החשד התחזק? מתי תסתיים החקירה? שאלות שכל שופט מעצרים שואל, אלא שכאן קבע השופט עמית הלכה הפוכה: ככל שהמשטרה מושכת את הזמן, נמנעת מחקירה או סתם מתבטלת, מורחת או מתעצלת כהרגלה, וככל שעמיתיה בפרקליטות אינם ששים להגיש כתב אישום, במקום שהדבר יפעל לטובת החשוד, לפי השופט הנאור והמכובד העניין פועל לחובתו.

אני קורא את הדברים ומתקשה להאמין. השופט עוצם עיניו בפני העובדות על מנת לא לקלקל את ההחלטה לטובת פומביות הדיון, ובכך למעשה צייר את המטרה סביב החץ שירה, הקדים החלטה לעובדות.

יש שיטענו, ואני ביניהם, כי השופט המכובד אינו נותן לעובדות לבלבל אותו. הוא למעשה קובע כי עצם היותה שופטת, היא הקובעת  והמכריעה לעניין זכות הציבור להיחשף לזהותה המלאה. דרכו של השופט עמית היא, שהוא בוחן את הדברים "ממעוף ציפור". כך עשה בעניין זדורוב, וכך הוא עושה גם כאן. זה מאפשר לו לא להתעמק בעובדות, על מנת לא לקלקל את ההחלטה הסופית. אלא שבעיני "מעוף ציפור" הוא כינוי גנאי לשטחיות ורדידות פופוליסטית.

שערוריית מין היא כמו כתם נפט בלתי ניתן להסרה. גם ייסגר פעם התיק נגד השופטת המובטלת מאונס, לא יושב לה כבודה, לא לילדיה ולא למשפחתה, היא תמיד תיזכר כאוחתה פרוצה תנ"כית שמכרה את גופה בעבור מינוי לשיפוט. זוהי תמונה מזעזעת ובלתי ניתנת לעיכול של מערכת המשפט.

קורא את הדברים ומתקשה להאמין

לעומת השופטת האומללה, שאיבדה את כבודה, חמל השופט המכובד על העורכת דין הפלונית, מן הטעם שהיא אינה רכוש ציבורי אלא אדם פרטי. הנה כי כן, דוגמא לנו להחלטה שגויה ושרירותית, בלתי הוגנת ובלתי צפויה, המדגימה את המקריות המובהקת הנוהגת בהחלטות שיפוטיות. מקריות שלא מאפשרת לנו הסניגורים ליתן ייעוץ משפטי הגיוני וקונסיסטנטי ללקוחותינו, זאת באשר לעולם לא נוכל לצפות את התוצאה. לכן אני תמיד אומר ללקוחותי, שאנחנו יודעים איך נכנס לבית המשפט, אך לעולם איננו יודעים איך נצא ממנו. 

תגובות:
0# צבי - 14/03/2019 23:03:00
עוד חייזר שלא חי בתוך עמו... את מי זה מעניין מי זאת השופטת
2# ליאור דבש מילר - 15/03/2019 16:49:00
שום דבר הוא לא במקרה שקלאר.לא בעולמנו ,קל וחומר בעולם המקביל.
4# יהונתן בוטח - 15/03/2019 21:24:00
ואל תדאג בנוגע לזובור שעשית לאחד השופטים הבולטים בעליון. ועדת האתיקה בתל אביב לא שוכחים לרגע שאפי בדרך חזרה
5# גיא - 18/03/2019 06:11:00
אפי כבר לא יושב ראש תודה לאל, מאמר חסר טעם וריח
הוסף תגובה
Comments icon
אחד מהפרטים שהוזנו אינם נכונים. אנא הזן מחדש התגובה נשלחה לצוות האתר בהצלחה.
שלח send comment
שירותים מקצועיים
פרוגינטר - אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה

חברת סומך אבטחה
חקירות | מודיעין | איתורים | שירותים מיוחדים לעורכי דין

פסגה שירותי רווחה
שירותים מיוחדים לעורכי דין, טיפול בעברייני מין, כתיבת תוכניות שיקום, אבחון מסוכנות

מרכז התחלה חדשה
שיקום אסירים | טיפול בעברייני מין | גמילה מסמים | טיפול קבוצתי ופרטני

רונן הלל ניהול מוניטין
מחיקת כתבות מגוגל ודחיקת אזכורים שליליים

קטגוריה 2