מבזקים+
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר | עתירות אסירים
503456448 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | מחש | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506270283 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

דוח המבקר: משרד התחבורה מפקיר את התחבורה הציבורית

תכנון לקוי, עיכובי ביצוע של עשרות שנים, הפסדים של עשרות מיליונים בשל היעדר אכיפה על אי תשלום, אפליה בין ישובים יהודים ללא יהודים, וזו רק רשימה חלקית. מבקר המדינה מסביר בדוח הקשה שפרסם למה אנחנו תקועים שעות בכבישים. לידיעת הקורא ישראל כץ  
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

דו"ח חמור יחסית למי שנחשב לבולדוזר של התחבורה בעושר החולף

דוח מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא תחבורה ציבורית שמתפרסם היום (13.3), קובע שמשרד התחבורה הזניח את התחבורה הציבורית, וכי צפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות ה-OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלו. התלות הרבה והגוברת של האזרחים ברכבם הפרטי, קובע הדוח, היא בעיקר תוצאה של העדר תחבורה ציבורית הולמת.

לפי הדוח, שר התחבורה ישראל כץ עיכב בשני מועדים שונים ולתקופה מצטברת של כשלוש שנים את קידום פרויקט "נעים לירוק", שנועד לקדם בחינת תמריצים כלכליים להפחתת השימוש ברכב פרטי, כחלק מהתמודדות הממשלה עם הגודש בכבישים. החלטת השר באה בעקבות התנגדותו לגביית "מס נסועה" על כלי רכב, או אגרות עבור השימוש בכביש.

לדברי המבקר, בשנים האחרונות השקיע משרד התחבורה בתחבורה הציבורית 4.8 מיליארד שקלים, אולם השירות הניתן עדיין אינו מספק. זמני המתנה ארוכים בשעות השיא, צפיפות בלתי נסבלת ורמת שירות ירודה שמתבטאת בעיקר בתדירות נמוכה של קווי אוטובוסים ורכבות, הם תוצאה של היעדר תשתית ומחסור בכוח אדם. בנוסף, נמצאו כשלים בפיקוח על מפעילי התחבורה הציבורית. בשכונות חדשות, טוען המבקר, המצב חמור במיוחד, בשל תכנון ליקוי של תשתיות.

בגלל היעדר שירות ראוי, השימוש ברכב פרטי הולך וגדל. ככה זה נראה (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

שפירא מותח ביקורת על היעדר תמריץ הולם למעבר משימוש ברכב פרטי לתחבורה ציבורית. לדבריו, במשך השנים היקף השימוש ברכב פרטי הלך וגדל, ובין השנים 2009-2017 חלה עלייה של כ-25 אחוזים, בעיקר כתוצאה משירותי תחבורה ציבורית לא מספקים והיעדר תחבורה ציבורית בשבת.

העיכובים בפיתוח נמשכים שנים, מבהיר המבקר, ובמקרים מסוימים אף עשורים, ותהליכי התכנון וחוסר היכולת לקדם פרויקטים בלוחות זמנים סבירים הם לדבריו "תעודת עניות". הדוח קובע שמשרד התחבורה אינו משמש הגורם המרכזי שמוביל את קידום ענף התחבורה הציבורית, בין היתר בגלל כשלים בתפקודו.

מטרופולין, רק בלי המטרו

מכאן מונה המבקר את הכשלים של משרד התחבורה, שהמחדלים בהתנהלותו הובילו בין היתר לכך שהמהירות הממוצעת של תחבורה ציבורית בערים הגדולות עומדת על כ-16 קמ"ש, לעומת מהירות ממוצעת של כ-25 ק"מ לשעה בערים המפותחות בעולם.

בתל אביב, כך עולה מהדוח, תכנית מסלולי התחבורה הציבורית היא חלקית ואינה מיטבית. פרויקט הנתיבים "מהיר לעיר", שנותן העדפה לנתיבי התחבורה הציבורית, היה אמור להתחיל בשנת 2014 ולהסתיים ב-2018, ואולם במועד סיום הביקורת, מרץ 2018, ביצועו טרם החל, הוא מתנהל בעצלתיים וסיומו צפוי רק ב-2025. לכן היקף השימוש ברכב פרטי גדל ועומס התנועה בכבישים הולך ומחריף.

מעכב כבר שלוש שנים פרויקט להפחתת השימוש ברכב פרטי. השר ישראל כץ (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בנוסף, תכנית העדפת התחבורה הציבורית ברמזורים עדיין לא מיושמת, מה שפוגע ברציפות בתוך הערים בתל אביב רבתי; חניות של כלי רכב פרטיים לא מתבטלות לצורך העדפה של תחבורה ציבורית, והעיריות במטרופולין תל אביב אינן אוכפות בעצמן את הנסיעה בנתיבי העדפה, ומשאירות זאת לשוטרי תנועה.

מבקר המדינה גם מותח ביקורת על תפקוד משרד התחבורה בישובים הערביים, ומצביע על פערים גדולים בין שירותי התחבורה הציבורית שניתנים לאוכלוסייה היהודית לבין אלה הניתנים לאוכלוסייה הלא יהודית, הן בהשקעה כספית לנפש, והן ברמת השירות (מספר תחנות, זמינות הקווים וכו'). עם זאת, טרח המבקר לציין כי האחריות לכך מוטלת גם על הרשויות המקומיות במגזר הלא יהודי, שאינן מקדמות פרויקטים בשל מחלוקות על קרקעות.

המבקר מצא ליקויים גם בתפקוד התחבורה הציבורית בחיפה. לדבריו, למרות שיש תכניות רבות לפיתוח תשתית תחבורה ציבורית בעיר, פרויקטים רבים לא מקודמים במשך שני עשורים. חברת יפה נוף, שאחראית לתחבורה הציבורית, נמצאת בניגוד עניינים. מחד, היא חברה עירונית, ומאידך היא משמשת זרוע הביצוע של משרד התחבורה בפרויקטים של תח"צ במטרופולין חיפה. המצב הזה, נטען בדוח, הינו בעייתי, שכן מחויבות החברה לקידום פרויקטים בעיר בחיפה עלולה לסתור את מחויבותה לקידום פרויקטים, הן ברמת המטרופולין והן ברמה הארצית.

בתוך הערים המצב עוד יותר חמור. המחאה (צילום: יהב גמליאלי, פלאש 90)

מנובמבר 2015 ועד מועד סיום הביקורת לא ביצעו חברת יפה נוף ומשרד התחבורה בדיקה מעודכנת לגבי השימוש בתחבורה ציבורית במטרופולין, ולא הרחיבו את הבדיקה לאזורים שלא נבדקו בעבר. מאז השקת השירות המטרונית בשנת 2013 ועד 2018, התארכו זמני הנסיעה שנקבעו בהסכם, בעיקר בגלל אי העדפה של המטרונית ברמזורים.

בדוח נמתחת גם ביקורת קשה על תפקוד הרכבת הקלה בירושלים, מאותן סיבות של המטרונית בחיפה. זמן הנסיעה ברכבת העירונית ארוך מכפי שנקבע בהסכם הזיכיון, ועומד על ממוצע של 46 דקות מקצה לקצה, במקום 39 דקות.

עוד מצא המבקר כי באופן כללי אין אכיפה על תשלום הנסיעה, ונוסעים רבים נמנעים מתשלום. מהדוח עולה שהנזק מאי התשלום עלה למדינה בהפסד של עשרות מיליוני שקלים, בין השנים 2014-2017 בלבד.

ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתשתיות התחבורה בישראל, ובעיקר בתחבורה הציבורית. גם עשור של עשייה חסרת תקדים, שטרם היתה כמותה מאז קום המדינה, לא יכול למחוק פיגור של יותר מ-100 שנה, בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם.   

"משרד התחבורה מקדם פרויקטים תחבורתיים בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקלים, שנועדו להתמודד עם עומסי התנועה ולשנות מהיסוד את המציאות התחבורתית בישראל. מדובר בין השאר בהקמת רשת משולבת של מסילות ברזל, מערכות הסעת המונים ורכבות קלות, מאות קילומטרים של נתיבים מיוחדים לתחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ, רשת "נתיבים מהירים" ומאות קילומטרים של שבילי אופניים".

 

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן