צווארון לבן
פלילי | צווארון לבן | מחש | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506270283 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | תעבורה | אסירים
0505645022 מידע מורחב
פלילי | אסירים | צבאי | שחרור ממעצר - ימים ועד תום הליכים
0522892777 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | סמים | מעצרים | צבאי
0502585250 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות
0544712201 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | מעצרים וחקירות
0506597777 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | נוער | מעצרים וחקירות
0522888660 מידע מורחב
פלילי | תעבורה | פשע חמור | נוער
0522350561 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים
מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין

"כך הפלתי את אביגדור ליברמן"

כתבה שהכנתי ל"ידיעות אחרונות" וצונזרה: היועץ הפוליטי דוד אדלמן מספר כיצד מצא במשרדו בכנסת את מסמכי הבנק המפלילים של אביגדור ליברמן, וכיצד הם הגיעו למבקר המדינה לינדנשטראוס, ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, ולמפקד להב 433 דאז יואב סגלוביץ', עד שגם היועמ"ש ויינשטין צנזר את התיק
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

"מאחר וזה היה ערב בחירות לא ויתרתי וניסיתי להשתמש בחומר כדי להפציץ", אומר אדלמן

פרולוג. בשנים 2009 ו-2010 עבדתי ב"ידיעות אחרונות" ככתב פלילי לענייני היחידות המיוחדות של המשטרה (להב 433) והמטה הארצי. באותה תקופה, עם חשיפת הגל השני בפרשות ליברמן, הוא נחקר ביאח"ה להב 433 על מיליוני השקלים שהועברו מחשבון הבנק בקפריסין, של חברות בשליטת האוליגרך מיכאל צ'רנוי, אל חשבונות בנק המזוהים עם ליברמן בישראל. סמוך לסיום החקירה שלו יצרתי קשר עם יהודי טוב בשם דוד אידלמן, יועץ פולטי ובלוגר בשפה הרוסית, שחשף בפני כיצד הוא זה ש"סחב" את המסמכים הרלוונטים מלשכת ליברמן בכנסת, והעביר אותם בהליך דרמטי למבקר המדינה דאז מיכאל לינדנשטראוס ובהמשך לחוקרי יאח"ה. 

העורכים בדסק החדשות של "ידיעות" מאוד התלהבו מהסיפור והאיצו בי לראיין אותו, ואף שלחו צלם שצילם את אדלמן ליד המשרדים של עורך הדין שלו ברמת גן. לנוכח עיתוי הדברים, שבוע בו ליברמן נחקר במשטרה, לי היה ברור שמדובר בכתבת שער ב"ידיעות אחרונות", די התרגשתי למען האמת. יממה לאחר העברת הכתבה למערכת קיבלתי הודעה טלפונית לקונית מהעורך הרלוונטי שהכתבה נפסלה לפרסום. מדוע, לא קיבלתי הסבר עד היום הזה. חלפה עוד שנה לערך עד שנאלצתי לעזוב את "ידיעות אחרונות" אחרי אינספור מחלוקות בענייני תוכן בעיקר. או אז הקמתי את "פוסטה" והעליתי את הסיפור הזה של אדלמן זמן קצר לאחר המלצת המשטרה להגיש כתב אישום נגד ליברמן בעבירת שוחד, מה שלא מנע מהיועץ המשפטי "גורר הרגליים" יהודה ויינשטיין לסגור את תיק ליברמן לתדהמת כל גורמי המקצוע והקהל הרחב.

לנוכח פרשת "נוני ביבי", לשיפוטכם: האם הכתבה היתה ראויה לפרסום? 

העיתון של המדינה

נודלמן נגד ליברמן

היו היו שני חברים, אביגדור ליברמן ומיכאל נודלמן, שניהם פוליטיקאים שהצלחתם נישאה על גלי העלייה של שנות התשעים ממדינות ברית המועצות לשעבר, אבל חברותם עלתה על שרטון הכסף הגדול של האוליגרכים אשר הציף אותם בישראל של תחילת שנות האלפיים.

סכסוך כספי נוסף, גדול ומר בהרבה, ניטש בסביבה האוליגרכית של השניים, בין האוליגרכים מיכאל צ'רנוי ומולי דריפאסקה, שהיה בעבר יד ימינו של צ'רנוי בעסקי האלומיניום והפך למיליארדר עצמאי. בקבוצת דריפאסקה הבינו, שכדי לפגוע בצ'רנוי הם פשוט צריכים לפגוע בפטרון הפוליטי שלו, ליברמן. משמע, לחשוף את הקשרים הכלכליים והחברתיים בינהם. לשם כך הם גייסו עורכי דין, רואי חשבון, חוקרים פרטיים ואנשי יחסי ציבור.

בינתיים, הסכסוך בין ליברמן לנודלמן נכנס להילוך גבוה, ודרכם הפוליטית נפרדה. כאשר נודלמן תמך בהתנתקות והצטרף לקדימה, במחנה ליברמן התעסקו בהתנכלויות לנודלמן, שמצידו אסף חומרים על ליברמן. בשלהי 2005, נודלמן ואנשיו שמו את היד על אסופת מסמכים אשר העידו לכאורה, על מיליוני דולרים אשר זרמו מפטרוניו של ליברמן באוסטריה ומזרח אירופה לחשבון הבנק שלו בקפריסין וממנו לאנשיו בישראל.

לפי גרסה אחת, ליברמן פשוט שכח מעטפה עם מסמכים בחדר של נודלמן בכנסת. לפי גרסה אחרת, אחד מעוזריו של נודלמן "לקח" את המסמכים ממשרדו של ליברמן בכנסת. "בפועל זה היה קצת אחרת", אומר אדם בכיר שמעורב בחקירה, "אנשי נודלמן פשוט הופעלו על ידי האוליגרכים שכיוונו אותם להגיע אל המסמכים המדויקים". כך או כך, העתק אחד של אסופת המסמכים נמסר אישית למבקר המדינה, מיכה לינדשטראוס, באמצעות כלכלן המקורב לנודלמן, והעתק אחר נמסר אישית ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, באמצעות נודלמן בעצמו. את שאר העבודה עשו אנשיו של ניצב יואב סגלוביץ ביחידה הארצית לחקירות הונאה.

ח"כ לשעבר מיכאל נודלמן

ציר המבקר

"אני אישית מצאתי את החומר נגד ליברמן במהלך שנת 2005″, אומר דוד אדלמן, יועצו הפוליטי של נודלמן, שעד שנת 2008 היה רכז ההסברה במגזר הרוסי של מפלגת קדימה. "ליברמן שכח מסמכים בכל מיני מקומות, כולל בחדר של נודלמן בכנסת, שם הוא נהג לדבר בטלפון כי זה נחשב טלפון 'נקי' שמשוחרר מהאזנות".

ומה גרם לך לחשוב שיש שם משהו?

"עשיתי סתם סדר בחדר, וחיפשתי דברים שקשורים לליברמן. המסמכים שכבו בחדר בכנסת כמה שנים, כשהיחסים של נודלמן עם ליברמן עוד היו טובים, רק הוא ידע שהם שם. כשמצאתי את הניירת הבנתי שמדובר במכתבים פרטיים שלו, שזה לא משהו ממשלתי, אלא מבנקים, בקפריסין. הלכתי לכל מיני אנשים לשאול מה זה, ואז התברר איזה בומבה יש לי בידיים. זה התחיל בכוונה אבל מצאתי במקרה, זה שילוב של הדברים. מי שרוצה למצוא משהו מוצא את זה במקומות שאחרים לא מוצאים.

"כשמצאתי את זה הראיתי לאנשים בסביבה שלי, הראשון היה נודלמן, אחריו מנכ"ל המפלגה, אדוארד בלאו, שאמר שזה פיצוץ. כדי להבין מה בדיוק יש במסמכים נעזרנו בכלכלן, איש קפדן מאוד וחכם. הוא אמר שזה הדבר היחיד שיכול לעשות את הסוף לליברמן. אני הצעתי להביא את המסמכים למבקר המדינה, אבל נודלמן מאוד פחד מליברמן, ובמיוחד הוא פחד מהאנשים מהסביבה של ליברמן וצ'רנוי.

"גילינו שרוב המסמכים היו משנת 2001 והתייחסו להעברות כספים לחשבונות של ליברמן ב'בנק פופולר' בקפריסין, וממנו לחברות של ליברמן בקפריסין ובארץ, או לאנשים שמזוהים איתו. למשל, סכומים גדולים שעברו לחשבון של השכן שלו בישוב נוקדים, דובר ישראל ביתנו גרשון טרסטמן, ולנהג האישי שלו, יגאל שניידר. את טרסטמן הכרתי עד אז כאדם ללא אמצעים, ובמסמכים גיליתי פתאום שלחשבונו בארץ הועברו 320 אלף דולר מאחת החברות של ליברמן בקפריסין".

דוד אידלמן

נודלמן ואנשיו גם הבחינו בכך שמדובר בכספים אשר חלקם התקבלו בתקופה שבה ליברמן היה שר התשתיות בממשלת שרון. מאחר ובתפקידו הציבורי נאסר עליו לעבוד בכל עבודה אחרת, הם הגיעו למסקנה שהוא לא שילם מס, ומכאן שמבחינתם היה מדובר בהלבנת הון.

"גילינו דברים מאוד מעניינים", אומר הכלכלן שפיענח את המסמכים עבור נודלמן. "רישומים על העברות של מאות אלפי דולרים למקורבים, וכל מיני נתיבים שהובילו לחברים העשירים שלו, כמו צ'רנוי ומרטין שלאף. לא היה צריך להיות חשבונאי כדי לפענח אותם, היו שם בסך הכל 20 דפי בנק, שהתייחסו לשש חשבונות על שם ליברמן. דיווחים תקופתיים סטנדרטים, 'נא לעדכן את הלקוח שלנו…' וכו', אשר נשלחו לפרקליטו של ליברמן, עו"ד יואב מני, שהיה הנמען לדיווח השוטף מהבנקים".

באוקטובר 2005 סיימו אנשי נודלמן לפענח את המסמכים והתכוונו להעביר אותם למבקר המדינה. "נודלמן פחד לעשות זאת בעצמו", אומר אדלמן, "והוא גם פחד שאני כעוזר הפרלמנטרי שלו אעשה זאת, אז החלטנו שהכלכלן יעשה זאת".

ב-25 לאוקטובר 2005 עשו דרכם הכלכלן, אדלמן ואדם נוסף, למשרד המבקר בירושלים. הכלכלן נכנס לבד לפגישה, והשניים חיכו לו בחדר ההמתנה. "נפגשתי אישית עם מיכה לינדשטראוס ועם אדם בכיר נוסף שארגן את הפגישה", אומר הכלכלן.

"לינדנשטראוס שאל אותי אם אני חותם שזה נכון, והשבתי לו שאני חותם. ישבנו בערך שעה, ובסיום השארתי לו עותק מהניירות. אחרי זה היו עוד כמה פגישות עם המבקר ואנשיו הבכירים, שבהן למדתי פרטים נוספים, למשל על הקשר של ליברמן עם מרטין שלאף".

המסמכים נמסרו למבקר המדינה לינדנשטראוס

נודלמן נכנס לפעולה

במקביל לפנייה למבקר, אדלמן ניסה לעניין בחומר כמה מבכירי העיתונאים בארץ, אבל לדבריו הם לא גילו עניין. "מאחר וזה היה ערב בחירות לא ויתרתי וניסיתי להשתמש בחומר כדי להפציץ", אומר אדלמן, שעבד אז בקדימה. "העברתי אותו לקמפיינר שלנו בקדימה, ליאור חורב, ואמרתי לו שליברמן הוא בעצם המתחרה הראשי שלנו מול הקהל הרוסי. חורב לא עשה דבר, כי היתה להם תזה שעל כל מנדט שליברמן לוקח מקדימה הוא לוקח שניים מהליכוד.

"בינואר 2006 הופצו בתקשורת ידיעות על כך שהמשטרה מתכוונת לסגור את תיק ליברמן, ואני חשבתי שזה לא הגיוני כי במקרה כזה ליברמן המסוכן היה מועמד לשר לביטחון פנים. דיברתי על זה עם נודלמן ואז הוא החליט לקחת את החומר ולפנות ישירות ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. הוא נפגש עם מזוז והראה לו את החומרים. בדיעבד התברר לנו שמזוז מאוד השתכנע. ואכן, מיד לאחר הבחירות בחודש מרס, בהן ליברמן זכה ב-11 מנדטים, מזוז הוציא חוות דעת שליברמן לא יכול להיות השר לביטחון פנים מאחר ומתנהלות נגדו חקירות. זה הקטע שבלבל אז את כולם במערכת הפוליטית, כי המשטרה הרי הודיעה כבר שהיא מתכוונת לסגור את תיק ליברמן".

יועמ"ש מני מזוז

הכלכלן מספר איך נפגש בהמשך עם תנ"צ מירי גולן, ראש יאח"ה באותה התקופה, ראש אגף החקירות היה אז ניצב יוחנן דנינו, ובהמשך הופקד על החקירה ראש להב 433 ניצב יואב סגלוביץ. "לא נדרשתי לתת לה עדות אבל נפגשתי כמה פעמים עם עוד חוקרי משטרה לשיחות רקע. במשטרה, כמו במשרד המבקר, בחנו אותנו בחשדנות רבה, דרשו לוודא שלא זייפנו את המסמכים. הם רצו לדעת מאיפה בא החומר, אם יש עוד מסמכים ומה המקור של הכל.

"החוקרים קיבלו ממני 20 עמודים, עשו חיקורי דין בחו"ל והגיעו לתדפיסים של שנים אחורה, עם חברות שהחליפו שמות כמה פעמים, וזה התגלגל לתיק ראיות ענק עם 3,000 עמודים. התדפיס עם חצי מיליון הדולר שהעבירו מהחברה של צ'רנוי לחברה של ליברמן (עבור עסקת היין, א"ז) היה בעמוד הראשון שנתנו להם. עכשיו נותרה לפרקליטות החובה לתרגם את הראיות החשבונאיות לסעיפי אישום".

השאלה שהטרידה את אנשי נודלמן היא כיצד זה כל החשבונות, החברות, מקורות הכסף וההעברות, נרשמו באופן גלוי כל כך על השמות של ליברמן ואנשיו הקרובים ביותר, לרבות בתו מיכל, שכנו טרסטמן ונהגו שניידר. אדלמן, אשר נוהג להתייעץ עם ניצב בדימוס, משה מזרחי, טוען כי הקצין הבכיר לשעבר הסביר לו שהמקור לביטחון המופרז של ליברמן היה נעוץ בחוסר היכולת של המשטרה למצוא עליו חומר ממשי במשך 10 שנות חקירה, וההרגשה ששידרו החוקרים לפיה התיק שלו היה אבוד.

ההסבר של הכלכלן יותר מעשי: "שמעתי על טענות מהצד של ליברמן לפיהן הכל מפוברק ומזויף במסגרת מלחמת האלומניום בין צ'רנוי לדריפאסקה, אבל הרי נמצאו בבנק ממצאים פיזיים שמאשרים את האותנטיות של המסמכים. אז הם ממשיכים וטוענים, שהחשבונות שנפתחו בקפריסין מזוייפים, ואפילו החברות שאליהן הפקידו את הכסף זוייפו על שמו. אם זה יהיה קו ההגנה שלהם, זה יהיה מהמם". 

 מיכאל צ'רנוי זכה בתעודת זהות ישראלית

פלילים ופוליטיקה

אדלמן, שבבחירות בשנת 99′ עבד במחנה אהוד ברק במפלגת העבודה, מציין שהעימות הראשון שלו עם ליברמן היה באותה מערכת בחירות, "אני הבאתי אז למטה ברק את ההתבטאות של ליברמן, על 'זכותה של ישראל להפציץ את סכר אסוואן' שנאמרה בפורום סגור, והם הוציאו אותה לתקשורת.

באוגוסט 2005 הפצתי באינטרנט גם את אסופת השירים של טרסטמן (האיש שלחשבונו הועברו 320 אלף דולר מכספי צ'רנוי, א"ז), שפורסמה בעיתון 'וסטי', ובה הוא ביטא את המצע של ליברמן באמצעות אמירות גזעניות קשות מאוד. הוא השווה את הערבים לעכברים, חתולים, דיבר על איבר המין של האשה הערביה כעל מקור של מוות. הבלוג שלי הגיע ל'מרכז מוסווא לזכויות הערבים בישראל', שפנו ליועץ המשפטי לממשלה אשר הגיש נגד טרסטמן כתב אישום".

באתרי האינטרנט ברוסית אדלמן הוא בלוגר פופולרי, בין היתר בזכות הפרסומים שלו נגד ליברמן וקשריו עם צ'רנוי. "ככה הגיע אלי גם פעיל הימין, אביגדור אסקין", מספר אדלמן. "הוא אמר לי שהוא עושה קמפיין נגד כניסת ליברמן לממשלת אולמרט, תחת הססמה 'ליברמן הוא הפודל של המאפייה הרוסית', והיתה ביננו בנושא הזה החלפת מכתבים בדואר האלקטרוני. בחמש לנובמבר 2007 הייתי במשרד ממשלתי בירושלים ואני שומע ברדיו שעצרו את אסקין, ואת החוקרים הפרטיים רפי פרידן ואביב מור, ושצפוי להיעצר אדם נוסף, פעיל בקדימה, שזה אני לכאורה, וכולם חשודים באזנות סתר והטרדות של ליברמן וצ'רנוי במסגרת של פרשת ריגול רוסי.

"ליברמן היה אז השר לעניינים אסטרטגיים, וזה היה מפחיד לשמוע. כשחזרתי הביתה מחקתי  מהמחשב קבצים שקשורים למחאה נגד ליברמן. את העתקי המסמכים שלו שעוד נותרו אצלי שרפתי.

היועמ"ש שסגר את תיק ליברמן. יהודה ויינשטיין

"בדיעבד הבנתי מאיפה נולדה הפרשה. ליברמן הגיע ליאחב"ל, הציג איזה התכתבות לכאורה ביני לבין אסקין ואחרים, וטען שכולנו מגויסים לטובת דריפאסקה בקונספירציה בינלאומית, שכוללת את טוני בלייר, מאיר שטרית, אבי דיכטר וניצב מזרחי. בהמשך גם צ'רנוי הגיש נגדנו תביעת דיבה ענקית על סך 10 מיליון שקל, וכלל בה את אותם האנשים שמופיעים בתלונה של ליברמן במשטרה, ובאותן ההאשמות.

"אולי אסקין באמת נשכר במסגרת הקמפיין של דריפאסקה, אבל בסופו של דבר, אצלי אף שוטר לא דפק בדלת, וגם יאחב"ל אף פעם לא הזמינו אותי לחקירה. את אסקין הם המשיכו להזמין למסור מידע, אבל במסגרת חקירת ליברמן דווקא".

כל אותו הזמן המשיך ליברמן לפעול בגלוי למען צ'רנוי במסדרונות השלטון. הוא פעל לקידום בקשתו לקבל אזרחות ישראלית קבועה, נאבק נגד ביטול האזרחות הזמנית שניתנה לו, השתתף באירועים ציבוריים שארגן צ'רנוי, ולא פעם גם התלוו אליו אח"מים אשר שיוו אופי ממלכתי ומכובד לאירועים אלה. זה הגמול לכאורה שצ'רנוי קיבל מליברמן, גמול שחוקרי המשטרה ראו בו בסיס ראייתי לעבירת השוחד. מנגד, היועץ המשפטי הנוכחי ויינשטיין סירב לראות בפעילות הזו של ליברמן למען צ'רנוי גמול ישיר עבור מאות אלפי הדולרים שצ'רנוי נתן לו, וביטל את עבירת השוחד.

אדלמן מתאר כיצד המשיכו להטריד אותו: "התחילו להפיץ בלוגים על כך שאני ואסקין רכזים של מערכת הריגול הרוסי בישראל. ברשת התפתח כאוס של ממש, תוארתי כמי שנעצר, פוטר מקדימה, ברח מהארץ, נעצר בפראגוואי עם 500 אלף דולר במזומן ועם פטריות הזיה בתרמילי. "הרגשתי חוסר אונים, כי אני איש של עיתונים, יחסי ציבור, פוליטיקה. כאשר פרסמו את זה גם בעיתון "מיג", שבבעלות צ'רנוי, הוצאתי לעיתון מכתב דרישה והם מיהרו לפרסם למחרת התנצלות".

השלב הבא היה פיטורי אדלמן מעבודתו בקדימה. "התקשרה אלי חברה מקדימה שעובדת בלשכת ראש הממשלה, ואמרה לי שליברמן הגיע עם הניירת מהסוג שהוא הציג ליאחב"ל, עד למזכיר הממשלה, עובד יחזקאל.  'תהיה מוכן שבקרוב יבקשו ממך לעזוב', היא אמרה לי. חלפו יומיים, ואכן, יועץ התקשורת של קדימה, עדי שטרנברג, הזמין אותי לשיחה והודיע לי שאני מקבל משכורת לחודשיים וחצי, עד 1 בפברואר 2008, אבל אני מתבקש לא לבוא יותר לעבודה ולא לפעול יותר בשם קדימה".

אדלמן אומר כי לאורך כל הדרך בקדימה, "אנשי המפלגה קיבלו הוראות לא לפגוע בליברמן, ומה שהכי חמור, לא לעבוד איתי. הרומן של ליברמן עם אולמרט פגע בכל הנישה של עובדי המגזר הרוסי בקדימה. לא אהבנו את המונופול של ליברמן ברחוב הרוסי, הרי בשנת 2004 כשהתחלתי לעבוד עם נודלמן זה היה בגלל הקונפליקט שלו אז עם ליברמן".

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן