השופט הבכיר מנחם קליין מבית משפט השלום בתל אביב (10.11) קבע, כי פגיעה בהולך רגל באמצעות אופניים חשמליים אינה יכולה להיחשב כתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. השופט קבע את הדברים כאשר פסק בתביעה שהגיש תושב תל נגד הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית).
התובע הגיש תביעה נגד רוכב האופניים ונגד קרנית, לאחר שלטענתו נפגע כתוצאה מפגיעת אופניים חשמליים בעת שצעד על מדרכה בעיר. ב-23 באוקטובר האחרון הורה השופט לפתל את ניהול התיק, על מנת להחליט האם התובע יכול לתבוע את קרנית כנפגע תאונת דרכים, או שיוכל לתבוע אך ורק את הרוכב הפוגע, ב"מסלול" של תביעת נזיקין רגילה.
בא כוחו של התובע טען, כי בעבר נכתבו שני פסקי דין המתייחסים לאופניים חשמליים - אחד מהם נכתב על ידי השופט קליין עצמו, שקבע כי אין מדובר רכב מנועי. ואולם, נציג התובע טען כי כיום אפילו המדינה רואה באופניים חשמליים רכב מנועי, ולכן יש להתייחס לכך גם בפסיקה. קרנית, טען התובע, אמורה לתת פיצוי לנפגעים שאין להם ממי לתבוע את נזקיהם.
קרנית טענה כי בתגובה לתביעה, כי התובע עצמו אינו יכול לומר באופן חד משמעי האם נפגע מאופניים רגילים או מאופניים חשמליים, מה גם שלפי תרנות התעבורה, אופניים חשמליים הם כלי שבו המנוע מופעל בדיווש, כלומר בעזרת כוח שאינו מכאני.
השופט קליין ציין בהחלטתו כי מדובר בסוגייה שמגיעה לבית המשפט בתדירות הולכת וגוברת, לצד עלייה משמעותית בכמות התאונות ופגיעות הגוף שנגרמות כתוצאה ממעורבות אופניים חשמליים. השופט כתב בהחלטתו כי לדעתו - "על המחוקק להסדיר נושא זה וראוי שעה אחת קודם, כדי לחסוך פגיעה בציבור הולכי הרגל ורוכבי אופניים חשמליים". לדבריו, יש להסדיר את מעמדם וחובותיהם של רוכבי אופניים חשמליים.
עם זאת קבע השופט, כי אופניים חשמליים אינם מהווים רכב מנועי מאחר שהם מופעלים רק בחלקם באמצעות כוח מכאני. לפיכך, אין לקרנית כל חובה לפצות את התובע בגין התאונה, היות והחוק אינו מחייב רוכבי אופניים חשמליים להיות מבוטחים. השופט הוסיף ואמר כי התובע עצמו אינו יכול לומר האם נפגע מאופניים חשמליים או רגילים, אבל גם אם היה יכול לומר בנחרצות כי נפגע מאופניים חשמליים - הוא היה דוחה את הטענה כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, וקובע כי מי שנפגע מאופניים חשמליים, כאילו נפגע מאופניים רגילים.
ואולם, בשולי החלטתו כתב השופט והתייחס לתאונות אופניים חשמליים ש"הפכו לאחרונה לתופעה מדאיגה וקיים צורך למצוא פיתרון לתופעה זו, הן בפיקוח מתאים על ייבוא הכלים ומניעת שינוי ייעודם המקורי והן בדרך חקיקה ברורה".
התובע חויב לשלם לקרנית הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 18 אלף שקל.
