פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הוצאה לפועל | משפחה | תעבורה
0506245512 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים
ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין

המדינה תמנע שחרור מוקדם רק מאסירים שפגעו באמון הציבור

פרקליט המדינה פרסם הנחיה חדשה שמחדדת את המקרים בהם תהיה התנגדות לשחרור אסיר לפי סעיף 10א' המתייחס לחומרת העבירה והטראומה הלאומית שהיתה בעבירה שלו, על חשבון שיקולים של שיקום וטיפול
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

אם לא קוראים לך עופר מקסימוב, אין לך מה לדאוג. אסירים עם עתיד (צילום: משה שי, פלאש 90)

פרקליט המדינה שי ניצן פרסם הנחיה חדשה שנועדה להתוות את שיקול הדעת של הפרקליטים המופיעים בוועדות השחרורים, ביחס ליישום הוראה מיוחדת – סעיף 10(א) בחוק שחרור על תנאי. סעיף זה קובע מקרים חריגים שבהם יובאו בחשבון שיקולים המתמקדים באמון הציבור במערכת המשפט, על חשבון שיקולים המתמקדים בשיקום האסיר והתנהגותו.

ככלל, עמדת המדינה ביחס לשחרור על תנאי נקבעת בהתאם לסעיפים 3 ו-9 לחוק, המתמקדים באסיר עצמו כאמור, במסוכנות הנשקפת ממנו ובאופן התנהגותו. סעיף 10(א) לעומת זאת קובע מקרים חריגים בהם נשקלים היבטים ציבוריים שאינם תלויים בנאשם ואשר ישפיעו על ההחלטה אם לקצר את עונשו.

סעיף 10(א) קובע שבמקרים בעלי נסיבות מיוחדות, בהם וועדת השחרורים סבורה כי שחרור האסיר יפגע באופן חמור באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק או בהרתעת הציבור, רשאית הוועדה לשקול נתונים אלו בעת קבלת החלטתה, מעבר לנסיבותיו האישיות של האסיר וחוות הדעת של גורמי הטיפול לגביו. עוד נאמר בסעיף זה, כי שיקולים ציבוריים אלה יהיו רלוונטיים גם כשחומרת העבירה לא משתקפת באופן סביר בתקופת המאסר שיישא האסיר בפועל, אם ינוכה לו שליש או חלקו.

ניצן: רק בתיקי טראומה לאומית ניתן להתנגד לקיצור שליש מטעמי אמון הציבור

סעיף 10א' מופעל בתיקים משמעותיים בעלי חשיבות ציבורית מיוחדת. כך למשל, המדינה התנגדה לשחרורו המוקדם של האסיר עופר מקסימוב בשנה שעברה, בטענה שאמון הציבור ייפגע קשות באם יאושר קיצור מאסר למי שהורשע בגניבת רבע מיליארד שקלים מהבנק למסחר. העובדה שמקסימוב נמצא כבר כשנתיים באגף שיקום ותקופה ארוכה יוצא מהכלא יום יום באופן עצמאי לעבודה ובחזרה, לא סייעה לו לזכות בשחרור מוקדם כפי שהיה קורה במקרה של אסיר אחר.

ההנחיה החדשה של ניצן קובעת שהתנגדות המדינה לשחרור מוקדם של אסיר בגין השיקולים שבסעיף 10(א) כאמור, תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כשנמצאה הצדקה מיוחדת להחלת שיקולים ציבוריים – ובאישור פרקליט מחוז. עם זאת, ההנחיה קובעת כי ככל שגדל חלק המאסר שהאסיר כבר נשא, משקלם של השיקולים הציבוריים לפי סעיף 10(א) כאמור יפחת, ויעלה משקלם של השיקולים הקשורים לשיקום האסיר.

בנוסף נקבע בהנחיה, כי ככל שניתן ללמוד על חומרת התיק מתוך התבטאויות מפורשות שהופיעו בפסק הדין של בית המשפט שגזר את העונש, כך יש לתת משקל רב יותר לשיקולים הציבוריים של החשיבות שבשמירה על אמון הציבור בשלטון החוק. לפי הנחיית ניצן, על פרקליטי המדינה להעדיף לבסס את טענותיהם נגד שחרור אסיר כלשהו בוועדת השחרורים על השיקולים הרגילים, למשל הליכי שיקום אישי לא מספקים, על פני טיעונים מסוג "אמון הציבור".

בין הקריטריונים להתנגדות לשחרור מן הטעמים הציבוריים, מונה ניצן גם תיקים המשקפים לדבריו  "טראומה לאומית" (התמוטטות הבנק למסחר, למשל, עונה על הגדרה זו), תיקים שכרוך בהם פגם מוסרי חמור, או תיקי עבירה שבוצעה כלפי קטין או חסר ישע. עם זאת אין די בסוג עבירה מסוים כדי לקבוע את התקיימות הסעיף.

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן