מבזקים+
צווארון לבן
פלילי | תעבורה | מנהלי | צבאי | אסירים
0545282726 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
זנו – קרן, משרד עו"ד
פלילי | אסירים | כלכלי | נוער
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן

זיכוי עפאף גילאווי: יש מחיר לחופש

לא רצו לקבל גרסת חשודה ברצח, לא בדקו כיווני חקירה, "גנבו" מוצג משפטי, לא תיעדו חוות דעת פתולוגית, הדריכו עדים בריענונים, תיעתעו בבית משפט עליון וסחטו נאשמת ברצח להודות בעבירה מופחתת * תלונה של הסנגורית בתיק, עו"ד אורית חיון, הניבה מנציב הביקורת דוד רוזן דו"ח חמור נגד המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר וסגנית בכירה של פרקליטת מחוז תל אביב רביד שיפמן, אבל גם דו"ח ללא שיניים * jahpv rtaubv c"puxyv"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

עו"ד אורית חיון והנאשמת עפאף גילאווי ביום השחרור (צילום משרד עו"ד חיון)

"פגמים חמורים והתנהלות פסולה בתכלית" של פרקליטים בכירים מפרקליטות מחוז תל אביב בניהול תיק פשע חמור נגד אשה צעירה מיפו אשר הואשמה ברצח של צעירה מוסלמית אחרת מהעיר על רקע רומנטי.

אלה הן המסקנות הכלליות של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, מסקנות שהתקבלו בסיומה של ביקורת איכותית אמנם אבל כזו שהיא נטולת כל סנקציות בסיומה, וחלקים נרחבים ממנה לא הובאו כלל לידיעת הציבור כפי שנחשף כאן לראשונה בתחקיר "פוסטה".

למרבה המזל, חרף תמרונים כאלו ואחרים של הפרקליטות, הנאשמת זוכתה מרצח ושוחררה לאחר שלוש שנים במעצר, אך את חירותה היא נאלצה "לקנות" בהודאה בעבירה מופחתת שתצדיק את מעצרה הממושך.

בבוקרו של יום השחרור ביקשה הפרקליטות מבית משפט העליון להאריך את מעצר הנאשמת ב-90 יום נוספים, בטענה שהיא מסוכנת לציבור, אבל כעבור שעות אחדות בבית משפט המחוזי הסכימו שתי הפרקליטות להסדר בו הודתה הנאשמת בסיוע לאחר מעשה והסתפקו בשלוש שנות מאסר אותן היא ריצתה עד אותו היום. ה"מסוכנות" עליה הצהירו בפני שופטי בית משפט העליון התפוגגה כנראה בפוסטה – בדרך מירושלים לתל אביב.

נציב ביקורת על הפרקליטות דוד רוזן

את התלונה לנציב רוזן הגישה הסנגורית המרכזית, עו"ד אורית חיון, נגד שתי המנהלות בפועל של התיק, עו"ד רביד שיפמן, סגנית בכירה בפרקליטות תל אביב, ועו"ד רותי שביט, וכנגד פרקליט המחוז דאז שהיה ממונה עליהן עו"ד מומי למברגר – כיום המשנה לפרקליט המדינה.

עו"ד חיון, שניהלה את ההגנה יחד עם עו"ד דין כוכבי ממשרדה ועו"ד מיכל עורקבי מהסנגוריה הציבורית, פרשה בפני רוזן תמונה מדאיגה של "ניהול תיק באופן כוחני, תוך ניצול כוח השררה שבידי הפרקליטות ושימוש בכל אמצעי, בין היתר אי-אמירת אמת". 

מבחינת הפרקליטות היה נראה כי כל האמצעים היו כשרים כדי לנצח.

המנוחה - רים מוסלמי (צילום: משטרת ישראל)

חזון העצמות

רים מוסלמי, צעירה תושבת יפו נרצחה באוגוסט2014 . גופתה לא נמצאה עד היום, מלבד חלקי עצמות מצלעותיה אשר נתפסו ברכב של חברה, מוחמד אבו-אלקיעאן.

כתב אישום ברצח הוגש נגד עפאף גילאווי, תושבת באר שבע. לפי האישום, גילאווי ביצעה נקמה כפולה: גם רצחה את המאהבת של בן הזוג שלה לשעבר מתוך קנאה, וגם השתילה את עצמותיה ברכבו, על מנת שיואשם ברצח.

לפי הנטען, אחד מחבריה של גילאווי התקשר למנוחה והזמין אותה לבילוי. גילאווי שהצטרפה אליהם, השקתה את רים לשוכרה, ולאחר שהגיעו לדירתה בבאר שבע, רצחה אותה באופן שאינו ידוע למאשימה, ולאחר מכן השליכה את גופתה במקום לא ידוע. לטענת הפרקליטות, כתב האישום הוגש על בסיס ראיות נסיבתיות "שחייבו את הגשתו כיוון שהצביעו על מעורבותה הגבוהה של הנאשמת בביצוע הרצח, ולאור העובדה כי סיפקה הסברים שקריים".

אבו אלקיעאן וחשודים אחרים שוחררו לאחר חודש במעצר, נקיים מכל אשמה.

עצמות הצלעות של המנוחה שנמצאו ברכבו של בן זוגה (צילום מתיק החקירה)

לאחר שלוש שנים של הצגת הראיות, שמיעת עשרות עדים והארכת מעצרה של הנאשמת תשע פעמים בבית משפט העליון, התיק הגיע למבוי סתום וקרס למעשה. כבר לאחר סיום שמיעת ראיות ההגנה, כאשר הפרקליטות ביקשה לשוב ולהביא עדים, המליץ הרכב בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת מרים דיסקין, על העברת התיק לגישור.

תרמה לכך מציאת הגולגלת של המנוחה ליד באר שבע, שנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום. המדינה טענה שהפרט הדרמטי הזה נחשף סמוך למקום עליו הצביעה הנאשמת בחקירה, ואילו ההגנה טענה שהגולגולת הושתלה שם בדיעבד כדי לסבך את הנאשמת. בדיקה שבוצעה באישור בית משפט על ידי מומחה מטעם ההגנה במכון לרפואה משפטית חשפה ממצאים פתולוגיים שערערו את טענות הפרקליטות.

החיפושים אחרי הגופה באזור עליו הצביעה הנאשמת

ביוני 2017, לאחר שהתובעות בתיק קיבלו הארכת מעצר נוספת מבית משפט העליון, הן חזרו למבוי הסתום באולם של השופטת דיסקין, בידיעה שהן חייבות להתפשר עם הנאשמת וצוות ההגנה אצל המגשר שנקבע לתיק, השופט בני שגיא.     

עוד באותו היום, שתי התובעות הגישו לנאשמת הצעה צינית שהתבססה על המצוקה שלה כמי שהיתה נתונה כבר שלוש שנים במעצר. גילאווי תודה בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע, והפרקליטות תסתפק בתקופת המעצר. על פי כתב האישום המתוקן, גמלה החלטה בליבו של "אחר" שזהותו אינה ידועה לפגוע ברים, וגילאווי מסרה לאותו אדם כי רים נמצאת בביתה. האופן בו מצאה את מותה, אינו ידוע. כל סימני השאלה בתיק נשארו פתוחים, זועקים, ורק צלעותיה של רים נמצאו לאחר היעלמותה כאמור בתא המטען ברכב של בן זוגה.

פרקליט המחוז דאז. עו"ד שלמה (מומי) למברגר

סירוב לגבות גרסה מנאשמת

נציב הביקורת, השופט בדימוס רוזן, מצא כאמור שורה ארוכה של כשלים בניהול התיק על ידי פרקליטות מחוז תל אביב, נביא כאן את החלק המרכזי שבהם.

לאחר חודש במעצר ושחרור כל החשודים, וביניהם בני משפחת המנוחה, החליטה העצורה גילאווי לספר למשטרה כי אבו אלקיעאן התוודה בפניה וסיפר לה היכן השליך את הגופה. בהנחיית הפרקליטות נלקחה גילאווי ל"הליך הובלה והצבעה" סמוך לבאר שבע, אך מעבר להצבעה בשטח על מקום הקבורה, חוקרי המשטרה סירבו לגבות את עדותה. בשל תקלה, ההליך בשטח לא הוקלט ולא תועד. בהסבר הפרקליטות לרוזן נמסר, כי פרקליט המחוז למברגר הורה לאפשר לנאשמת למסור גרסה נוספת "רק אם תגלה רצינות ותצביע על גופה", אלא שהגופה לא נמצאה – מה שחיזק את הקונספציה שגילאווי "מתעתעת" בחוקרים לאור התנהלותה הקודמת כאשר חששה להפליל אחרים ולהיפגע.

ראש צוות החקירה במרחב יפתח, פקד אסף בראנס, שנשאל בבית המשפט על דחיית האפשרות לשמוע את דבריה של גילאווי בהליך ההצבעה בשטח, הסביר: "הונחיתי לא לקבל ולא לשמוע. זו היתה הנחיית פרקליט המחוז… עשיתי מה שהונחיתי, אנחנו כבר אחרי כתב אישום".

רוזן כתב על כך: "מצאתי פגם חמור בהוראה שניתנה על ידי הפרקליטות למשטרה, שלא לאפשר לנאשמת למסור גרסתה. אין בידי לקבל את תשובת הפרקליטות… הלכה עקיבה ומושרשת היא כי חוקרי המשטרה מצווים לתעד בצורה מלאה ושלמה דברי נאשם בחקירה. לנאשמת עמדה הזכות למסור גרסתה, והחוקרים היו מחויבים לתעד אותה במלואה".

הפרקליטות הפעילו את שב"ס

"גניבת" מוצג ושקר לבית משפט

בהמשך שלחה גילאווי מהכלא, בסיוע חברותיה לתא, מכתב בו פורטה גרסתה על המעורבים ברצח. גם מכתב זה לא נחקר בזמן אמיתי. 

לאחר שלוש שנים, במהלך חקירתה הנגדית של הנאשמת, ביקשה התובעת שיפמן לחקור אותה על המכתב. עו"ד שיפמן ביקשה לקעקע את אמינות הנאשמת ולהוכיח כי היא כתבה את המכתב בפועל אף שלדבריה היא אינה כותבת עברית. התובעות שיפמן ושביט פנו לשב"ס וביקשו כתב יד של גילאווי כדי להשוותו לאותו מכתב. 

בדיון שהתקיים לאחר כמה ימים בבית המשפט ביקשו התובעות לעיין במכתב שנשלח על ידי גילאווי מהכלא שלוש שנים קודם. התובעות ניצלו את ה"עיון" כדי להוציא את המוצג מתיק בית משפט ולשלוח אותו לבדיקת מז"פ, להשוואה עם כתב היד הטרי שקיבלו משב"ס.

הסנגורית חיון שהתנגדה מלכתחילה לחקירת פרטי המכתב, עלתה גם על התרגיל עם שב"ס. לאחר שהכחישו את עצם הפנייה לשב"ס נאלצו שתי התובעות להודות כי המוצג הוצא על ידן מבית המשפט ללא בקשה וללא קבלת אישור כנדרש. השופטת דיסקין זעמה: "איך עשיתם דבר כזה? היעלה על הדעת?". הנציב רוזן כתב על כך: "הוצאת מוצג בית משפט לגורם שלישי, ללא אישור מפורש של בית המשפט, הינו מעשה פסול בתכלית".

זעמה. שופטת מרים דיסקין

כאמור, עו"ד שיפמן ועו"ד שביט הכחישו כי פנו לשב"ס שלושה ימים בלבד קודם, וביקשו כתב יד של גילאווי. התובעות הצהירו בפני בית המשפט כי פנו לשב"ס בעניין אחר. לאחר הצהרתן בבית המשפט מיהרו השתיים לכתוב עוד באותו יום "מכתב הבהרה" לבית המשפט ולתקן את גרסתן.

על כך כותב רוזן: "הפרקליטות המטפלות הצהירו לשאלות בית המשפט, בלשון המעטה, עובדות לא מדויקות. הפרקליטות הצהירו שלא שוחחו עם אף אחד משב"ס ולא ביקשו דגימות כתב יד. דברים אלה התבררו כחסרי כל יסוד. הפנייה לשב"ס נעשתה שלושה ימים לפני הדיון, ולמרות זאת נשמט הדבר מזכרונן של שתי פרקליטות בכירות. שתי הפרקליטות טוענות כי שכחו בדיון כי שלושה ימים קודם הן פנו בעל פה ובכתב ליועמ"שית שבס בבקשה מפורשת לקבל לידיהן דוגמאות לכתב יד".

למרות קביעתו כי הפרקליטות לא אמרו אמת בנושא מהותי כל כך, על גבול הפלילי, רוזן בחר לרכך במשהו את דבריו וחתם פרק זה באמירה כי "בפגישה שנערכה במשרדי עם הפרקליטות ניתן היה להתרשם מדבריהן שנאמרו בכל ליבן, כי לא היתה להן כוונת זדון להטעות את בית המשפט".

סתימת חורים פתולוגית

תיעוד פתולוגי חסר

כשלים אחרים מצא רוזן בחוות דעת פתולוגית משלימה שהגישה התביעה במטרה "לסתום חורים", מבלי שהפרקליטות הגישה את תיעוד השיח עם עורך חוות הדעת. "על תובע שמקיים דו שיח עם מומחה מטעמו מוטלת חובת תיעוד בכתב בצורה סדורה ומלאה של חילופי הדברים שהתקיימו בזמן אמת, חובה לוודא שתיעוד זה יוכנס לתיק החקירה ויועבר לסנגור".

סוגיית הריענונים

כשל נוסף נמצא באופן קיום ראיונות "רענון" לעדים לפני הופעתם בבית משפט, ריענונים אשר לא תועדו כנדרש לפי הנחיית פרקליט המדינה. עו"ד חיון טענה כי בפועל חלק מהריענונים בוצעו כ"השלמות חקירה", נוהג נפוץ ופסול של הפרקליטות אשר אינו זוכה לתשומת לב ראויה מבתי המשפט. רוזן מזכיר כי המליץ בעבר למסד תיעוד ויזואלי אמין ומדוייק של ריענונים בפרקליטות, אולם המלצתו לא יושמה עד כה.

עו"ד אורית חיוןעו"ד דין כוכביעו"ד מיכל עורקבי

מעצר כקלף מיקוח להסדר

בבוקר ה-19 ביוני 2017 התקיים בבית משפט עליון דיון בהארכת מעצרה של גילאווי. עו"ד שיפמן ושביט דרשו הארכת מעצרה ב-90 יום נוספים. מקץ כמה שעות באולם של השופט שגיא במחוזי תל אביב, כאשר התברר שגילאווי מסכימה להסדר ולהודאה בעבירה כלשהי כתנאי לשחרורה, נחתם ההסדר: גילאווי הודתה בעבירה שבגינה יראו את תקופת מעצרה כתקופת המאסר וסיומו. היא שוחררה בו במקום.

הודאה זו, שנכפתה עליה כתנאי לשחרור בתיק שקרס מחוסר ראיות, עשויה למנוע מגילאווי להגיש תביעת פיצויים עתידית, אבל היא גם חסכה מהפרקליטות את המבוכה שבזיכוי מוחלט, מה שמצדיק לכאורה את שלוש שנות מעצרה.

עו"ד חיון התלוננה לרוזן על הניצול לרעה של בקשת המעצר בבית משפט עליון אשר התבררה כחלולה, והוא הסכים איתה: "ראוי היה לפרקליטות לנהוג אחרת, שלא תצטייר כמי שמדברת בשני קולות. בבית משפט עליון טענה המדינה בקול רם וברור, כי מקומה של הנאשמת מאחורי חומות הכלא וטענה למסוכנות, ובאותו יום ממש, ללא שינוי בנסיבות – נסוגה המדינה בצורה גורפת מכלל עמדתה, וחזרה, למעשה, מכתב האישום. תמונה עובדתית זו מעמידה את עמדת המדינה בצורה שאינה נהירה ובלתי קבילה".

לדברי רוזן, "לא ניתן לבטל את עמדת הסנגורית, לפיה בקשת הארכת המעצר באה להבטיח הסכמת הנאשמת להצעת הגישור… מדובר בסוגיה מורכבת. יש ממש בעמדת הפרקליטות כי הסרת מחסומים וקריעת רקמות הפרדה העוטות את הליכי הגישור, עלולה לפגוע משהו בכלים אלה. (אולם) מבלי לקבוע מסמרות לעת הזו, לא ניתן בשום פנים ואופן להשלים עם התמונה העובדתית שנשקפה במקרה זה… יפים הדברים שיצאו מלפני בית משפט עליון: 'רשות מנהלית אינה זיקית המשנה עורה לפי נוחיותה'".

הסנגור של הקטגורים. פרקליט המדינה שי ניצן

כיווני חקירה אחרים

בתלונת הסנגורית פורטו מחדלים נוספים של המשטרה והפרקליטות, אשר לא חקרו כיווני חקירה אחרים לעומק, מלבד אשמת גילאווי, ולכן בסופו של דבר תיק של רצח וביתור גופה לא פוענח. בהקשר זה מציינת עו"ד חיון כי המנוחה, עובר לרציחתה, היתה קורבן לאלימות מצד בני זוג קודמים בחייה וניצלה בנס מנסיון רצח קודם, שבגינו אחיה מרצה עונש מאסר. רוזן כותב על כך בתגובה כי הזירה והסמכות לבירור מחדלים אלו היא בבית משפט, אלא שההליך בבית משפט לא הושלם עקב הגישור.

ומה עושה נציב הביקורת עם ממצאי הביקורת "החמורים" שהוא עצמו הנפיק? לא הרבה, בטח לא ברמת התפקוד האישי של נשואי הביקורת. "נוכח הפגמים שנתגלו בבדיקת תלונתך", הוא כתב לסנגורית בסיום פרק ההמלצות, "מצאתי בהתאם לסמכותי… להמליץ בפני פרקליט המדינה להפיק את הלקחים המתאימים ולרענן הנחיות רלוונטיות למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".

בהודעה לעיתונות שהוציא השבוע רוזן הוא התייחס רק לאירוע שבו ביקשו מבית משפט העליון הארכת מעצר תשיעית על מסוכנות ובאותו היום שחררו את הנאשמת במחוזי בהסדר טיעון, ולא פירט את כלל הממצאים החמורים המתוארים בכתבה.

הפרקליטות על המורכבות של הצדק

תגובות

בתגובה ראשונית לרוזן דחתה הפרקליטות את כלל הטענות בתלונה וציינה כי התנהלותה במהלך ניהול התיק הייתה מקצועית ועל דעת פרקליט המחוז למברגר. עם פרסום הדו"ח המלא נמסר ל"פוסטה" בתגובה:

"הפרקליטות תלמד את החלטת הנציב ותפיק את הלקחים הנדרשים ממנה. יודגש, כי חלק מלקחים אלה כבר יושמו, במסגרת הנחיית פרקליט המדינה שהתייחסה לדרך התיעוד של ראיונות עדים (ריענונים). ביחס להחלטת הנציב בכל הקשור לניהול הליך מעצר במקביל להליך הגישור – הפרקליטות הדגישה בפני הנציב כי התנהלותה בעניין זה היתה על דעת בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, שהיו מודעים לפרטי המו"מ ולהסכמות המתגבשות, ולא מצאו פגם בבקשת המעצר מצד אחד, ובהסדר הטיעון שהתגבש אותה עת מצד שני. כידוע, ניהול משא ומתן במקביל להליכי הארכת המעצר ובמקביל אף לניהול המשפט עצמו, הינו הכרח במסגרת מוסד הסדרי הטיעון. דומה שאף הנציב עצמו היה ער למורכבות שקיימת בנושא זה ולכן נמנע מקביעת מסמרות בעניין".

עו"ד חיון: "הפרקליטות התנהלה בחוסר תום לב וביודעין. החומרה עולה מהעובדה כי מדובר בתיק רצח, אשר ניהולו היה עלול להביא על הנאשמת, אם לשלושה ילדים קטינים, אסון אשר משמעותו חיים שלמים מאחורי סורג ובריח במאסר עולם, בגין פשע אותו לא ביצעה. לטעמנו, תפקיד הנציב הוא לייצר הרתעה ולייצר מצב שבו האזרח החלש יזכה להליך ראוי וצודק מול המדינה, המערכת והפרקליטות החזקה והכל יכולה".

פרקליטה בכירה רביד שיפמן

פרקליטה עם סרט בעבר

בשולי הדברים נציין כי נגד התובעת עו"ד שיפמן הוגשו תלונות בעבר על ידי שוקי משעול, איש מע"מ שהורשע בהפרת סודיות. משעול שהיה ב"קבוצת ה-15" מאנשי רשות המסים שהתלוננו על עבירות שחיתות נגד בכירי רשות המסים והפחתת שומות למקורבים (בראשית שנות האלפיים), טען כי התיק נתפר לו על ידי רות דוד, אשר הנציב רוזן קבע כי טייחה תלונות אחרות שהוגשו נגד רשות המסים.

משעול טען כי עו"ד שיפמן שמונתה לסגנית בתקופת רות דוד והיתה תובעת במשפטו, איימה עליו, ביקשה להוציא מתיק בית משפט למשפחה שלו מסמכים חסויים ודרשה בשם המדינה להחמיר בעונשו ולקבוע מאסר אחרי שהממונה על עבודות שירות קבע כי אינו כשיר מבחינה בריאותית.

סצינות מתנשאות בלתי נשכחות של עו"ד שיפמן בבית המשפט זכורות מהסדרה "דיני נפשות" של הדוקומנטריסטית אורנה בן דור בערוץ 10 (ראו תמונה). סנגורו של משעול, עו"ד מנחם רובינשטיין, סיפר בפרק הרלוונטי כי עו"ד שיפמן אמרה לו שאצל השופטת של משעול, דניאלה שריזלי, לכאורה "הם מקבלים כל דבר". יצויין כי חלק מתלונותיו של משעול נסגרו.

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן