לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
מוטאי-מצגר-גרבאווי
תעבורה | מיסים | נזיקין
עו"ד שרון קינן
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים | מנהלי | נוער | צבאי
עו"ד עדן פוליטקין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | תכנון ובנייה

שינוי מגמה במהפכת החילוטים

עו"ד איתן פינקלשטיין מצביע על חמש החלטות חשובות מתחום תפיסת הכספים לצורך חילוט מחשודים ונאשמים בעבירות פליליות כלכליות * בית משפט העליון שם גבול לאכיפת היתר של המדינה, ואילו בתי המשפט שעד לאחרונה נהגו לגבות את הפרקליטות הולכים בעקבותיו
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

 כחלק מהמאמצים של המלחמה בפשיעה הכלכלית, המשטרה והפרקליטות פועלות להגדיל את שיעור הכספים והרכוש הנתפסים לצורך חילוט. לפני מספר שבועות פורסם הדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה לשנת 2017, ממנו מתברר כי היקף התפיסות לצורך חילוט הולך ועולה מדי שנה. אם עד לפני שנים בודדות היקף התפיסה עמד על לא יותר מ-200 מיליון שקלים בשנה, הרי שבשנת 2017 הוא הגיע ללמעלה מ-700 מיליון שקלים. על אף שהיקף החילוט הסופי נמוך בהרבה, ומגיע לעשרות בודדות של אחוזים מתוך סך התפיסה, עד לאחרונה נראה כי המשטרה והפרקליטות נהנו מרוח גבית מצד בתי המשפט.

במהלך ארבעת החודשים האחרונים ניכר שינוי של מגמה זו, רוחות חדשות החלו לנשוב מבית המשפט העליון וממנו לערכאות הנמוכות יותר. נראה כי בתי המשפט הבינו כי יש להציב גבולות לתופעה של הרחבת התפיסות והחילוטים אשר במקרים מסוימים הופכת לפוגענית, בלתי מידתית, ולעיתים אף יוצרת נזק בלתי הפיך שאינו מוצדק.

מגמת צמצום זו באה לידי ביטוי ביחס לשאלה הבסיסית של מהן התכליות הלגיטימיות של החילוט והאם ניתן לתפוס רכוש אך לשם חילוט עונשי; ביחס להיבטים של חובת הרשויות להקפיד על ההליכים הפרוצדוראליים בעת שהם באים לפגוע בזכות הקניין של חשודים; ביחס למידתיות הראויה לחילוט; וביחס למשך הזמן בו יש לאפשר תפיסת רכוש ללא שמוגש כתב אישום.

שופט יצחק עמית

מברהמי עד אלוביץ

ההחלטה התקדימית הנרחבת ביותר מבין החלטות אלו ניתנה בתיק ברהמי נ' מדינת ישראל (ערעור פלילי 8312/17, 17 אפריל 2018). במקרה זה תפסו הרשויות רכוש בשווי של כחמישה מיליון שקל לשלושה נאשמים אשר גרמו לחברות זרות לתת הוראות לבנקים לבצע העברות מחשבונותיהן לחשבונות שנשלטו על ידי הנאשמים. אלא שתוך פרק זמן קצר בכל המקרים התגלתה המרמה, החברות שניסו לעקוץ אותן לכאורה נתנו הוראות לבנקים לבטל את ההעברות, והכספים הוחזרו לפני שהגיעו לחשבונות הבנק שנשלטו על ידי הנאשמים.

בהחלטה מקיפה בת 32 עמודים דן שופט בית המשפט העליון יצחק עמית בטענות שונות שהעלו הצדדים, ובכללן בטענת הפרקליטות לפיה בהתאם ללשונו של חוק איסור הלבנת הון, משיצאו הכספים מחשבון הבנק של החברות המרומות לכיוון חשבונות הבנק שנשלטו על ידי הנאשמים, הרי שהושלמה עבירת הלבנת ההון וניתן לחלט רכוש לגיטימי בשווי העבירה, אף שהנאשמים לא הרוויחו דבר מהעבירה.

השופט עמית עמד במסגרת זו על התכליות השונות של מוסד החילוט, וקבע כי התכלית העונשית לא יכולה להוות עילה מספקת לכשעצמה לחילוט, ומשלא מתקיימות התכליות האחרות של החילוט, דין כל הרכוש להשתחרר. השופט עמית קבע כי קבלת עמדת המדינה תביא לאבסורד, לפיו מי שהצליח לקבל בפועל כספים במרמה – החילוט יביא אותו לאותה נקודת מוצא שבה היה לפני שביצע את העבירה, בעוד שמי שניסה לבצע את העבירה ולא הרוויח ממנה דבר – יהיה במצב גרוע בהרבה.

שאול אלוביץ'

בשבוע האחרון פורסמה החלטה תקדימית נוספת של השופט עמית, והפעם בעניין חשיבות ההקפדה הפרוצדוראלית על זכויותיהם של חשודים בעת ביצוע הליכי תפיסה לצורך חילוט. בתיק שאול אלוביץ נ' מדינת ישראל (בקשת רשות ערעור פלילי 4526/18, 5 אוגוסט 2018), קבע השופט עמית כי תפיסת רכוש שאיננו קשור לעבירה, וזאת אך לצורך חילוט בשווי, חייב להיעשות בצו שיפוטי. לאור זאת נקבע כי יש להשיב לבני הזוג אלוביץ תכשיטים שנתפסו על ידי המשטרה על גופם של החשודים, תוך מתיחת ביקורת חריפה על המשטרה ועל הנהלים שגיבשה במסגרתם נתפס רכוש לצרכי חילוט ללא צו.

גזר דין משמעותי שניתן על ידי בית המשפט העליון בארבעת החודשים האחרונים ואשר עוסק בשאלת המידתיות של השימוש באמצעי החילוט הוא בתיק ניסים קריספל נ' מדינת ישראל (ע"פ 10014/17 מתאריך 21 מאי 2018). במקרה זה, ביטל בית משפט העליון (הרכב השופטים הנדל, מינץ וילנר) את חילוט בית מגוריו של חוקר צמחים בן למעלה מ-70, אשר הסביר כי גידל קנאביס על גג ביתו לצורכי מחקר. בית המשפט קבע כי חילוט בית מגוריו אינו מידתי, והעמיד את עונשו הכלכלי על סך של 300 אלף שקלים.

החלטה חשובה אחרת הוא בתיק מדינת ישראל נ' חסדי דוד (ע"פ 6532/17 מתאריך 8 אפריל 2018) עסקה אף היא בשאלת המידתיות בהליכי תפיסה וחילוט. בהחלטה זו קבע בית המשפט העליון עמדה מורכבת ביחס לשאלת האפשרות לחלט כספים כשרים אשר שימשו כאמצעי להלבנת כספים המהווים רכוש אסור על ידי ערבוב הכספים אלו באלו. מחד. השופטת ענת ברון קבעה כי הכספים הכשרים אשר שימשו כאמצעי לעבירה הינם ברי חילוט אך מאידך קבעה, כי מאחר שמקורם כשר חילוט זה צריך להיעשות בצורה מידתית, תוך קביעה כי 80 אחוז מהכספים הכשרים שנתפסו ישוחררו והיתר יתפסו.

כסף מזומן שנתפס בפסיטה משטרתית. צילום: דוברו משטרה

החלטות אלו של בית המשפט העליון הובילו לכך שגם שופטי הערכאות הנמוכות החלו לבחון את בקשות המדינה להארכות תפוסים בעין יותר ביקורתית.

דוגמה מובהקת לכך ניתן לראות בהחלטה התקדימית שניתנה בתיק מדינת ישראל נ' אמסלם (צ"ח 4063-08-17 מתאריך 7 יוני 2018). שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, קבע כי בשל ההתארכות הלא מוצדקת של משך החקירה יש להורות על שחרור כל רכושה של חברת נדל"ן בסך מיליוני שקלים. הערר שהוגש על ידי המדינה על החלטה זו נדחה על ידי השופט אביגדור דורות מבית משפט המחוזי בירושלים, תוך שהוא מותח ביקורת על הרשויות אשר לא הסכינו להבין שמשמעות תפיסה רישומית של נכסי נדל"ן לחברת נדל"ן מונעת את המשך המכירות של החברה ומסכנת את המשך פעילותה ואת עצם קיומה.

לאור החלטות בתי המשפט בארבעת החודשים האחרונים, ניתן לצפות שככל שהרשויות ינסו להמשיך במגמת הרחבת התפיסות לצורך חילוט כך תגבר הביקורת של בתי המשפט, במיוחד באותם המקרים שהתפיסות מבוצעות שלא לתכלית ראויה, מבלי להקפיד על ההיבטים הפרוצדוראליים של זכויות החשודים, באופן בלתי מידתי או לפרקי זמן ארוכים מדי ללא התקדמות ממשית בחקירה.

עו"ד איתן פינקלשטיין

*עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין הוא מומחה לעבירות כלכליות, עבירות צווארון לבן ולשחרור רכוש מתפיסות לצורך חילוט (www.eitanlaw.com).

גילוי נאות: ההחלטה בעניין ברהמי ניתנה בתיק שבו ייצג עו"ד פינקלשטיין יחד עם עו"ד דוד יפתח, עו"ד ליה פלוס ועו"ד דוד פאל. ההחלטה בעניין קריספל ניתנה בתיק שבו ייצג עו"ד פינקלשטיין יחד עם עו"ד דוד יפתח. ההחלטה בעניין אמסלם ניתנה בתיק בו ייצג עו"ד פינקלשטיין יחד עם עו"ד ניר ישראל ועו"ד אביחי ורדי.

 

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן