מבזקים+
כלכלי | מיסים | הוצאה לפועל | משפחה | תעבורה
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר | עתירות אסירים
503456448 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים
מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין

השופט אורנשטיין על חוק חדלות פירעון: "שכחנו את הנושים"

ביקורת על הרפורמה בהליכי פשיטת רגל בכנס לשכת עורכי הדין באילת. השרה שקד מגיבה: "לא היתה כוונה להפוך את ישראל לגן עדן של חייבים". השופטת ברק ארז: "חוק חדלות פירעון הוא דוגמה לקידום זכויות אדם"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

בעד ונגד. מימין: השרה שקד, עו"ד נוה, עו"ד יעקבי והשופט אורנשטיין (צילומים: דוברות לשכת עורכי הדין)

נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, מתחו ביקורת על חוק חדלות פירעון החדש, בכנס חדלות פירעון ושיקום כלכלי של לשכת עורכי הדין, שנערך בסוף השבוע באילת. "בחוק יש קלות בלתי נסבלת של כניסה להליכי חדלות פירעון", אמר נוה. "צריך ליצור מצב שהחוק החדש לא ינוצל לרעה בידי חייבים".  

הנשיא אורנשטיין, הדן בתיקי פשיטת רגל גדולים, בין היתר של ענבל אור, אמר כי "צריך לבצע מספר שינויים בחוק, אחרת נצטער. הלכנו בכל הכוח על הליך השיקום, ושכחנו את הנושים. אני חושב שגם ניתקנו יותר מדי את בית המשפט מניהול הליך פשיטת הרגל, וזה לא תקין. החוק יגרום לפיחות בתום הלב, והמסר הוא: אל תשלמו חובות. עכשיו נהיה מוצפים בבקשות. הרחקנו את בית המשפט המחוזי מההליך, והעברנו אותו לפקיד (בהוצאה לפועל), וזה לא טוב מבלי לפגוע בפקידים".

הרפורמה בחדלות פירעון שאושרה על ידי הכנסת בפברואר האחרון, מציבה במרכז את יעד שיקום החייבים. הרפורמה כוללת קיצור הליכי פשיטת רגל, והעברתם אל רשמי ההוצאה לפועל ובתי משפט שלום. החוק קובע את שינוי סדר הקדימות בין נושים, ומצמצם את דין הקדימה שניתן למדינה ולבנקים, לטובת נושים כלליים פרטיים וקטנים.

בחוק יש שינוי מהפכני. השופטת דפנה ברק ארז

תקופת התשלומים לחייב תימשך, לפי ברירת המחדל, כשלוש שנים, ואם אין ליחיד כל יכולת לשלם, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי. החוק החדש גם מקנה סמכויות חקירה פלילית לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), לצורך הרחבת האכיפה וההרתעה למניעת ניצול לרעה של ההליכים. במסגרת זאת, נקבע מאסר של עד שלוש שנים לחייב המסתיר נכסים טרם או לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. החוק קובע גם מנגנון לבחירת נאמנים על ידי בית המשפט מבין שלושה עד חמישה מועמדים בכל תיק, מתוך רשימה שתאושר על ידי ועדה ציבורית.

"דיני פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי תשלום חוב מבטא פגם מוסרי…", נאמר בדברי ההסבר לחוק. "בעידן המודרני יש לראות בכישלון בפירעון כתאונה כלכלית ותוצאת לוואי של התרחבות השימוש באשראי, ואין לראות בכלל החייבים כעבריינים".

מקסימום, נתקן

השרה איילת שקד, שהעבירה את החוק, השיבה לביקורת שנמתחה עליו בכנס. "לא היתה כוונה להפוך את ישראל לגן עדן של חייבים. אני לא רואה טעם בכך שאנשים ייגררו עם חובות כל חייהם, אבל צריך לחנך את הציבור שהליך פשיטת רגל הוא מוצא אחרון. ערך השיקום הנחה אותנו, אבל אני לא רוצה שאנשים יהפכו את ההליך לרוטינה. הרפורמה תוריד גם עומס מבתי משפט, כי היום מרבית התיקים בבתי המשפט המחוזיים הם תיקי פשיטת רגל. אם יתברר שהחוק החדש לא מרתיע פושטי רגל סדרתיים שקיבלו הפטר, לשוב ולבקש פשיטת רגל, נשקול תיקון לחקיקה".

 לדבריה, גם על המערכת הפיננסית מוטלת אחריות להתנהל בשכל. "לא צריך לתת אשראי מופקר", הסבירה, והוסיפה כי הרפורמה מהווה אתגר גדול למערכת המשפט. "נמנה לבית משפט השלום שופטים עם ניסיון שבאו מהתחום, כבר בישיבה הקרובה של הוועדה לבחירת שופטים. גם בהוצאה לפועל ובכנ'ר נערכים לכניסת הרפורמה לתוקף, ומשרד המשפטים עובד על התקנות שיובאו לכנסת".

לא חוששים להתעמת מול רשויות אחרות. כנ"ר, עו"ד סיגל יעקובי

כונסת הנכסים הרשמית, עו"ד סיגל יעקבי: "במסגרת ההיערכות לחוק ערכנו בדיקות, והתברר ששיעור החוב שהוחזר בשנה שעברה לנושים היה פחות מ-15 אחוז מהחוב המקורי, והסכום עמד בממוצע על 61 אלף שקל. ככל שהחייב נכנס בשלב מוקדם יותר להליך, סיכוי הפירעון גובר". במענה לשאלה מהקהל, כיצד מתיישבת כפיפות הכנ"ר ליועץ המשפטי לממשלה, עם הצורך להכריע בזכויות נשייה של רשות המסים, אמרה עו"ד יעקבי: "אנחנו לא חוששים להתעמת מול רשויות אחרות של המדינה, גם רשויות המס, במקרה הצורך. הדי.אן.איי שלנו כארגון הוא כזה, שאנחנו נדרשים לעתים להגיש תביעות מול המדינה בכובענו כאפוטרופוס כללי, ולא חוששים מכך".

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, שהשתתף אף הוא בכנס, הציג את הצד התומך, שיבח את החוק החדש, ואמר כי מתן הדגש לשיקום חברות ופרטים שכשלו שלא באשמתם, אלא בגין מצב כלכלי אובייקטיבי, הוא ראוי וחיובי. מלצר אף הציע לשופטים "להיזהר במתיחת ביקורת פומבית על המחוקק לאחר שהליך החקיקה הושלם, ולעשות כך בעת הצורך במסגרת הליך שיפוטי, אם יסתבר שהחוק נוגד את הוראות חוקי היסוד". 

שופטת נוספת של בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק ארז, ציינה את השינוי המהפכני שבהתייחסות החוק החדש לזכות הקיום בכבוד של החייב ודמי המחיה. לדבריה, זהו המשך לפסיקת בית המשפט העליון בנושא הקיום בכבוד של אזרחים מלפני 15 שנה, לאחר שאותה פסיקה התקבלה בחששות והסתייגויות. "מה שנתפס אז כבלתי אפשרי, קביעת סטנדרט של קיום מינימלי על ידי רשויות השלטון, הוא כבר חלק מחוק רשמי", אמרה. "חוק חדלות הפירעון הוא דוגמה לקידום חקיקה לזכויות אדם".

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן