כלכלי | מיסים | הוצאה לפועל | משפחה | תעבורה
0506245512 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין
מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

לשכת עורכי הדין עשויה להצטרף לעתירות נגד חוק הלאום

בעקבות פניות יו"ר מחוז חיפה עו"ד תמי אולמן ויו"ר ועדת ההתמחות עו"ד ואל חלאילה, אשר קוראים לעתור לבג"ץ, ראש הלשכה נוה יעלה את הנושא לדיון בוועד המרכזי * לנוכח התנגדויות צפוי דיון סוער
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

הדיון ייערך בספטמבר, העתירות יישמעו החל מינואר. תמי אולמן ואפי נוה

לשכת עורכי הדין תדון בחוק הלאום, ותשקול להצטרף לעתירות שהוגשו נגד החוק לבית המשפט העליון. כך נודע ל"פוסטה".

הסערה הציבורית בשבוע האחרון, לאחר חקיקת חוק היסוד המקבע מחדש את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת היהודים, ללא ציון ערכי הדמוקרטיה והשוויון לכלל האזרחים, הגיעה לפתחה של הלשכה.

בעקבות פניית בכירים ליו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, הוא החליט להעלות את חוק הלאום לדיון בוועד המרכזי, גוף קבלת ההחלטות בלשכה, שיכריע אם לעתור לבג"ץ או להצטרף לעתירות שהוגשו ויוגשו כנגד החוק, כידידת בית המשפט.

בוועד המרכזי צפוי ויכוח משמעותי, שכן התפלגות הדעות היא כמו באוכלוסייה: יש חברי ועד הסבורים שהחוק מקפח ומפלה, יש המאמינים שהוא נכון, ויש התומכים בעמדה המסורתית, של הימנעות הלשכה ממעורבות במחלוקות פוליטיות טעונות. בכיר בלשכה מעריך עם זאת, כי בסופו של דבר הלשכה אכן עשויה לתמוך בהתנגדויות לחוק, שמעבר למחלוקת הציבורית העזה שהוא עורר, עשוי להיות גם בעל משמעויות משפטיות מרחיקות לכת.

ראש ועד מחוז חיפה, עו"ד תמי אולמן, המובילה את ההתייצבות נגד חוק הלאום בלשכה, אמרה ל"פוסטה": "חוק שמפלה בין אזרחים על פי דת, גזע ולאום, לא יכול לעמוד. זה א' ב' במדינה דמוקרטית. ישראל נקבעה כמדינה יהודית, בכפוף לכך שכל האזרחים שווים, וחוק הלאום קובע שהאזרחים לא שווים. יש אזרחים סוג א', ב' ו-ג', ולזה הלשכה שמייצגת את כלל עורכי הדין וכלל האזרחים לא יכולה לתת יד". אולמן התייחסה לכך גם בעמוד הפייסבוק שלה. " חוק הלאום אינו עומד בקנה אחד עם חוקי היסוד של מדינת ישראל, האמונה על שוויון בין אזרחיה, אי אפליה, ודמוקרטיה שווה לכל", כתבה.

"זו לא היהדות שאני מכיר". עו"ד ואל חלאילה

המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין, ויו"ר ועדת ההתמחות הארצית, עו"ד ואל חלאילה, פנה היום לנוה בקריאה להביע עמדה רשמית של הלשכה בעניין חוק הלאום. "אבקשך בשמי ובשם מספר רב של עורכי דין, יהודים וערבים כאחד, לקיים דיון דחוף", כתב חלאילה. "הלשכה, כמי שאמונה על שלטון החוק ועל ערכי המשפט וזכויות אדם, מחויבת לנקוט עמדה ערכית בנושא ולהשמיע את קולה".

עו"ד חלאילה, תושב סכנין, העוסק בתחום האזרחי, אמר ל"פוסטה" כי הוא תמך בעבר בהתרחקות הלשכה מנושאים פוליטיים, אבל תוצאותיו של החוק הזה "הם הרבה מעבר לפוליטיקה הצרה". עו"ד חלאילה מודאג מכך שעל בסיס החוק, יהדותה של המדינה תקבל בכל מקרה עדיפות על פני הדמוקרטיה, ותקפח באופן תמידי ורשמי את האזרחים הערבים. "לחיות במדינה שאתה מרגיש כאילו לא שייך, נטע זר, כשכל החיים שלך אתה נלחם להשתלב ולהיות חלק מהמדינה הזו, פתאום לטפוח לך על הפנים. זו לא היהדות שאני מכיר", אמר. "מגילת העצמאות שהגדירה את המדינה כיהודית ודמוקרטית היא מסמך מ-1948, והיום הוא מקבל משנה תוקף".

לדברי עו"ד חלאילה, ההתנגדות לחוק הלאום היא לא נושא שברגשות בלבד. "במבחן המעשי היומיומי, כשנושא מסוים יבוא בפני שופט, הוא עשוי למצוא בחוק סימוכין כדי ללכת לכיוון מסוים ולתלות את יהבו עליו. אני כבר מודאג משינוי המגמה בבית משפט העליון. אני לא יודע לאן זה יוביל, זה מדרון חלקלק. אפשר לסמוך על השופטים ומערכת המשפט, אבל עם כמות כזו של חקיקה, אני לא יודע מה השופט יחליט בסוף". לדברי עו"ד חלאילה, לעמדתו שותפים בין קברניטי הלשכה, הסבורים כי עליה לומר את דברה בבירור.  

מן העבר השני, נשמעים קולות המצדדים בחוק כחלק מהזדהותם עם מפלגות הימין. בתגובה לדברי עו"ד אולמן בפייסבוק, הזהיר אחד המגיבים, עו"ד מוטי בן ארצי, כי "מדובר בנושא פוליטי מדרגה ראשונה. מדובר בחוק המעגן את ההסכמה הרחבה לעניין אופיה היהודי של מדינת ישראל, מקדש את הדגל, ההמנון וסמלי המדינה. אין בחוק זה כדי לפגוע ולו במילימטר בכל זכות חוקית אחרת. אם הלשכה תעשה טעות ותתפוס צד בדיון הפוליטי, הנזק ללשכת עורכי הדין יכול להיות בלתי הפיך".

יש לציין, סמלי המדינה עוגנו בחוק הדגל וההמנון מ-1949, ואופיה היהודי עוגן בין השאר כבר בחוק השבות.

ראש הלשכה נוה בתגובה לפניית "פוסטה" מאשר את הידיעה: "בעקבות פנייתו של עו"ד חלאילה החלטתי להעלות את הנושא לדיון בוועד המרכזי". בפועל, ייערך הדיון רק בספטמבר, בתום הפגרה. העתירה שהוגשה נגד חוק הלאום על ידי חברי כנסת דרוזים נקבעה לדיון בבג"ץ רק לינואר 2019, עד אז תכריע הלשכה את עמדתה ביחס אליה ולעתירות נוספות. 

 

 

 

 

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן