מבזקים+
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר | עתירות אסירים
503456448 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הוצאה לפועל | משפחה | תעבורה
0506245512 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

השופטת פוזננסקי והפוליטיקלי קורקט של המגזר הציבורי

קולגה בכירה לשעבר של השופטת המודחת מבקרת את כניעת מערכת המשפט לאג'נדה של "אמון הציבור", וחושפת את הפער בין מה שיודעים שופטי העליון על התנהלות המערכת, לבין איך שהיא מתנהלת באמת 
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השופטת המודחת על רקע הוואטסאפים שחשפו בחשדות עשר

ההדחה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ מעידה על תופעה המוכחשת באליטה המשפטית, לפיה מערכת המשפט נגררת אחרי התקשורת. פסק הדין של בית הדין המשמעתי, הנשיא אשר גרוניס והשופטים ניל הנדל ואסתר הלמן, מלמד על חרדה הכרוכה בשמירה על "אמון הציבור", מושג סטטיסטי אקדמי מהעשור האחרון בו משתלמים כל עובדי המדינה ועל פי ערכיו מתנהלים כל מנהלי משרדי הממשלה. הפוליטיקלי קורקט של המגזר הציבורי, אם תרצו.

ביומיים האחרונים מאז ההדחה בלט דווקא קולם של סנגורים רבים, שהתבטאו ברשת החברתית בגנותו של פסק הדין אשר החמיר עם השופטת הצעירה מעבר למה שדעת הקהל המקצועית החשיבה כעונש ההולם, והפליג אפילו מעבר לדרישת הקובלת – שרת המשפטים איילת שקד אשר באמצעות התובע עו"ד שאול גורדון ביקשה להסתפק בעונש השעיה לשנה אחת בלבד.

נדמה כי מהרגע הראשון שהתקשורת העלתה את הסיפור לגבהים והטון הציבורי התקבע, מערכת המשפט לא יכלה לעמוד עוד מול הצונמי. דמותה הטראגית של השופטת המוכשרת שכשלה הגיעה אפילו עד "ארץ נהדרת".

"העקירה הזו שלה מקרבנו היא מענה לקריאה שהוצבה ביום הראשון לחשיפה – לפני  שהדברים בוררו, לפני שהתמונה היתה מלאה", אומרת קולגה בכירה לשעבר מן הפרקליטות, בה עבדה פוזננסקי במשך 14 שנים כתובעת עד מינויה כשופטת לפני ארבע שנים.

"אמון הציבור נפגע כי גם מערכת המשפט התייחסה לארוע כפשע מהרגע הראשון", אומרת הדוברת הבכירה בעלת הרזומה העשיר, שביקשה לא להיחשף בעיתוי הנוכחי. "הרי זה מה שעושה מערכת משפט: היא יודעת לקחת את הרעש הגדול ולצמצם אותו למשמעויות המשפטיות שלו. זו חובתה. אפילו השרה, פוליטיקאית, וזה מצב א-נורמלי שקבילה מוגשת על ידי דרג פוליטי, ידעה לעשות את זה והיתה מוכנה לשלם את המחיר על עמדתה. היא אמרה, האשה הזו שהיא שופטת מוערכת יכולה להמשיך להיות שופטת… אבל בית הדין, מתוך רצון לרפא את אמון הציבור, אמר: 'אין ברירה, אין ברירה'. הדברים האלה מעוררים שאלות, רצו לעשות מעשה חריף של עקירת הרע מקרבנו… ועשו אותו בדרך בלתי מידתית שזועקת לשמים".

"אדם שילם בראשו במצב בו יש אחריות לעוד כמה גורמים", אומרת הקולגה הבכירה וחושפת פרטים חדשים על הקשר בין תובעים לבין שופטים, באזור תל אביב והמרכז לכל הפחות, מקום בו היה לה תפקיד בכיר ביותר. הקולגה מכונת לדו"ח על הפרשה שכתב נציב התלונות על השופטים, אליעזר ריבלין. "התכתובת בווטסאפ היא תכתובת שבנוהל. מכך הם מתעלמים. הרי בעקבות הארוע, שונה הנוהל – נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות הוציאה נוהל חדש לעניין הקשר בין שופטים לתובעים, כי היתה שם בעיה רוחבית. 

"בבית משפט השלום בתל אביב היה נוהג קבוע, שוטרים נכנסים ללשכת השופט במעמד צד אחד ומקיימים איתו שיח כללי על תיק החקירה.הדבר הזה מעמיד את עצם קיומה של התכתובת המדוברת באור אחר לחלוטין. זה היה חלק מהנוהג הרגיל. במקרה הזה, הסנגורים ידעו שהחוקר מתאם עם השופטת, וגם המנהלים ידעו שאין לה מזכירות או עוזרים משפטיים. אז בתוך המצב הזה מתקיים תיאום, איך יגיעו אליה הביתה להחתים צווים? אני מסכימה שזה לא נוהג מוצלח, אבל היא כתבה על זה באותם וואטסאפים, 'בית המשפט על אופניים ואני לא בבית, תבואו יותר מאוחר'".

אב בית הדין המשמעתי השופט בדימוס אשר גרוניס

הדחה כי אין ברירה

בית הדין המשמעתי דחה בפסק הדין רמיזות מצד סנגוריה של השופטת, עוה"ד אייל רוזובסקי, ציון אמיר ואופיר סטרשנוב, כי קיים "פער דורי" בנושא ההתכתבויות בווטסאפ . יש לשער כי אף סנגור לא העז לסמס בעבר לנשיא גרוניס, אך שופטי בית משפט העליון לא יושבים בתיקי מעצרים, ויש להם מערך שלם של עוזרים משפטיים ומזכירות. "לא נוכל להסכים שטכנולוגיה מודרנית תצדיק התכתבויות ישירות… לא נתקלנו מעולם בתופעה או אפילו רסיס של תופעה כזו", נכתב בפסק הדין.

"בפועל כך עבדו לפי הנוהל", חוזרת ואומרת הבכירה. "לא מדובר על מהלך של שני צדדים, של משפט אחרי שמגישים כתב אישום. כך עבדו וכולם יודעים. מה שקרה כאן שהיו חריגות בסגנון. החריגה המשמעותית היא שהתובע חשף אותה לוויכוח בין רשות ניירות ערך לבין המשטרה לגבי מספר ימי המעצר ובישר לה שיטען לפי המתווה הקל יותר שהשופטת עצמה הציעה. 'כפי שביקשת, הנמכנו את גובה הלהבות, אבל כשנטען בפנייך תיראי מופתעת', סימס אז התובע לשופטת.

"עם כל אהבתי הגדולה והערכתי העצומה אליה, היה שם שיח לא תקין, נפל כאן כשל, שטות, ברמה שאפשר להכיל אותה. אבל לומר שהעונש נראה חמור מדי, אבל אין ברירה… מה זה אין ברירה? צריך לתלות אנשים, אחרת הציבור לא יבין את זה? ולמה אי אפשר לפרש את החוק פרשנות תכליתית? שאם כתוב 'יעבירו מכהונתו', אפשר לפרש שיעבירו גם לתקופה מסוימת? שני הצדדים טענו שאפשר לקבל את הפרשנות התכליתית. החוק (של השעיית שופטים) שכולל רשימת עונשים סגורה הוא דרקוני ומפורש באופן דווקני וצדקני".

 

 

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן