ועדת השחרורים של שב"ס במקום מושבה בכלא מעשיהו הורתה על שחרור מוקדם לאריק שכטר (35), שנידון ל-13 שנות מאסר על חלקו בשוד הקשישה איטה פוגל - שוד שאירע בחודש ינואר 2007 וזעזע מדינה שלמה.
מדובר היה בשוד אכזרי שזכה להדים רבים בעקבות אכזריותם של השודדים. שכטר היה אחד משלושה רעולי פנים שניתקו את זרם החשמל לביתה של פוגל בחיפה. כאשר היא יצאה לבדוק מנין התקלה, השודדים הכניסו אותה לתוך הדירה, קשרו אותה באזיקונים והתעללו בה. בין היתר היכו אותה בחוזקה, שפכו עליה אקונומיקה וכיבו עליה סיגריות, במטרה שתספר להם היכן היא מסתירה את כספה. כאשר הבינו כי אין כסף בבית, שחררו אותה מהאזיקונים ונמלטו מהמקום עם תכשיטים.
פוגל טלפנה לבתה, שהזעיקה את המשטרה ומד"א. הקשישה שהיתה אז בת 68 אושפזה בבית החולים במצב קשה כשהיא מונשמת, ובמשטרה אמרו כי מדובר באחד המקרים היותר קשים של התעללות בקשיש חסר ישע.
שכטר נעצר כחודשיים לאחר מכן, לאחר שהמשטרה פרסמה את תמונתו בכלי התקשורת. התמונה צולמה בעת שהגיע לחנות יחד עם סטפן בוריסביצ'ו, אחד משותפיו לשוד האכזרי, כדי למכור את התכשיטים שנשדדו מפוגל.
בספטמבר 2007 נידון שכטר ל-11 שנות מאסר, לאחר שהודה במיוחס לו והורשע. בית המשפט חייב אותו גם לשלם לפוגל פיצוי של 20 אלף שקל. "הנאשם חצה את גבולות הרשע", קבע השופט אילן שיף בגזר הדין, אולם ציין כי מעשיו של שכטר היו פחות חמורים מאלו של שותפיו לעבירות. רבים טענו כי מדובר בעונש קל מדי. גם פוגל עצמה אמרה כי ציפתה לגזר דין של לפחות 20 שנות מאסר. בעקבות ערעור שהוגש לבית המשפט העליון הוחמר עונשו של שכטר ל-13 שנות מאסר ועוד חודש.
באוגוסט 2016 הגיש שכטר בקשה לשחרור מוקדם, אולם ועדת השחרורים דחתה את הבקשה, בין היתר בעקבות בעיות משמעת של שכטר מאחורי הסורגים. לאחר שהבקשה נדחתה, שכטר עבר לאגף השיקום בכלא מעשיהו, שם השתלב בטיפול פרטני. לאחר שסיים את הטיפול בהצלחה הגישה פרקליטתו של שכטר, עו"ד רויטל סבג-שקד, בקשה נוספת לשחרורו המוקדם.
בבקשה ציינה עו"ד סבג-שקד כי שכטר הודה בהזדמנות הראשונה במעשיו, והביע חרטה וצער. לדבריה, מאז שנכלא "היה עסוק בשיקום ועלה על דרך הישר". כמו כן ציינה עו"ד סבג-שקד, כי אחד משותפיו של שכטר לעבירות כבר זכה לשחרור מוקדם, ולפיכך אין להפלות בין השניים.
נציגי המדינה, עורכי הדין עינת בניטה ושקד עזרא ליבו, התנגדו לשחרורו המוקדם של שכטר. בפני הוועדה גם העידה בתה של פוגל, אשר סיפרה על ההידרדרות במצבה של אימה מאז השוד אשר שינה את חייה לחלוטין.
מנגד, שכטר עצמו הקריא לוועדת השחרורים מכתב שכתב. "אני עומד בפניהם עם צער ובושה מלאה על מעשיי", אמר, "הייתי נוכח במקום (השוד) ולא עצרתי את זה. קשה לי להשלים עם זה ולהכיל את זה". הוא טען בפני הוועדה כי מקור המעשים שביצע בילדות קשה שעבר אולם הוסיף כי עבר מאחורי הסורגים טיפולים. "נגעתי בנבכי נשמתי", הקריא ממכתבו, "אני מצטער ומבקש סליחה מגברת פוגל שעברה סבל וגם ממשפחתה. כל מה שאומר כאן לא יכול לכפר על הסבל שעברה". שכטר הוסיף כי כיום הוא מאורס לאישה נורמטיבית בעלת מקצוע חופשי, ואב לילדה בת שלושה חודשים. לדבריו, הוא מעוניין להרצות בפני עבריינים צעירים ולתרום מניסיונו.
"האסיר, בהתייצבו בפני הוועדה, הסביר בצורה רהוטה, כנה ואמיתית הנוגעת ללב, את התהליך שעבר מאז כניסתו לכלא, את התובנות שלו שרכש במסגרת הטיפולים, את לקיחת האחריות והחרטה העמוקה", ציינו בהחלטתם חברי ועדת השחרורים, "הוועדה מתרשמת כי האסיר עבר כברת דרך ארוכה ומשמעותית בתקופת מאסרו, הפנים את חומרת המעשים ואת השלכותיהם ומביע צער עמוק על הפגיעה שפגע בקורבן העבירה".
חברי הוועדה - השופטת בדימוס חיותה כוחן עומר, עינב בן חור ומוטי כהן – ציינו עוד כי לא מצאו הבדל בין שכטר לבין השותף השלישי בשוד, לירן הוברט, שזכה בעבר לשחרור מוקדם מוועדת השחרורים. לבסוף קבעו חברי הוועדה, כי שכטר ישוחרר על תנאי ויעמוד בתוכנית שהוכנה עבורו על ידי הרשות לשיקום האסיר (רש"א). בין היתר, הוא יעבוד בשיפוצים ויהיה נתון למעצר בית לילי בכל יום בין השעות שמונה בערב ועד לשש בבוקר.
