בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (4.6) את ערעורו של רפי רותם, וזיכה אותו מעבירות של העלבת עובד ציבור. הרכב השופטים רענן בן יוסף, גרשון גונטובניק ואירית קלמן ברום, המליץ לסיים את עניינו של רותם באי הרשעה, תוך קריאה לתביעה לחזור בה מאישומים נוספים של הטרדה באמצעות מתקן בזק, והטלת של"צ (שעות לתועלת הציבור) ללא הרשעה על עבירות של הפרת התחייבות חוקית.
השופט גונטובניק, שכתב את עיקר פסק הדין, קבע שההתבטאויות בגינן הורשע רותם נופלות בגדר חופש הביטוי הפוליטי המוגן. לדברי גונטובניק, רותם אמנם חצה קווים אדומים בהתבטאויותיו נגד עובדי ציבור, אך גם אם חלק מדבריו מגונים, הם אינם מצדיקים אכיפה פלילית. השופט גונטובניק הזכיר כי רותם, קצין מודיעין לשעבר ברשות המסים, התריע נגד שחיתות ברשות המסים וטיוח חקירה חמור בדרגי המשטרה והפרקליטות, ומשכך דבריו, גם החריפים ביותר, ואפילו הגידופים שנלוו אליהם, ראויים להגנה מפני המשפט הפלילי.
רותם האשים שורה של קציני משטרה בכירים, פרקליטים וראשי רשות המסים, באחריות ישירה למעשי שחיתות ברשות, אך החקירה שנפתחה בין היתר בעקבות תלונותיו בתחילת שנות האלפיים, נסגרה כעבור זמן קצר. לפני כשנתיים, לאחר שנים ארוכות של מאבק, העניק מבקר המדינה, יוסף שפירא, לרותם הכרה כלוחם בשחיתות וצו הגנה, ופסק לו פיצויים וקצבה על רקע פיטוריו לפני שנים. כמו כן, לפני מספר חודשים, קבע גם נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, כי התלונה שהגיש לו רותם עקב סגירת החקירה המשטרתית בתלונותיו וביעור התיק על ידי הפרקליטות לפני שנתיים (בטענה של חלוף הזמן), מוצדקת. פרקליטת מחוז תל אביב בעת הרלוונטית למעשי השחיתות שרותם ביקש לחקור היתה רות דוד.
אב בית הדין, השופט בן יוסף: "עם ההכרה שקיבל המערער מאז הרשעתו, כלוחם בשחיתות, נוטה המטוטלת לעבר מיתון הסטיגמה הפלילית שראוי שתוטבע על מצחו". השופט גונטובניק: "אמון הציבור ברשויות האכיפה עלול להיפגע, נוכח ההפעלה המהירה מדי של הנשק הפלילי כנגד הגורם המבקר את גורמי האכיפה. לא כל מעשה פסול, ראוי לו שיקבל מענה פלילי. כתב האישום ממקד המבט בביטויים פוגעניים, אך לצידם יש לקחת בחשבון גם התבטאויות רבות אחרות של המערער, בהן הלין על כך שגורמי החקירה והאכיפה מחפים, לטענתו, על שחיתות ולא עושים די להילחם בה. ביקורת זו עומדת בליבת זכות היסוד לחופש הביטוי".
בית המשפט לא התעלם מהעובדה שרותם שב ופנה ל-14 מתלוננים, עובדי ציבור, עלב בהם והשפיל אותם, על רקע טענותיו נגדם. "מדובר בהתנהלות בלתי ראויה לחלוטין. מקובל עלינו כי התנהלותו של המערער הצדיקה נקיטה בצעדים לשמירה על כבודם של עובדי הציבור ועל פרטיותם. השאלה היא האם צעדי האכיפה הפליליים הם בבחינת הדרך".
מאז הרשעת רותם, ציין גונטובניק, בית משפט העליון המשיך במגמת הגבלת עבירות העלבת עובד ציבור, כשזיכה את הרב אליצור סגל, שגידף את הרב הצבאי הראשי והאשימו ב"סיוע לרצח וגילוי עריות". גונטובניק: "בית המשפט העליון הבהיר כי הרף הפלילי ילך ויגבה, בהתאם לחשיבות הביטוי העומד על הפרק, ובמיוחד מקום שמדובר בביטוי פוליטי. יישום גישה זו צריך להוביל לקושי משמעותי בהרשעתו של רותם, שכן הביטוי שהתבטא מבקר את גורמי האכיפה. זהו ביטוי פוליטי במובנו החשוב והבסיסי. ברקע הדברים עמד מאבקו של המערער לחשיפת שחיתות".
רותם הטיח רותם בעובדי הציבור אחד: "אתה שוטר מושחת". לאחרים אמר: "יא מושחת, אכניס אותך לבית סוהר עם האברג'ילים", ו"תופר תיקים, אתה שייך למשפחת פשע". גונטובניק: "אפשר כמובן לחלוק על הסגנון, וגם על התוכן, אך ודאי שהדברים נופלים לגדר ביטוי פוליטי לגיטימי. על מנת שהביקורת תזכה להגנה, אין היא חייבת להיות נכונה עובדתית. החשוב הוא סוג הטענה, וכאן מדובר, בבירור, בביקורת על גורמי השלטון".
בהקשר לעבירות ההטרדה, ציין גונטובניק, בהסכמת עמיתיו, כי נראה שלא היה מקום מלכתחילה להעמדה לדין. לדבריו, על התביעה לשקול להבא שימוש בכלים יותר מידתיים להתמודדות בסיטואציה דומה, כגון שימוש רחב יותר בצווים למניעת הטרדה מאיימת. "ריסון במדיניות ההעמדה לדין ראוי ביחס לכל העמדה לדין שמצויה במתח עם חופש הביטוי הפוליטי", ציין השופט. "המקרה שלפנינו בא בשערי אותם מקרים נדירים המאפשרים את בחינת תחולת עקרון שיוריות ההליך הפלילי" (כלומר, הותרתו למקרי קצה בהם אין חלופות מתאימות, ז"ק).
מי שעשוי לצאת נשכר מהפסיקה המתקדמת הוא עו"ד ברק כהן, שעומד לדין פלילי במספר תיקים, בעבירות שחלקן משיקות לאלו של רותם. התיק המפורסם ביותר נגד כהן בפרשת "באים לבנקאים", המחאה נגד ראשי הבנקים, רק החל להישמע. לפני כחודשיים, הורשע ברק בהעלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר, עקב דברי גנאי והשירים שכתב על השוטר אלון חמדני. בעקבות פסק הדין בערעור רותם, הביע כהן, בפוסט שכתב בפייסבוק, ביטחון שגם ערעורו על פסק הדין בתיק השוטר חמדני, יילך בדרך דומה, שכן השופטת דנה אמיר כתבה לדבריו "פסק דין לפיו ביקורת פוליטית על רכז מודיעין מהווה עבירת העלבת עובד ציבור".
עו"ד איתן ענבר שייצג את רותם בערעור אמר כי "זהו ניצחון גדול. מדברי השופטים ניכר שזו הפעם הראשונה שהרשות השופטת תומכת במאבקו של רותם, עד כדי כך שהציעו מיוזמתם קונסטרוקציה משפטית מיוחדת ומרחיקת לכת לביטול הרשעתו גם בעבירות שלא זוכה. אין לי כל ספק שפסק הדין בערעור נותן תמריץ לחושפי שחיתות לפתוח את הפה ולדווח על התנהלות מושחתת. יש לזכור לציין ולשבח את מאבקו העיקש וחסר הפשרות של רותם למיצוי הדין נשוא העניינים שחשף. בהזדמנות זו אני מצפה מהפרקליטות לסגור את כל עשרות התיקים הפליליים שנפתחו לאורך השנים נגד רותם, והם תלויים ועומדים בחוסר מעש, דבר שפוגע קשות בחייו של רותם ובזכויותיו".
עדכון 30.8
בסופו של דבר קבעו השופטים בפסק דין משלים בערעור, כי רותם יורשע בעבירות הפרת הוראה חוקית שבגינן יוטלו חודשיים מאסר על תנאי. לעומת זאת, בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בית המשפט החליט לבטל את ההרשעה של רותם, תוך קביעה שעבירות אלה לא הצדיקו נקיטה בהליך פלילי.
בשלב הקודם, כזכור, רותם זוכה מעבירות רבות של העלבת עובדי ציבור.
בסיכום הכללי, בית המשפט החליט לא לסיים את ההליך כולו באי-הרשעה, זאת בשל התנגדות המדינה שטענה כי יש לשמר אלמנט מרתיע, בשל החשש שרותם ישוב ויפר הוראות שיפוטיות ובשל ריבוי המעשים – אבל גם מאחר שבית המשפט השתכנע כי אין עניין שיקומי העלול להיפגע מהרשעתו.
