מבזקים+
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר | עתירות אסירים
503456448 מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הוצאה לפועל | משפחה | תעבורה
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

הנציב ריבלין: "שופטים ממנים מקורבים לבעלי תפקידים"

נציב התלונות על שופטים מתריע בדוח השנתי על שופטים שדנים בתיקי לקוחותיהם לשעבר, שופטים שמפגרים בכתיבת פסקי דין ומקודמים למחוזי, וכאלה שסתם מדברים לא יפה באולם שלהם. כן, גם לשופטים לא הכל מותר
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

השופט הכחיש, הנציב לא האמין לו (צילום אילוסטרציה)

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין הגיש את הדוח לשנת 2017. בשנה החולפת בירר הנציב 534 תלונות על שופטים ודיינים, מתוכן 81 נמצאו מוצדקות (כ-15 אחוזים). כארבעים אחוזים מהתלונות המוצדקות התייחסו לליקויים בניהול המשפט: דחיית מועדי דיון שלא לצורך, אי קיום דיונים במעמד שני הצדדים או ליקויים ברישום הפרוטוקול. 15 אחוזים מהתלונות עסקו בהתנהגות לא ראויה של שופטים: שימוש בביטויים פוגעניים, הפגנת זלזול, חוסר סבלנות וחוסר רגישות, או התנהגות פסולה מחוץ לכס המשפט. 37 אחוזים מהתלונות עסקו בעיכוב מתן פסקי דין והחלטות.

הנציב ריבלין מתריע על תופעה לפיה שופטים מקודמים לערכאה גבוהה יותר, למרות שאובחן אצלם עיכוב שיטתי במתן פסקי דין, ליקוי שנמשך גם לאחר שקודמו. באחד המקרים פנה הנציב לחברי הוועדה לבחירת שופטים, בראשות השרה איילת שקד, וביקש לבדוק כיצד שופט מונה במינוי זמני למחוזי, ובמקביל המשיך לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה.

מאז נוסד מוסד נציב התלונות על שופטים הומלץ על העמדתם לדין משמעתי של תשעה שופטים, אך עד כה עמדו ארבעה שופטים בלבד לדין משמעתי, האחרונה שבהם השופטת רונית פוזננסקיכץ בפרשת המסרונים. הנציב ריבלין התריע בדוח על הפרשה, על תקלה מערכתית בבית משפט השלום בתל אביב, לפיה דיונים בבקשות להארכות מעצר מתקיימים לא אחת בלשכת השופט התורן ובמעמד המשטרה בלבד, כשהדבר אינו נדרש (כמו בחתימת צווים חסויים). נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הודיעה על הקמת ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון לבדיקת ההיבטים המערכתיים של פרשת פוזננסקי, ונהלי העבודה בין גורמי התביעה לבין שופטים. המלצות הוועדה היו אמורות להגיש המלצות עד 15 באפריל, ובתשובה לשאלת פוסטה מדוע לא פורסמו עד כה, נמסר מדוברת בתי המשפט בשמה של חיות, שמדובר בהמלצות פנימיות, והנשיאה שוקדת עליהן "במטרה להוציא בנושא כללים מתאימים בהקדם".

לראשונה, שופטים הגישו לו הצהרות הון. הנציב אליעזר ריבלין

במהלך 2017 נדרשו כלל השופטים והדיינים בבתי הדין הדתיים, להגיש לנציב ריבלין, לראשונה, הצהרות הון המפרטות נכסים והתחייבויות. השופטים יגישו הצהרות הון בכל שש שנים, בעקבות אישור חוק המחיל חובת הגשת הצהרת הון על בכירים במגזר הציבורי, כולל קציני משטרה בכירים בדרגת תת־ניצב ומעלה, בכירי שב"ס, בכירי צה"ל ומנכ"לים ברשויות מקומיות. ריבלין מציין כי הוגשו לו 940 הצהרות הון, אלא שברובן נמצאו חוסרים ולשופטים נשלחו הודעות המפרטות את התיקונים הדרושים.

להלן כמה עניינים בולטים נוספים בדוח:

העדר שקיפות במינוי בעלי תפקידים, ומראית עין של משוא פנים. לנציב הוגשו תלונות על מינוי תדיר של עורך דין מסוים כאפוטרופוס על ידי שופטת משפחה, ועל מינוי חוזר של עורך דין כמנהל מיוחד בהליכי פירוק ושיקום חברות. הנציב מצביע על ליקוי מערכתי של היעדר נתונים במערכת המחשוב של בתי המשפט, לגבי שכיחות מינויים של עורכי דין לתפקידים שונים, ועל היעדר שקיפות.  "מדובר במשאב ציבורי, ומינויים חוזרים ונשנים עלולים לפגוע באמון הציבור ביושרתה של מערכת המשפט", קבע ריבלין. "יש לעשות כל שניתן על מנת לחתור לשילובם של עורכי דין רבים יותר כבעלי תפקיד בפני בית המשפט".

במקרה אחד, נמצאה תלונה מוצדקת נגד שופט שמינה ככונס נכסים עורך דין שיש לו עמו היכרות מוקדמת, בלי לגלות עובדה זו לצדדים. השופט התמחה בעבר אצל העורך דין, ועם מינויו לשופט העביר למשרד את תיקיו ללא תמורה. עורך הדין גם טיפל בעבר בעניינים משפחתיים ואישיים של השופט. השופט ציין, כי המינוי נעשה מתוך היכרות אישית את כישוריו המקצועיים של הכונס, אולם ריבלין קבע כי העובדה שמי שמונה לתפקיד הוא מומחה ראוי, אינה גורעת מחובת הגילוי של השופט, וכי "ניתן להניח את דבר קיומם של מועמדים מקצועיים לתפקיד גם מבין אלה שאינם נמנים עם מכריו של השופט". 

שפיטה של לקוח לשעבר. עורך דין שהפך לשופט דן בענייניו של לקוחו לשעבר במספר תיקים, ובין היתר בנושאים המשיקים לאלו בהם טיפל כעורך דין. "מצב העניינים אינו ראוי ויש בו כדי לפגום קשות בתדמיתה של מערכת השפיטה", כתב ריבלין.

הלקחים יופקו. השופטת פוזננסקי-כץ

פגיעה בזכויות חוקתיות באישור בצווי חיפוש ותפיסה. שופט קיים דיון במעמד צד אחד בבקשת המשטרה להמשיך להחזיק בחפצים שנתפסו במסגרת חקירה, מבלי שבעל החפץ יודע על עצם הדיון. "על בית המשפט לשמוע את עמדתו של הטוען לזכות. קיום דיון במעמד צד אחד פוגע בצורה בלתי סבירה בקניינו של אדם", כתב ריבלין. לדבריו, הערות קודמות שלו בעניין ליקויים באישור צווי חיפוש וצווים נוספים, לא הופנמו, ושופטים ממשיכים לחתום על טפסים ולאשר צווים בהם חסרים פרטים.

הערות בוטות באולם בית המשפט. הנציב מצא כמוצדקת תלונת עורך דין, ששופט בית משפט מחוזי אמר לו במהלך דיון: "מספיק דם עבר לך בין האצבעות בעיקרי הטיעון, שם כבר הגעת לקתרזיס שלך". חרף הכחשתו של השופט, הנציב קבע כי אכן השמיע את ההערה כלפי עורך הדין.

שופט משפחה שדן בהסכם ממון שהוצג בפניו, התערב בתוכנו והשמיע הערות פוגעניות, כינה את ההסכם "קישטה", וסיים את הדיון באמרו לבעל: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה…אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי". ריבלין כתב כי "נראה שמה שנתפס בעיני השופט כחוש הומור, נתפס בעיני הצדדים כהתערבות בוטה ומכעיסה בתוכנו של הסכם שנערך על ידי עורך דין שנבחר במשותף על ידם…תפקידו של בית המשפט במהלך אישור ההסכם הוא להסביר לצדדים את משמעותו ותוצאותיו ולוודא כי נערך מתוך רצון חופשי. בית המשפט אינו צריך להתערב בהסדרים הרכושיים בהסכם…".

במקרה אחר, התלוננו עורכי דין על שופט שלום שדרש שיגישו לו את יומניהם, לבדיקה ואימות הצהרותיהם. אחד מעורכי הדין ביקש לדחות דיון בקדם משפט בהסכמת הצד שכנגד בשל חופשה משפחתית מתוכננת. השופט דרש שעורכי הדין יציגו מועדים להקדמת הדיון. משהדבר לא צלח, קבע כי יגישו לעיונו את יומניהם "כדי לוודא שהם מלאים בדיונים עד מועד הדיון המקורי". ריבלין קבע: "דברי השופט אינם מותירים ספק בדבר כוונתו לבדוק את יומניהם של באי כוח הצדדים, שעה אחרי שעה, כדי לבדוק את אמינותם או שמא כדי לנהל במקומם את יומניהם. השופט שם עצמו כשוטר או חוקר ופגע בפרטיותם של עורכי הדין ובחירותם לנהל את אורחות עבודתם".

 

השארת תגובה

Comments icon
נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן