מבזקים+
צווארון לבן
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | בינלאומי
0547577333 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | תעבורה | אסירים
0505645022 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
פלילי | צבאי | מעצרים וחקירות
0505275828 מידע מורחב
מיסים - פלילי ואזרחי | פשיטות רגל
0522614884 מידע מורחב
פלילי | צווארון לבן | תעבורה
0505073551 מידע מורחב
עו"ד זאב וישניא
דין פלילי | הלבנת הון | פשיעה חמורה | סגירת תיקים
עו"ד חיים שטנגר
משפחה | אזרחי | כלכלי | עסקים | נזיקין | פלילי
עו"ד רובי גלבוע
פלילי | פשיעה חמורה | מנהלי | תעבורה | נוער | צבאי
עו"ד עומר גואטה
פלילי | צבאי | כלכלי | בינלאומי
עו"ד דני גרינברג
משפט פלילי | רישוי עסקים | תכנון ובנייה
עו"ד נס בן נתן
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה | נוער
עו"ד עמית זיו
ניירות ערך | הלבנת הון | מס הכנסה | מע"מ | מכס | הונאה ומרמה | שוחד
עו"ד לוסי מאיר
גירושין | צוואות | ירושות | אפוטרופוסות
זנו – קרן, משרד עו"ד
פלילי | אסירים | כלכלי | נוער
שוורץ, נרקיס, עורכי דין
פלילי | אזרחי | מסחרי | משפחה
עו"ד (רו"ח) יואב ציוני
עבירות מס | הלבנת הון | שומות וערעורי מס
עו"ד אורן בר עוז
משפט פלילי | פשיעה כלכלית | הלבנת הון
עו"ד דן באומן
פלילי | מעצרים | סמים | מין | אלימות | רכוש | צבא | נוער

העליון: "מקום בו לא צמח פרי מעבירה, אין סמכות חילוט"

מכה לעמדת הפרקליטות בתיקי הלבנת הון: שופט ביהמ"ש העליון יצחק עמית נעזר בסרט "אושן 11" כדי למתוח ביקורת על המדינה, "המרחיבה את מוטת כנפיו של החוק, הרחבה על גבי הרחבה". בין עלילות קולנוע להלכות חילוט
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

 

עשה סדר בסעיפים השונים. השופט יצחק עמית

בית המשפט העליון הציב תמרור עצור, והגביל את ניסיונה של המדינה לפרוץ דרך להכפלת היקפי חילוטים בשווי שאינו עומד ביחס לעבירות המקור, לרווחי הפעילות העבריינית הנטענת או לפסיקה הנהוגה עד כה. שופט העליון יצחק עמית קיבל את ערעורם של נאשמים בעבירות הונאה והלבנת הון, והורה לשחרר את כל רכושם שנתפס, בשווי חמישה מיליון שקלים. עמית קבע כי אין למדינה סמכות לחילוט רכוש מעבירה שתוכננה לכאורה להתבצע, כשלנאשמים לא מיוחס רווח כלשהו מביצוע העבירה.

המערערים, בנימין ברהמי, ג'ורדן כהן ופיליפ ג'ורנו, עולים חדשים מצרפת בשנות ה-20 לחייהם, הואשמו בקשירת קשר להונאה שיטתית של חברות בחו"ל, וכן בעבירות זיוף, התחזות, מרמה והלבנת הון בשווי 17 מיליון שקל לכאורה. בכתב האישום, שהוגש לפני כשנה, נטען כי השלושה פעלו בדרכים שונות לשכנע חברות בצרפת ובגרמניה לבצע העברות כספים לחשבונות בנק שנרשמו על שמם של אנשי קש, תוך הצגת מצגים כוזבים לבעלי תפקידים בחברות. בחלק מהמקרים, בעלי התפקידים נתנו הוראות לביצוע העברות הכספים, אך כעבור פרק זמן קצר גילו את המרמה ונתנו הוראות לבנקים לבטל את ההעברה. בכל המקרים, הכספים נעצרו בחשבונות מעבר בבנק, ולא נגרם נזק לחברות.

המשטרה והפרקליטות טענו כי בשל העובדה שהכספים הועברו, יש להתייחס למקרה כאל עבירה מושלמת של קבלת דבר במרמה והלבנת הון, תוך מתן פרשנות מרחיבה להוראות חוק איסור הלבנת הון. המדינה ביקשה לחלט רכוש בשווי הרכוש שהועבר והוחזר, מתוך רכושם הלגיטימי של הנאשמים, וכן את המשך תפיסתם של שני נכסי נדל"ן, שלושה כלי רכב וחשבונות בנק בשווי כאמור של חמישה מיליון שקל.

אין הלבנת הון, אין רכוש אסור. מימין: עורכי הדין ליה פלוס, דוד יפתח, דוד פאל ואיתן פינקלשטיין

בית המשפט המחוזי אישר את תפיסת הרכוש, על בסיס שתי חלופות בחוק איסור הלבנת הון: חילוט רכוש שנעברה בו עבירה, או חילוט רכוש שיועד להיות מושג עקב ביצוע העבירה. על החלטה זו הוגש ערעור על ידי פרקליטי הנאשמים, עורכי הדין דוד יפתח, ליה פלוס, דוד פאל וד"ר איתן פינקלשטיין. הסנגורים העלו שורה ארוכה של טענות לגבי תחולת חוק הלבנת הון ועצם סמכות החילוט. לטענתם, מאחר שכספי המרמה הנטענת יורטו ולא הגיעו אל הנאשמים, אין עבירה של הלבנת הון ואין רכוש אסור, אף אם יוכחו עובדות כתב האישום. לדבריהם, במצב בו הנאשמים לא השיגו כל רווח, לא מתקיימת גם תכלית החילוט המרכזית לפי פסיקת בית המשפט העליון, והיא "הוצאת בלעו של גזלן מפיו".

שוד כספות כמשל

השופט עמית ציין כי "המאשימה אישרה כי אין ברשותה ולו דף חשבון אחד מחשבונות הבנק שהיו בשליטת המערערים, שמראה כניסה של כספים לחשבונות שלהם או למי מטעמם". "מבחינה התנהגותית", קבע עמית, מדובר אמנם ב"ניסיון מושלם שבו, על פי חומר הראיות, הנאשמים ביצעו את כל הפעולות שהיו תלויות בהם לשם ביצוע העבירה".

לשיטת המדינה, גם אם מהלכיהם לכאורה סוכלו לבסוף, הכספים שניתנה הוראה להעבירם, מהווים רכוש אסור שמקורו בעבירות המקור. "דומה כי המקרה נופל לאותם מקרים בהם קשה לשרטט קו מבחין בין עבירת מקור לבין הפעולות שנועדו להטמיע את כספי העבירה ולהסוותם", כתב השופט. "בשלב זה נראה כי יש בסיס לכאורי להרשעת המערערים בעבירות של ניסיון להלבין הון וניסיון לעשיית פעולה ברכוש אסור, (לכל הפחות) ביחס לעבירות המקור של זיוף וניסיון לקבל דבר במרמה".

ואולם, פסק הדין מחדד את ההבחנה המשפטית בין סעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון, המגדיר סוגי רכוש אסור, לבין סעיף 21(א) לחוק, הקובע את סמכות החילוט. "לפי לשון הסעיף, נראה כי המחוקק הרחיב בסעיף 21(א), כך שהחילוט יחול גם על רכוש שיועד להיות מושג כתוצאה מביצוע העבירה (ולא רק רכוש שהושג בפועל – ז"ק)", כתב השופט עמית.

 "אלא שיש להבחין בין הסעיפים", ציין כאמור. "הרכוש הנזכר בסעיף 3(א) לחוק הוא רכוש שהושג בעבירת המקור, ואילו העבירה בה דיבר המחוקק בסעיף 21(א), היא העבירה של פעולה ברכוש האסור. סעיף 21(א) נכנס לפעולה רק לאחר שנעברה עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון… מאחר שעבירת הלבנת ההון 'רוכבת' על עבירת המקור, אזי אם עבירת המקור לא הצמיחה פירות שמהווים רכוש אסור, ממילא גם אין רכוש אסור לצורך סעיף 21(א)".

השופט עמית ציין כי אמנם "גם במקרה של ניסיון לעבור עבירה, יכול ויצמח רכוש אסור מסוג אחר – רכוש שנעברה בו העבירה, ששימש או איפשר את ביצועה – אך לא כך לגבי פירות העבירה. לטעמי, יהא זה מרחיק לכת לומר כי סעיף 21(א) מאפשר חילוט רכוש שיועד להיות מושג כתוצאה מהעבירה של הלבנת הון, כאשר אותו רכוש אסור לא הושג במסגרת עבירת המקור".

בסרט, השוד הצליח. "אושן 11"

אחרי ההסבר המשפטי הסבוך, העלה עמית הסבר נגיש יותר עם דוגמה שווה לכל נפש. "נדגים את הדברים בעזרת עלילה קולנועית מוכרת מהסרט אושן 11", הציע השופט המרבה לשלב בפסקי הדין שלו תסריטי קולנוע מוכרים. "צוות עבריינים מתכנן לשדוד חדר כספות מוגן הממוקם במרתף של קזינו או בנק, בו מוחזקים כ-50 מיליון דולר, ולאחר מכן להלבינם בדרכים שונות. לצורך ביצוע הפעולה, העבריינים רוכשים ציוד מסוגים שונים בשווי חצי מיליון דולר (ציוד אלקטרוני מתוחכם, ציוד פריצה, רכבי מילוט), ונניח כי הם אף מקימים חברה פיקטיבית לצורך טשטוש והסתרה.

"אלא שבניגוד לסוף העלילה בסרט, ניסיון השוד לא עולה יפה והם נתפסים בשעת מעשה. בנסיבות אלו, ניתן לחלט את הרכוש ששימש את העבריינים לביצוע ניסיון השוד, קרי רכוש בשווי של חצי מיליון דולר. בד בבד, קשה להלום כי ניתן יהיה לחלט רכוש בשווי של כ-50 מיליון דולר מרכושם של העבריינים, שכן ניסיון העבירה לא הצמיח כל פירות…אילו ניסיון השוד היה עולה יפה, ניתן היה לחלט הן את הרכוש ששימש לצורך ביצוע העבירה והן את פירות העבירה. לטעמי, מקום בו הקשר לא הצמיח פרי, אין לחלט את שווי פירות הקשר".

הביטוח הלאומי כמשל

למקרה שהדברים לא הובהרו די הצורך, הצמיד השופט עמית דוגמה נוספת: "אם מטרת הקשר הייתה להוציא במרמה 100 מיליון שקל מהמוסד לביטוח לאומי, והקשר לא צלח, אין לחלט מרכושם של הקושרים נכסים בשווי של 100 מיליון שקל, להבדיל מהאמצעים ששימשו אותם לשם הקשר".

למען הסר ספק, דוגמה נוספת מהחלטת השופט עמית: "ראובן עושה שימוש בדירה לגידול סמים. הדירה היא רכוש ששימש לביצוע עבירת מקור, והיא בבחינת רכוש אסור. ראובן רושם את הדירה על שם שמעון, ובכך מבצע פעולה של הלבנת הון. ראובן נתפס עוד בטרם הספיק למכור ולו גרם אחד של סמים. איני רואה מניעה לחילוט הדירה כרכוש אסור ששימש לביצוע העבירה, אך איני סבור כי ניתן יהיה לחלט את שווי הסכומים שיכול היה ראובן להפיק ממכירת הסמים, אילולא נתפס".

לחילוט מספר תכליות כולל תכלית עונשית, הוסיף השופט, "אך ספק אם זו יכולה לעמוד בפני עצמה". עמית המשיך וביקר את עמדת הפרקליטות: "החלת חובת חילוט על מי שלא צמחו לו פירות מהעבירה, מרחיבה עוד יותר את מוטת כנפיו של החוק, בבחינת הרחבה על גבי הרחבה". הוא אף הצביע על כשל לוגי בתזת המדינה: "חילוט פרי שלא הגיע לידי העבריין, מביא למצב בו מי שכשל בביצוע העבירה ייפגע באופן חמור יותר לעומת מי שהצליח. מי שמזימתו צלחה בידו וקיבל רכוש אסור לידיו, נכסיו לא ייפגעו משום שיחולט מהם רק מה שנוסף עליהם בעקבותיה. אך מי שנכשל בביצוע העבירה, ומצבת נכסיו לא גדלה, ייעשה החילוט מנכסיו האישיים…ובקיצור, עדיף לעבריין להשלים את העבירה ולהצליח במזימתו, מאשר להיכשל בה".

פרקליטיהם של הנאשמים, עורכי הדין פלוס, יפתח, פאל ופינקלשטיין מסרו בתגובה: "מדובר בהחלטה תקדימית. מעבר לעובדה כי כל הרכוש שנתפס בפרשה שוחרר, דבר שלא זכור שקרה בעבר, מדובר בפסק דין עקרוני המתווה גבולות לשימוש באמצעי החילוט, גבולות שהפרקליטות עושה ניסיון להרחיבם מתיק לתיק. בית המשפט העליון קבע כי ככל שעילת החילוט עונשית בלבד – לא ניתן לחלט. להחלטה זו צפויה להיות השפעה ניכרת על תיקים רבים בהם עילת החילוט היא פגיעה עונשית". הסנגורים הוסיפו: "אנו שמחים כי בית המשפט קיבל את טענותינו לפיהן לא יתכן לחלט מה שהנאשמים מעולם לא קיבלו, ומצרים על הסבל המיותר שנגרם למשפחות לאורך שנה זו". 

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן