צווארון לבן
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
משפט פלילי | נוער | משפחה | צווי הגנה וחירום 24/7
0525588944 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב

שירותים מקצועיים לעורכי דין

מרכז התחלה חדשה
שירותים מקצועיים | אסירים | עבירות מין
ניר קידר – צלם מקצועי לעורכי דין
שירותים מקצועיים | צילום עורכי דין
פרוגינטר – אחסון אתרי אינטרנט
מהירות | הגנה | גיבוי | תמיכה | שירותים מקצועיים

מסירוס מלא ועד הגבלה מידתית: המתווים לפגיעה בבג"ץ

זהירות, עקיפה מסוכנת. מה שמתחיל במסתננים, ימשיך במניעת התערבותו של בית המשפט העליון בענייני זכויות אדם ופרט. כל מה שרציתם לדעת על ההצעה להגביל את כוחו של העליון, ותגידו יפה שלום לבג"ץ כפי שהכרתם עד היום 
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

פגיעה אנושה בתפקיד הרשות השופטת. בית המשפט העליון

המערכת הפוליטית סוערת נוכח כוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפיו מהבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, להגביל את כוחו של בית המשפט העליון באופן משמעותי עד כדי סירוס כוחו העיקרי: ביטול חוקים הפוגעים בזכויות אדם ומנוגדים לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי קרא אתמול (15.4) לנתניהו "להתנהג כראש ממשלה, ולהפסיק ללכת שבי אחרי קיצוני הבית היהודי שקוראים לעלות עם D-9 על בית המשפט העליון. אין בג'ץ עם פסקת ההתגברות. החקיקה המסוכנת הזו מנסה לעקר את בג'ץ מתוכן, ולהשאיר את האזרחים להתמודד לבד מול עריצות ועוולות של שלטון. דווקא בשבוע הממלכתי ביותר, שכולו בסימן אחדות ושותפות גורל, בוחרת הממשלה לצאת לקרב נגד אחד מסמלי השלטון והדמוקרטיה של מדינת ישראל, בית המשפט העליון לצדק".

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה אתמול בהרצאה באוניברסיטת תל אביב: "משאנו מבקשים להתהדר, ובצדק, כלפי עם ועולם בהיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, עלינו לזכור כי אחת הערובות ההכרחיות לכך היא שמירה על מערכת בתי משפט עצמאית, מקצועית ובלתי תלויה המקיימת ביקורת שיפוטית המגנה על עקרונות היסוד החוקתיים של השיטה…המפתח שמאפשר את קיומנו המשותף בארץ הזו כחברה הטרוגנית, הוא בראש ובראשונה חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, המושתתת על ערכי יסוד אוניברסאליים, על סובלנות כלפי האחר ועל כיבוד זכויות אדם".

תתגברו

פסקת ההתגברות, שבלב המחלוקת, תאפשר לכנסת לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ. ההצעות הנידונות בקואליציה נעות מהשתקה רדיקלית ומסוכנת על ידי מניעה מוחלטת של בג"ץ לבטל חקיקה אנטי דמוקרטית של הכנסת, ועד להצעות מתונות יותר להגבלה מסוימת של סמכות בית המשפט, שקיימת גם במדינות דמוקרטיות אחרות.

מובילת המאבק בעליון, השרה איילת שקד, עם נשיאת העליון אסתר חיות

בימין דורשים "להחזיר את האיזון" למערכת היחסים בין שלוש הרשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת – ולבטל את המהפכה החוקתית של הנשיא לשעבר אהרון ברק, שקיבעה את עליונות בית המשפט על מנגנוני ההכרעה הדמוקרטית. מנגד, במערכת המשפט ובחוגים ליברליים, מזהירים מחיסול מאפיין מהותי ביותר בדמוקרטיה, ופגיעה אנושה בתפקיד בית המשפט כמגן המיעוטים וזכויותיהם מעריצות הרוב.

היוזמה הנוכחית נולדה בתגובה לאקטיביזם שפסל פעם אחר פעם חקיקה לכליאה בלתי מוגבלת של מסתננים, אך הממשלה מבקשת לפגוע בסמכויות בג"ץ לכל אורך החזית. היום הוויכוח על המסתננים, ומחר על הגבלת עמותות כמו "הקרן החדשה" וארגוני זכויות אדם. בהמשך, באותו אופן ניתן יהיה למנוע מבג"ץ להתערב בעניינים נוספים כמו סוגיית גיוס בני ישיבות או התערבות ב"חוק המרכולים" ופעילות בשבת, תחומים בהם בג"ץ משמש כפה לרוב הציבור נגד כוח הכפייה של המיעוט החרדי, המחזיק כוח לא פרופורציונלי בקואליציה. רק התערבות בג"ץ בסוגיות דת ומדינה והגנה על זכויות מיעוטים כמו  קהילת הלהט"ב, יהודים רפורמים ומתגיירים, ובני זוג הנישאים בנישואים אזרחיים ואינם מוכרים על ידי הרבנות, הפכה את מדינת ישראל למדינה הליברלית החופשית שהיא.

 הוויכוח, בסופו של יום, הוא על מידתיות הצעדים שיש לנקוט כדי להגן על סמכויות המחוקקים. יש מי שמבקשים הגבלה מידתית של בית המשפט ויש הדורשים סירוס מלא, מה שלא סביר שיעבור.

שר האוצר משה כחלון, המחזיק בזכות וטו בקואליציה, תומך בתיקון שיהיה נקודתי לנושא  המסתננים, כך שיינתן פתרון לכליאה לטווח ארוך של מבקשי מקלט שמסרבים לעזוב את ישראל. מנגד, נתניהו מקדם "פסקת התגברות" רחבה שתאפשר לכנסת לחוקק חוקים בכל עניין העומדים בסתירה לכבוד האדם וחירותו ולחוקי יסוד, בתנאי שמדובר בחקיקה זמנית למשך ארבע שנים שנועדה לשרת אינטרס חיוני. הוצאת המסתננים מישראל בכל דרך היא רק דוגמה. בהמשך המנגנון יכול לפעול כאמור גם בסוגיית הגיוס.

סביר, בתנאי שיהיה רוב גדול יותר. היועמ"ש אביחי מנדלבליט

המודל הבריטי

נתניהו והשר יריב לוין, המבקר החריף ביותר של מערכת המשפט, הביעו תמיכה אף במה שהם קוראים לו המודל הבריטי, שפירושו מניעה מוחלטת בחוק כך שלא יתאפשר לבג"ץ לבטל חקיקה, אך באנגליה קיימים בלמים ואיזונים שאינם קיימים בישראל, כמו שני בתי פרלמנט. הסכנה ביישום בישראל: מתן כוח בלתי מוגבל ובלתי מבוקר לממשלה, ולרוב הפוליטי הקיים בכל רגע. לחילופין, נתניהו ולוין מסכימים שבג"ץ יוכל לבטל חוקים, בתנאי שההחלטה תתקבל פה אחד על ידי כל 15 השופטים או ברוב מוחלט, וגם אז תוכל הכנסת לעקוף את פסק הדין באמצעות חקיקה מחודשת.

השרים בנט ושקד, שהיו הראשונים להציע את "חוק יסוד החקיקה" להסדרת היחסים עם בית המשפט, ולהעלותו לסדר היום, מבקשים לקבוע בו עקרון שרוב של 61 חברי כנסת, כלומר כל קואליציה מינימאלית, תוכל להתגבר על פסילת חוק בבג"ץ, ולחוקקו מחדש, בכל עניין.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הבהיר כי ההצעה תהיה סבירה רק אם תתוקן כך שהרוב שיידרש בכנסת כדי לעקוף פסילת חוק בבג"ץ יהיה של לפחות 70 חברי כנסת. בכך יוכנס בלם שיבטיח כי חקיקה הפוגעת בזכויות אדם תאושר לזמן מוגבל, לא כמחטף, ורק במקרים חריגים ביותר לצורך הגנה על אינטרס לאומי כללי כמו בטחון. המתווים השונים שמונחים עכשיו על השולחן מציעים את "חוק יסוד החקיקה" עם פסקת התגברות ברוב שנע בין 61-70 ח"כים, ובקומבינציה אפשרית כאמור עם דרישה מוקדמת של רוב מיוחד בין שופטי בג"ץ לפסילת חוק.  

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן