מבזקים+
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | צבאי | בינלאומי | אבטחה | עובדי מדינה
0506330680 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אזרחי | עסקים ונדלן | אסירים
0528488515 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
עו"ד יפעת כץ
פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן | אסירים | פסיכיאטריה משפטית
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד עדן פוליטקין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | תכנון ובנייה
עו"ד עביר בכר
אסירים | פלילי | קורבנות עבירה | הגירה

התיקון של ביבי

האפשרות שראש הממשלה יעמוד למשפט עקב עדויות מקורביו עדי המדינה עולה לדיון בדיוק כאשר הממשלה שלו אמורה לתקצב את שב"ס והרשות לשיקום האסיר במאות מיליוני שקלים לשנה, כמענה לפסק דין שטח המחיה של שופט בג"צ הפורש אליקים רובינשטיין * האם המערכת ערוכה בכלל למהפכת השיקום?
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

הכתבה כפי שפורסמה במעריב סופהשבוע

הדיון על חקירות ומעצרים של נבחרי ציבור עסקנים ואוליגרכים, תאי מעצר צפופים ומזוהמים, וכמובן עדי מדינה בוגדניים לכאורה, אינו מרפה, חרף המשבר הפוליטי שהשכיח לרגע את מצוקת נתניהו האמיתית, הפלילית.

מצד אחד נחשפנו לחברי כנסת וראש ממשלה אשר הפריחו לאוויר את סנטימנט המלשנות המיוחס לעדי המדינה ואת סוגיית התנאים הקשים בבתי הסוהר – בגבגים, פשפשים וכו'. מצד שני מערכת אכיפת החוק הביעה את השתוממותה על הניסוחים המופרכים של אדוניה המחוקקים בנוגע לנשמת אפה – העדים, ובאותה נשימה נאלצה המערכת לגונן השבוע בבג"צ על הצעת אותה הממשלה, לשפר את תנאי המחיה של האסירים רק בעוד 10 שנים. זאת, בניגוד גמור לפסק הדין של בית משפט העליון אשר הורה לעשות זאת תוך 18 חודשים בשתי פעימות. הפעימה הראשונה היתה אמורה להתבצע השבוע, אבל המדינה ושב"ס לא עמדו בדרישה והגיעו לבית משפט העליון בידיים ריקות למעשה.

בינתיים, הציבור הרחב אשר שבוי בקסמי האנגלית הרהוטה של בנימין נתניהו בטרקלינים בינלאומיים לצד הנשיא דולנד טראמפ, הביע את עמדתו התומכת בנתניהו לא רק בסקרי הבחירות אלא גם בסוגייה המשפטית של ריבוי עדי המדינה. כך, גיבורי המאבק בארגוני הפשיעה נתפשים פתאום כאויבי הציבור, עד כדי כך שסנגורים במשפט נגד ארגון אברג'ל משתעשעים ברעיון לזמן את ראש הממשלה כעד הגנה בנסיון נואש אחרון לפסול את שמונת עדי המדינה נגד ארגון הפשע.

בפרשה 512 משתעשעים ברעיון לזמן אותו כעד הגנה נגד עדי מדינה

האמת היא, שאין כמו פרשה 512 כדי ללמד על המצב המשפטי הבעייתי שמתפתח במצב של ריבוי עדי מדינה אשר מטבע הדברים והאינטרסים שלהם פשוט סותרים אחד את השני. כך למשל, עד המדינה "החיפאי" טוען כי אחד הנאשמים מחולון היה בדירה בה הרכיב "המהנדס" את המטען אשר שימש לפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי, שבו נרצחו שלושה אזרחים חפים מפשע. הסנגורים, עורכי הדין אביגדור פלדמן ומיקי חובה, הטיחו בו במהלך החקירה הנגדית השבוע כי עד מדינה אחר, "המהנדס" בכבודו ובעצמו, העיד במשטרה ובבית המשפט שאותו נאשם לא היה אצלו בדירה במעמד הרכבת המטען.

"המהנדס יכול להגיד מה שהוא רוצה, ואני לא קונה כלום ממשטרת ישראל", השיב להם עד המדינה בנונשאלנט, מה שמעלה את השאלה, מי מהעדים צודק ומה גורלו של הנאשם, שבמקרה הזה עשוי לנוע בין זיכוי לבין שלושה מאסרי עולם?

זו רק דוגמא אחת מתוך אינספור סתירות בין עדי המדינה בתיק ארגון אברג'ל אשר עוסק באירועים מלפני 15 שנה. על פניו נראה כי הרכב השופטים בראשות השופטת גיליה רביד מגיב בהבנה לסתירות הללו המתייחסות למקומות אנשים ואירועים. גורמים מקצועיים המעורים בתיקי פשע חמור בטוחים שבהכרעת הדין השופטים ינהגו על פי כללי הפלגינן דיבורא של המשפט העברי אשר מאפשרים לקבל חלק מעדות ולדחות חלק אחר, כללים המתירים לשופטים להאמין לחלק אחד של דברי העד ולא להתייחס כלל לחלק השני בדבריו, גם אם עולה מהם סתירה מהותית ואף שקר מובהק.

עו"ד אביגדור פלדמן עו"ד מיקי חובה

בתיקי ארגוני פשיעה העיתונות אינה נוהגת להתעמק בנבכי המשפט והסתירות בין העדויות של עדי המדינה, אבל הסירו דאגה, במשפט של נתניהו כל מילה בעדויות עדי המדינה תיסרק עד דק במסרקות של ברזל בעיתונים ובמהדורות, בוועדות הכנסת ובבתי המשפט כמובן.
להתנהלות המכילה של השופטים בתיק אברג'ל לא יהיה זכר במשפט נתניהו, בדיוק כפי שהפרשנות של השופט דוד רוזן לא התאימה לשופטי בית משפט העליון בערעור על הרשעת אולמרט בתיק הולילנד.

"שווים ושווים יותר", הוא שם הספר של סמי מיכאל אשר חינך כאן דורות שלמים של אקדמאים במדעי החברה הרבה לפני הסדרה המבורכת, "סלאח, כאן זו ארץ ישראל" של דוד דרעי, רות יובל ודורון גלעזר, אשר מנגישה כעת את תולדות האפליה הישראלית בצורה וצבע לדור הויז'ואל אשר אינו פוקד עוד את הספריות הציבוריות.

שטח מחיה כמטאפורה לתיקון תנאי הכליאה. השופט אליקים רובינשטיין (צילום: באדיבות שב"ס)

החשבון של רובינשטיין

בינתיים, בכל יום שלישי בערב נפגשים במשרדי הרשות לשיקום האסיר (רש"א) ברחוב שארית ישראל ביפו כמה אסירים משוחררים אשר קטפו פעם את הכותרות הראשיות בעיתונות הכלכלית. חבר דירקטוריון חברת חשמל והשופט לשעבר דן כהן, אנשי העסקים דני דנקנר, דודי אפל, אביגדור קלנר, עודד גולד, חבר מועצת העיר ירושלים לשעבר אלי שמחיוף. גיבורי פרשת הולילנד ואנשי עסקים וממשל שהסתבכו בפלילים וריצו מאסרים בעקבות עדויות מפלילות של עדי מדינה, מגיעים לשם כדי להשתתף בקבוצה טיפולית לעברייני מרמה במסגרת תנאי השחרור המוקדם שלהם (שליש). בקבוצה ובטיפול הפרטני הם מדברים על מה שעברו, אבל בעיקר כיצד חוזרים למשפחה, לחברה ולעולם העסקים כמובן. אגב, מאולמרט נמנעה הפריבילגיה הזו, שכן ידידו הנשיא ראובן ריבלין העניק לו חנינה על כל תקופת השליש, כך שהוא לא מוגדר כאסיר ברישיון.

לכאורה מדובר ביוזמה מבורכת של רש"א, אבל נשאלת השאלה האם הרשות דלת האמצעים צריכה להשקיע משאבים טיפוליים ושיקומיים באסירים מבוססים, בזמן שאלפי אסירים ותיקים חסרי אמצעים אינם זוכים לקבל את השירות המשקם החיוני הזה?

רש"א מהווה היום את ברירת המחדל בליבת התוכנית שמציעה הממשלה לבג"צ בנסיון לעמוד בהוראת פסק הדין של השופט רובינשטיין מחודש יוני 2017. פסק הדין ניתן בתשובה לעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ועמותת רופאים למען זכויות אדם. בפסק הדין נקבע כי עד חודש מרס השנה תצביע המדינה על הרחבת שטחי המחיה של אסירים לשלושה מ"ר לאסיר, ועד חודש דצמבר לכדי 4.5 מ"ר.

בשב"ס שברו את הראש כיצד ניתן לעמוד בהוראת השופט רובינשטיין, שמספר כי לאורך שנותיו הארוכות בשירות המדינה הוא הרבה לבקר במתקני כליאה ובחר בפסק הדין הזה כדי לציין את פרישתו, ואולי גם כדי לבוא חשבון על מחדלים שנחשף אליהם בעת שהיה "מוגבל" מעצם השתייכותו למערכת. 

ברירת המחדל

מודדים מיוחדים שנשלחו לאגפי הכליאה כדי למדוד ולחשב את המחדל עליו הצביע השופט הגיעו למסקנה שאם לא בונים מהיום למחר מתקני כליאה ענקיים חדשים, יש צורך לדלל ב-6000 את מספר הדיירים כדי לעמוד בהוראות פסק הדין עד סוף השנה. מדובר בדילול של כ-30 אחוז מאוכלוסיית האסירים העומדת על כ-20 אלף אסירים כיום, כולל אסירים בטחוניים אשר שוהים בצפיפות הקשה ביותר.

ביום עיון מיוחד של שב"ס השבוע לרגל צאת הגיליון החדש של כתב העת "צוהר לבית הסוהר", שיוצא לאור במשותף עם החוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, היה ניתן לחוש היטב את מד הלחץ בארגון הכליאה הלאומי. בכנס השתתף השופט רובינשטיין, וכל המאמצים כוונו לעברו. ראש אגף המטה הציג לו סרטון תדמית מרשים על נפלאות השיקום בשב"ס, ועל תוכניות הבינוי הצפויות. היועצת המשפטית הלינה על הוועדות הסטטוריות שמקשות על קידום תוכניות בינוי. סגן הנציבה הסביר כמה חשוב לעמוד במטרות שמציבים המשטרה ושב"כ, וכולם יחד הפנו לנערי האוצר אשר מעכבים תקציבים להקמת עוד ועוד שטחי כליאה. מזל שראש מחלקת הביקורת הציג ניתוח מרתק המראה כיצד מדיניות המעצרים חסרת המעצורים של המשטרה היא זו המכבידה מאוד על סטטיסטיקת העצורים והאסירים, שלא לצורך.

"מדינת הייטק לא יכולה להרשות לעצמה"

"מדינת הייטק לא יכולה להרשות לעצמה ש-40 אחוז מאסיריה ישהו בשטח מחיה של פחות משלושה מ"ר לאסיר", הגיב על הקוטראיי הארגוני השופט רובינשטיין. "לא נולדנו אתמול, כל אחד מבין שתוכנית בנייה לוקחת זמן אבל יש עוד דרכים לבצע את פסק הדין גם באמצעות הכשרת מתקנים זמניים ארעיים… לא כולם אנסים ורוצחים, יש הרבה אסירים מליגה אחרת, צווארון לבן וגנבים קטנים, שאפשר למצוא להם פתרונות וחלופות… אחת הבעיות היא שלמגזרים מוחלשים כמו אסירים אין שדולה פרלמנטרית".

התרבות הארגונית של שב"ס השתפרה מאוד בשני העשורים האחרונים, אבל הארגון עדיין משקיע את מרבית משאביו בביצור הביטחון והרחבת זרועות המודיעין, ופחות במתן שירות מחנך ומתקן לעשרות אלפי דייריו אשר מעבר לתעשיית הטרור המציקה משקפים תהליך פלילי מדאיג מאוד בחברה הישראלית – מארגוני הפשיעה בעולם התחתון ועד לצמרת עולם העסקים והמערכת הפוליטית.

מאחר ולא ניתן לבנות מיד מתקנים חדשים אלא בתהליך ארוך שנים מציעה המדינה לבג"צ תוכנית דו שלבית בתקציב רב שנתי של 2.8 מיליארד שקלים: בטווח הארוך, עד 10 שנים, תוכנית לפינוי בינוי של בית הסוהר מעשיהו שיהפוך למתקן כליאה מפלצתי, בניית בית סוהר חדש צמוד לכלא מגידו שיפונה, ושיפוץ והרחבה של אגפים בבתי סוהר קיימים. בטווח הקצר המיידי, דילול של כ-1800 אסירים באמצעות הכפלת השחרורים המנהליים וקיצור מאסרים בוועדות השחרורים על פי עקרונות ועדת דורנר לשיקום אסירים ובפיקוח של רש"א. האם רש"א ערוכה בכלל למהפכה שהמדינה מבטיחה לבג"צ?

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר

שב"ס משתלט על רש"א

רש"א היא רשות עצמאית הכפופה למשרד ראש הממשלה אבל מתוקצבת על ידי משרד הרווחה. בעבר הרחוק היה מדובר בגוף סעד ארכאי וקטן שהיה מחלק תלושי מזון וביגוד לאסירים משוחררים נבחרים. ב-20 השנים האחרונות צמחה הרשות לגוף מקצועי עצמוני המעסיק קרימינולוגים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים, והפכה לסמכות העליונה של ועדות השחרורים בכל הקשור להכנת תוכניות שיקום לאסירים.

בשנת 2010 נעשה נסיון להעביר את הרשות לאגף התקון במשרד הרווחה, בכפוף להפרטה של חלק מהשירותים ולמשמעת מקצועית שמכתיבות ועדות אלימות במשפחה וגילוי עריות במשרד – ללא אישורן לא מכינים תוכניות שיקום לאסירים מהתחום הבעייתי הזה. החוק לא עבר עקב התארגנות עובדי הרשות נגד הפגיעה בסמכויותיהם המקצועיות, והתנגדות של קליניקות לזכויות אסירים שהנחו עו"ד עביר בכר ורחלה אראל אשר טענו כי אין להפריט שירותי שיקום אסירים המהווים ריבונות על חירות.

בפועל נוצר מצב כלאיים מסובך. מצד אחד, הפסיכולוגים והקרימינולוגים אשר התוו את החזון המקצועי פוטרו, ואילו העובדים הסוציאלים מחוייבים למשמעת המשרדית בתקציב מדולדל אשר אינו מספיק לדרישות מגוף השיקום העליון אשר אמון על אלפי אסירים בשנה. מצד שני נחתמה אמנה רשמית עם אגף התקון בשב"ס אשר חותר להשתלט על רש"א, ועד שזה יקרה גם הוא נוגס בסמכויותיה.

דנה קייזר ונמרוד שני

היום, כדי לקדם תוכנית שיקום לאסיר ברש"א נדרש רצף טיפולי עם שלטונות שב"ס, משמע עובד רש"א אינו מכניס אסיר למתווה טיפולי לקראת ועדת שחרורים ללא חוות דעת מוקדמת של אגף התקון בשב"ס. העניין הוא, שהעובדות הסוציאליות בשב"ס הן לובשות מדים המחוייבות למפקד הכלא ואגף המודיעין לפני שהן מחוייבות מבחינה אתית ומקצועית מקובלת לאסירים שאמורים להותיר בחדריהן את מטען הרגשות והדמעות שלהם, זה הכולל גם את סודותיהם הכמוסים על חברים ובני משפחה שליליים. במקום יחסי מטפל ומשוקם התפתחו בבתי הסוהר יחסי גומלין פתלתלים בין קציני המודיעין לבין אסירים באמצעות העובדות הסוציאליות, כך שלמעשה מי שקובע איזה אסיר יעלה על מסלול שיקום ושחרור הם קציני המודיעין ולא אנשי טיפול בלתי תלויים.

"מצב הכלאיים הזה יוצר מצב של מענה חלקי בלבד לאלפי אסירים אשר נעזרים גם בשירותי שיקום פרטיים", אומרת עובדת הרשות לשעבר, הקרימינולוגית דנה קייזר, יזמית שהקימה יחד עם הפסיכולוג הקליני ד"ר נמרוד שני את "מרכז התחלה חדשה" לשיקום אסירים. לדבריה, "למרות בקשות חוזרות ונשנות לרגולציה של התחום הוא נותר פרוץ, ולצערינו יש בו גם לא מעט שרלטנים מהתחום הציבורי והפרטי כאחד".

הרגולטור שמרכז את מענה המדינה לבג"צ הוא המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, שבחודשים האחרונים נפגש עם צוותים של אנשי מקצוע משב"ס, משטרה, רש"א, שירות המבחן, סנגוריה ציבורית, לשכת עורכי הדין ועוד.

עו"ד רותם טובול. מה קורה באגף התקון

"מר למברגר דיבר על הרצון לשחרר יותר אסירים בוועדות השחרורים באמצעות רש"א מחוזקת וגדולה", משחזרת עו"ד רותם טובול, יו"ר ועדת שב"ס בלשכת עורכי הדין. "הוא אמר, 'אנחנו כפרקליטות סומכים על התוכניות של רש"א לגבי האנשים שאנחנו בוחרים לשחרר על בסיס של מסוכנות מופחתת'. אנחנו אמרנו לו, שעם כל הכבוד לאנשים המצויינים, ברש"א לא ערוכים למבצע רחב היקף כזה, צריך שם תקצוב מחדש ואולי בעוד שלוש או ארבע שנים יצליחו ליישם משהו.

"איך יכינו תוכניות שיקום אם דורשים מאסיר להתחיל טיפול במהלך שהותו בכלא, בזמן שהשב"ס אינו ערוך לטפל באסירים? אלפי אסירים מגיעים למועד השחרור המוקדם ללא שקיבלו טיפול בכלא, לכן הם אינם מוכנים לקליטה ברש"א ונמנע מהם שחרור מוקדם לגיטימי".

עו"ד טובול מסבירה כי תיקון 42 לחוק שירות בתי הסוהר קובע שלכל אסיר מגיעה חליפת תקון, "אבל בפועל קבוצות טיפוליות לא נפתחות, וטיפולים פרטניים זו כבר ממש בקשה מוגזמת, שלא לדבר על עבריינים חוזרים שהם בכלל מוקצים מבחינת סדר העדיפויות של שב"ס לשיקום. זה נראה כאילו תוכנית הממשלה נועדה רק כדי לתת מענה לבג"צ, כי בפועל יש החמרה והקשחה של הזכות לקבל טיפול מקצועי בכלא ושחרור מוקדם בוועדות", אומרת טובול.

יו"ר הרשות לשיקום האסיר. אריה ביבי

היידה ביבי

רותם אפודי היא המפקחת המקצועית הארצית של רש"א. היא מודעת היטב לטענות על הכשלים שלא לומר המחדלים בממשק שבין הרשות למשרד הרווחה מצד אחד ולרצף הטיפולי הבעייתי עם שב"ס מצד שני. מטבע הדברים היא אינה מסכימה עם כל הטענות, אבל גם היא היתה מעדיפה רשות שיקום אסיר מקצועית ועצמאית יותר.

אפודי חושפת כי נכון להיום הרשות נותנת מענה ל-27 אחוז בלבד מתוך כ-7000 אסירים העומדים לפני שחרור כל שנה. "מדובר בנתון נמוך בקנה מידה בינלאומי", היא אומרת ומודה שהארגון אינו עומד פשוט במספרי האסירים המופנים אליו. "תקציב התקון של שב"ס גודל כל הזמן בניגוד לתקציב שלנו, הם מוציאים אלינו יותר ויותר מועמדים בזמן שהמענים שלנו אינם מספיקים לקלוט אסירים שלכאורה מתאימים למסגרות טיפוליות. במצב שנוצר, עדיף שאסיר יישאר בכלא מאשר ייצא החוצה לא מטופל עם מצב כלכלי משפחתי ורגשי קשה, סף תסכול נמוך הוא מתכון להסתבכות ומאסר נוסף".

תקציב הרשות בשנה החולפת היה 36 מיליון, מהם 5.5 משוריינים אוטומטית לשיקום קבוצה קטנה יחסית של צעירים עד גיל 21. בחודשים האחרונים הכינה אפודי יחד עם ראש הראשות אריה ביבי מודלים להרחבת שירותי רש"א בהתאמה להצעת הממשלה, אבל מספרים מוחלטים וכסף הם עדיין לא קיבלו.

ראש הרשות, אריה ביבי, היה בעבר מפקד מרחב ירקון ומפקד מחוז ירושלים בדרגת ניצב, שכיהן בשנות התשעים כנציב שירות בתי הסוהר בסוף התקופה בה מרבית האסירים היו מכורים להרואין. בקדנציה שלו בשנות התשעים פיתחו את האתרים הנקיים מסמים הראשונים. ביבי, שהספיק לכהן כחבר כנסת ברשימת קדימה של אריאל שרון, יודע משהו גם על הפוליטיקה שמאחורי הצעת הממשלה לבג"צ.

"הבעיה היא שהמדינה תצטרך לתת תקציבים", הוא אומר, "יש לנו תוכניות מגירה לכל מצב, כולל השמה בעבודות שירות, פיקוח על מעצרים קצרים ומעצר בית, ליווי אסירים משוחררים, הוסטלים, קבוצות טיפוליות, הכשרות מקצועיות, כישורי חיים. הצגנו את התוכניות לוועדות הפנים והרווחה בכנסת ואמרתי להם שאני ערוך לכל מצב, תבחנו אותי, אבל אתם צריכים לממן… הם אמרו לי כן כן, אבל אני מכיר את הכן כן הזה מהימים שאני הייתי בכנסת, ואת הכן כן הזה מהימים שהייתי ראש הוועדה הקרואה בלוד", הוא אומר בציניות של איש ציבור שבע אכזבות.

"כדי לעמוד ביעדי הצעת הממשלה אנחנו צריכים להכפיל את התקציב של רש"א. שלחתי לפרקליטות תוכניות בהיקפים של 42 מיליון, ו-57 מיליון, עם מה שהם יתקצבו אני אבנה את עצמי, אבל הם צריכים להבין דבר אחד, עבריין בכלא עולה 150 אלף שקל לשנה, עבריין משוקם אצלי יעלה לכם רק 20 אלף".

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן